דקדוק בקריאת תהילים
מזמורי תהילים צריכים לימוד!!! לימוד - ולא רק קריאה מעל הפסוקים. ותחילת הלימוד בהם היא דווקא בקריאה שבתוך הפסוקים, ובתוך המלים ובין האותיות - זו התחלת הקריאה שהיא מדוייקת בהטעמה נכונה ובדקדוק מתאים.
[ג] דקדוק ומבטא בשמות הקדש.
א. מלה המתחילה באות יו”ד והיא סמוכה לאחר שם אדנו”ת, מארי הורה להיזהר להפסיק מעט בין השם לתיבה כדי שלא יבלע היו”ד של שם אדנו”ת.
[ב] עקרונות בהגה
א. בהגהת מהדורה זו השתמשתי עם מארי בספר התהילים של הנקדן הידוע רעדלהיים (הוצאת מישור), שיצא לאור ע”י חסיד חב”ד הרב גרשון בורקיס שליט”א. אמנם,
יסודות וכללים נצרכים בקריאת תהילים [א]
זיכני השי”ת בזכות מו”ר הגאון מארי יוסף צובירי זצוק”ל, לעמול על הגהת ספר התהילים, אשר מארי הכתירו בלש”ק בכותבו: “הספר המפורסם בתהילותיו, בפי כל עורכי
[ה] עקרונות בדיוקיו של מארי:
אסכם כאן עקרונות מנחים בדיוקיו של מארי זצוק”ל. אין בהם כל ניסיון להיקף ממשנתו של מארי, שהוא נצרך וראוי להילמד מצד עצמו, אלא התאמצתי ללמוד
[ד] יסודות בשיטת מהרי”ץ ב”חלק הדקדוק”:
משנתו של מהרי”ץ ערוכה בכל ושמורה. ונשבחה היא עד מאוד בדברי מארי שהגה בהם, ופלפל והעיר והאיר בהם בענוות קדש, ובטוב טעם ודעת, כדרכם של
[ג] דיוקים בשיטת מהרי”ץ.
בדברי “הקדמה וברכה” שזכיתי לקבל ממו”ר זצוק”ל, מיום א’ כ”ב בטבת ה’תשנ”ו, אשר נכתבו לכבוד הוצאת ספר התהילים שבמהדורתנו, מארי העיר (שם באות ג’) והקדים
[ב] המסורת ע”פ התיגאן
בעניינם וערכם של ה”תיגאן”, ראה מ”ש מארי בהקדמתו הידועה לביאורו הגדול “מסורת מדויקת” (הזכרנו בחוברת “נפש – עץ יוסף”, ובחלק הראשון ממאמרנו “טוב טעם ודעת”
“דיוקים בשיטת מהר”י צאלח ז”ל” [א]
“שר התורה”, “צדקת הצדיק”, “פה קדוש”, כך מתאר מו”ר הגאון יוסף צובירי זצוק”ל את גאון רבני תימן המפורסם, הוא כמוהר”ר יחיא בן כה”ר יוסף צאלח
[ח] פירוש “מסורת מדויקת”.
נקדים סקירה על הביאור ודרכו של מו”ר המחבר, ונצרף עוד מספר דוגמאות הממחישות את המשמעות וההכרח בשימור הדיוק שבמסורת.פירוש “מסורת מדוייקת” עוסק בבירור הנוסחאות המדויקות
[ז] הטעמת הקריאה במזמורי תהילים.
ניתן למנות טעויות רבות אשר השתבשו במהלך הדורות ונעשו קבועות בספר התהילים עניין “הטעמת הקריאה” ידוע בין הקוראים המדקדקים בקריאתם, ובקיאים בחלקם בטעמי המקרא. אבל
[ו] חובת דקדוק הקריאה במזמורי התהילים.
מזמורי תהילים צריכים לימוד!!! כבר הקדמנו לקבוע את יסוד מאמרינו כאן, ואת עיקר מטרתינו במהדורת התהילים “כתר מלכות”, להודיע ולפרסם: מזמורי תהילים צריכים לימוד!!! לימוד
[ה] טעמי אמ”ת שבתהילים.
איוב משלי ותהילים טעמי המקרא הם שיטה שלימה בתורה, שהיא אחידה בכלליה ברוב ספרי התנ”ך מלבד שלושה ספרי כתובים והם: איוב, משלי ותהילים, הנכללים בכינוי
[ד] בסוד הטעמים.
בסוד הטעמים העמיקו חכמי תורת הח”ן, וכך נזכה ונראה בדברי רבינו האר”י הקדוש שכתב בחיבורו עץ חיים בסוד הקשר שבין ‘ספירת כתר’ וה’טעמים’ שבתורה (שער
[ג] משמעות טעמי המקרא בהלכה.
אמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן – בגמ’ מגילה דף לב ע”א – “כל הקורא בלי נעימה ושונה בלי זמרה, עליו הכתוב אומר, וגם אני
[ב] טעמי המקרא – מקור, מהות ומשמעות.
טעמי המקרא המקרא בכללותו, כמו ספר התורה, כתוב ללא כל סימני פיסוק. טעמי המקרא מהווים מערכת שלימה של סימנים המשמשים לקורא כסימני פיסוק ידועים לנגינת
[א] – מבוא לשון הקדש וטעמי המקרא
“לשון הקדש” זה השם הנבחר ללשוננו. מתוך כך אנו מודעים לתעצומות הלשון, על כל אותיותיה ונקודותיה וטעמיה, שבה נכתבה התורה מפי ה’. ומפני כך, מה
מושגי יסוד כלליים בניקוד וטעמי מקראות תהילים
מושגי יסוד כלליים אהו”י: אותיות שלפעמים אינן נשמעות במבטא. אחת מאותיות אלה – אהו”י, אם תבוא ללא סימן ניקוד, היא תשמש כתנועה ותחליף לניקוד. אותיות:
הקדמה לדקדוק בספר תהילים
“טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי כִּי בְמִצְוֹתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי” כך מתפלל דוד המלך נעים זמירות ישראל ומבקש מאת ה’. עלינו להתבונן, מה המשמעות של תפילה זו, מהו