אם אדם מתפלל ואין עשרה ביחד עמו, והוא נמצא בחדר אחר ולא רואים את פניו, אינו מצטרף למניין ולכן אין כלל מניין. ואם מראה את פניו יש מקילים שנחשב כמניין ומלכתחילה ראוי להחמיר בזה.
ואם ישנם ערה בתוך החדר והוא נמצא בחדר אחר נחשב כמתפלל במניין וכמצטרף אליהם.
(מקורות – שו”ע אור”ח סימן נ”ה ונו”כ)
פה ניתן להקדיש.
תוכן
ניתן להשתמש בחצי המקלדת בכדי לנווט בין כפתורי הרכיב