אני תפילתי פרק 32 הרב מאיר ערד בפרק קמח בתהילים
הרב מאיר ערד על משמעות התפילה והכוונות בה על פי פשט, דרש, רמז וסוד והשבוע: על המזמור קמ”ח מתהילים “הללויה הללו את ה’ מן השמיים הללו במרומים” כל זאת ועוד רק באתר הללויה
אנחנו ממשיכים בסדר התפילה בפסוקי דזמרא בחלק של פרקי התהילים שקוראים אותם כל בוקר בתפילה ואנחנו נמצאים בפרק קמ”ח שקוראים אותו בתפילה ואנחנו נקרא את המזמור ונסביר אותו לאט לאט.
“הללויה הללו את ה’ מן השמיים הללו במרומים” – מהללים את הקב”ה בשמיים במרומים כלומר המלאכים בנמצאים למעלה הנבראים הרוחניים שנמצאים בעולמות הרוחניים הם מהללים את הקב”ה. וזה הכותב, אבל כאן מתחילה התורה לפרט:
“הללו כל מלאכיו, הללו כל צבאיו” – כל המלאכים מהללים את הקב”ה כל צבא השמיים מהללים ומשבחים אותו כמובן כל מלאכיו, כמה מלאכים יש? הגמרא אומרת אלף אלפים וריבוא רבבות מלאכים בכינוי אחד. ולגדודיו אין מספר – יש אין-ספור מלאכים וכולם מהללים ומשבחים את הקב”ה
“הללו שמש וירח הללו כל כוכבי אור” – השמש הירח, כל הכוכבים כולם מהללים ומשבחים את הקב”ה.
“הללו שמי השמיים והמים אשר מעל השמים” – השמיים ושמי השמיים והשמיים העליונים מהללים את הקב”ה אפילו המים שמעל השמים. כמו שמסופר בחומש בראשית בסיפור הבריאה שהק”בה הפריד את המים לעליונים ותחתונים אבל יש פה מים עליונים שמעל השמים וגם הם מהללים ומשבחים את ה’
“יהללו את שם ה’ כי הוא ציווה ונבראו” – כך הוא ציווה ומיד שהוא ציוה הם נבראו
“ויעמידם לעד לעולם חוק נתן ולא יעבור” – המיוחד בצבא השמיים שמש ירח וכוכבים שהם נבראים שהם נצחיים. מה הכוונה? השמש לא מתחלפת הירח לא מתחלף, ה’ ברא אותם והם עומדים לעד ומשבחים ומהללים את הקב”ה. עד כאן זה היה תיאור של צבא השמים, שמש וירח וכוכבים, המלאכים איך הם מהללים את הקב”ה.
ואז מתחיל דוד המלך לתאר את ההלל של צבא הארץ אלא שנמצאים בעולם שלנו.
“הללו את ה’ מן הארץ תנינים וכל תהומות” – התנינים, הדגים הגדולים וכל מי שנמצאים בתהום בעומק של הים גם משבחים את הקב”ה.
“אש וברד, שלג וקיטור, רוח סערה עושה דברו, ההרים וכל גבעות עת פרי וכל ארזים” – כל הבריאה כולה, האש המים, אם שמים לב הוא אומר פה את כל היסודות של הבריאה. יסוד האש יסוד המים, יסוד הרוח – רוח סערה עושה דברו. הארץ מצמיחה את האדמה ההרים וכל גבעות עץ פרי – גם הארז וגם העצים האחרים כל העצים מהללים את הקב”ה.
“החיה וכל בהמה”. כל בעלי החיים כל הבהמות “רמש וציפור כנף” – השרצים הקטנים הציפורים כולם משבחים את הקב”ה.
“מלכי ארץ וכל לאומים שרים וכל שופטי ארץ, בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים” – כל הגילאים כל המינים כולם משבחים את הקב”ה
“יהללו את שם ה’ כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמיים” – הם יהללו את הקב”ה את שמו של הקב”ה את שם הוויה כי נשגב שמו לבדו. השם של הקב”ה הוא כל כך גבוה וכל כך נעלה שהוא נמצא למעלה מעלה אין לנבראים יכולת השגה בשמו של הקב”ה. כי נשגב ומרומם שמו לבדו. גם השם של הקב”ה הוא לא הקב”ה בעצמו. שם של דבר זה לא הדבר עצמו. כמו האדם יש את הבנאדם ויש את השם שלו. אז השם זה מבטא סוג של גילוי של האדם האדם מתגלה דרך שמו. גם אצל הקב”ה שאומרים שמו של הקב”ה הכוונה גילוי מאוד נעלה. למרות הגילוי המאוד נעלה של שמו גילוי כל כך נשגב ומרומם שאנחנו אומרים כי נשגב שמו לבדו. “הודו על ארץ ושמים” – ההוד מלשון הארה הוד וזיו זה מה שיורד אל הנבראים אל הארץ והשמיים אבל השם שלה קב”ה הוא מרומם ונשגב
“וירם קרן לעמו תהילה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרובו הללויה” – למרות המעלה הנצחית של הקב”ה למרות שכל המלאכים השמש הירח הכוכבים בעלי החיים הצמחים ההרים והגבעות וכל הבריאה וכל היקום כמו שתואר בפרק הזה מהלל ומשבח את הקב”ה איפה הקב”ה בחר? את מי הוא רוצה? מי הם אלו שה’ מתגלה דווקא בהם? אומר דוד המלך בסיום הפרק, לבני ישראל עם קרובו. אנחנו העם שקרוב אליו דווקא עם ישראל מכל האומות מכל הבריאה מכל המלאכים מכל היקום כולו אנחנו זכינו שה’ בחר בנו ונתגלה בנו נקראים קרובו, עם קרובו של הקב”ה ולכן אנחנו משבחים את הקב”ה בשבח נפלא ומרומם על הבחירה שלנו אשר בחר בנו דווקא בעם ישראל.
נעצור כאן.
