הרב מאיר ערד על משמעות התפילה והכוונות בה על פי פשט, דרש, רמז וסוד והשבוע: “ברוך שאמר”

שלום וברכה אנחנו ממשיכים בסדר התפילה אחרי שדיברנו על שם ייחוד קודשא שאומרים לפני התפילה אז היום אנחנו מתחילים בפסוקי דזמרא בפתח התפילה שמתחילים ב”ברוך שאמר” זוהי ברכה שמברכים אותה ואיתה פותחים את פסוקי דזמרא אותם מזמורי תהילים שאומרים אותם כחלק מהתפילה. נקרא את הדברים ונסביר אותם בפשט ואז נוכל להאריך קצת יותר בתוכן של הענין.
ברוך שאמר והיה העולם – מברכים את הקב”ה על זה שהוא אמר וברוח פיו ודיבורו נברא העולם.
ברוך הוא ברוך אומר ועושה ברוך גוזר ומקיים ברוך עושה בראשית – שעשה את הבריאה שבורא את הבריאה כל רגע ורגע
ברוך מרחם על הארץ – הקב”ה מנהיג את העולם באופן של רחמים
ברוך מרחם על הבריות – כל בריה ובריה באופן פרטי גם זוכה לרחמיו של הקב”ה
ברוך משלם שכר טוב ליראיו – הקב”ה נותן שכר טוב מעבר למה שמגיע לאלו שיראים ממנו
ברוך חי לעד וקיים לנצח – הקב”ה נצחי ולפעמים אדם חושב הנה עשיתי מעשה טוב ולא קיבלתי שכר הקב,ה ניצחי והשכר בוודאי יגיע
ברוך פודה ומציל – הוא פודה וגואל מכל הצרות
ברוך שמו, ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם הקל אב הרחמן המהולל בפה עמו – אב שמרחם ומהולל בפיו של עם ישראל עמו של הקב”ה
משובח ומפואר בלשון חסידיו ועבדיו ובשירי דוד עבדך – בתהילים – נהללך ה’ אלוקינו בתשבוחות ובזמירות. אנחנו בעצם אומרים בהקדמה הזאת הקודמת לפסוקי דזמרא שאנחנו הולכים לשבח ולהלל אותך בהרבה דרכים. נשבחך נפאך נרוממך וכו’ יחיד חי העולמים מלך מחיה את העולמות משובח ומפואר עדי עד שמו הגדול ברוך אתה ה’ מלך מהולל בתשבוחות.
זו הברכה שאיתה פותחים את פסוקי דזמרא. נסתכל על כמה נקודות ומשפטים לאורך הברכה שקראנו עכשיו.

הברכה נפתחת במילים ברוך שאמר והיה העולם – ה’ ברא את העולם בדיבורו. הוא אמר ויהי. בעשרה מאמרות נברא העולם. אדם בדרך כלל יכול לדבר והוא מדבר הרבה ולא כל מה שהוא מדבר קורה. אם אחר כך הוא הלך וביצע אז הדברים קורים ואם לא אז זה נשאר בגדר דיבורים לבד. הכל דיבורים. אבל אצל הקב”ה זה לא כך, מה שהקב”ה אומר מיד קורה. “ברוך שאמר והיה העולם ” הוא ברא את העולם על ידי דיבור על ידי האותיות. לא רק שהוא ברא את העולם בלשון עבר אלא הוא בורא אותו בכל רגע ורגע. אותן אותיות שאיתן ה’ ברא את העולם הם אותיות תמידיות הנאמרות מפיו כביכול כל רגע ורגע כל שניה ושניה וברגע אחד אם האותיות האלו יפסקו מלאמר הבריאה תחזור להיות אין ואפס ממש. לא תהיה לה שום מציאות כי כל מציאותה הן אותן אותיות שנאמרות כביכול על ידי הקב”ה בכל רגע ורגע. אז זה תחילת הברכה ברוך שאמר והיה העולם – את הכוח המיוחד של הדיבור של הקב”ה שהוא מהווה ומחייה את העולמות. הברכה מסתיימת עם המילים “יחיד חי העולמים מלך משובח ומפואר עדי עד” – מה זה יחיד חי העולמים מלך? יש אחד ויש יחיד. מה ההבדל בין יחיד לאחד? אחד זה אחד אבל אחרי אחד יכול לבוא שתיים שלוש ארבע כמו בן אחד אחרי זה בא שני ושלישי. אך המילה יחיד זה בא לומר שאין עוד משהו נוסף כמו בן יחיד. מה זה בן יחיד? הוא לבד אין לו אחים יותר אין בנים נוספים חוץ ממנו. אז יחיד זה בא לשלול מציאות אחרת. שאומרים שה’ נקרא יחיד זה בא להגיד שהקב”ה הוא לא רק אחד במובן הזה שכל הבריאה היא חלק ממנו אלא באמת הוא יחיד ואין שום ערך לכל המציאות כלפיו והוא היחיד שנמצא. אבל יש לכאורה עולמות ויש נבראים ואנחנו אומרים שכל העולמות הנבראים חי העולמים מלך – כל חיות העולם זה רק ממלכותו על פי הסוד ספירת המלכות היא הספירה הנמוכה ביותר. יש 10 ספירות איתם ממלאים את העולם והספירה התחתונה והנמוכה ביותר היא ספירת המלכות. כל הנהגת המלכות זה החלק החיצוני שבו והחלק התחתון שבו. לגביו אין שום מציאות של שום נברא בעולם הכל כאין וכאפס אבל נמשכת ממנו כביכול מציאות וחיות חיצונית שהיא זו שמחייה ומהווה את העולם ואנחנו באמת אומרים אחר כך “משובח ומפואר עדי עד שמו הגדול” אנחנו יכולים לשבח ולפאר רק את שמו הגדול. מה זה שם, יש את הדבר ויש את השם שלו. הרי הקב”ה בעצמו הוא מעל הבריאה, השם ההארה החיצונית היא זו שמחייה את הבריאה ואותה אנחנו יכולים לשבח ולפאר ולרומם ואנחנו אומרים מלך מהולל בתשבוחות. הקב”ה כביכול מהולל בתשבוחות שאנחנו עם ישראל אומרים ומשבחים ומפאריםאותו וזה בעצם כל אותם מזמורים בפסוקי דזמרא שאנחנו הולכים להגיד אותם אחרי הברכה הזאת שאנחנו משבחים ומהללים את הקב”ה בבריאתו את בריאת העולמות והיצורים השונים והשמיים וכו’ כמו שנראה במזמורים הבאים בפסוקי דזמרא בע”ה בשיעורים הבאים.
נעצור כאן.