ואני תפילתי פרק 28 על יהי כבוד
הרב מאיר ערד על משמעות התפילה והכוונות בה על פי פשט, דרש, רמז וסוד והשבוע: “יהי כבוד ה’ לעולם”
שלום לכולם אנחנו ממשיכים בסדרת ביאורי התפילה לפי הפשט ועל פי הפנימיות אנחנו נמצאים במזמור יהי כבוד ה’ לעולם, מזמור יחסית ארוך נקרא אותו ונתעכב על המילים.
“יהי כבוד ה’ לעולם, ישמח ה’ במעשיו” – אנחנו משבחים ומברכים את הקב”ה שכבודו נצחי ה’ נצחי מעשיו נצחיים, ישמח ה’ במעשיו, ה’ שמח במעשים בבריאה שהוא ברא הוא שמח. הבריאה היא לא בדיעבד היא מלכתחילה זה הדירה של הקב”ה וזה גורם לקב”ה שמחה שעושים שמחה לו בעולם שלנו.
יהיה שם ה’ מבורך מעתה ועד עולם – שמו מבורך היום ולנצח
ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה’ – מצד המזרח ששם זורחת השמש ועד מבואו, עד צד מערב שהיא שוקעת, תמיד אנחנו מהללים ומשבחים את הקב”ה
רם על כל גויים ה’ על השמיים כבודו – הפירוש הפשוט של הפסוק, הקב”ה הוא רם ונעלה, כמה שנשבח אותו כמה שנהלל אותו, כמה שהעמים ישבחו אותו כמה שהוא נעלה ומרומם בשמיים כבודו. ה’ נמצא בשמיים וממילא הוא מרומם מעלינו. אבל נתעכב קצת יותר ובחסידות מוסבר שהפסוק הזה הוא בעצם מבטא את ההשקפה של הגויים. רם על כל גויים ה’. אומות העולם, מה הם אומרים, מה הם חושבים? הרי ההסתכלות שלנו כיהודים היא הסתכלות אחרת. אומות העולם אומרים “רם על כל גויים ה’, על השמיים כבודו” הם אומרים הוא למעלה, על השמיים כבודו, הוא לא באמת משגיח על כל פרט ופרט זה קטן עליו הוא נמצא למעלה בשמיים בעולמות עליונים הוא לא מפקח על כל דבר. הוא מתערב אולי בדברים גדולים שקורים כאן בעולם במלחמות גדולות בדברים משמעותיים אבל אם פרט קטן קורה כך או אחרת אם עלה קטן מתגלגל ברוח מכיוון מזרח או מערב אם האדם אומר מילה כזאת או מילה אחרת, עם זה הוא לא מתעסק. וככה עם אמירה של מילה כזאת שכביכול מרוממת את הקב”ה ואומרת הוא נמצא בשמיים ולא בעולם שלנו זה בעצם מביא לאדם תירוץ לעשות מה שהוא רוצה. הוא אומר ממילא הדברים שאני עושה הם כל כך קטנים כל כך נמוכים לגדולה האינסופית של הקב”ה אז הוא לא מתעניין במה שאני עושה אם חלילה אני אלך ואעשה מעשה נורא ומשמעותי זה יהיה אכפת לו אבל הדברים הקטנים זה לא מעניין אותו. אבל אנחנו צריכים לדעת שהאמירה הזו היא אמירה של אומות העולם. רם על כל גויים ה’ על השמיים כבודו. הם אלו שאומרים שה’ נמצא למעלה ולא למטה אבל היהודי צריך להאמין שה’ משגיח על כל פרט ופרט קטן בבריאה גם על עלה קטן שמתגלגל ברוח גם על הדיבור הפשוט שאדם אומר ההסתכלות לאן הוא מסתכל מה הוא אומר לשני מה הוא לא אומר לשני מה הוא חושב אפילו כל פרט ופרט קטן בבריאה ה’ מסתכל זה מעניין אותו הוא משגיח. כמו שנאמר, המשפילי לראות בשמיים ובארץ, בשביל ה’ שניהם זה אותו דבר שניהם זה השפלה גם העולמות העליונים גם העולמות התחתונים זה שניהם אותו דבר. הוא מרומם מהארץ התחתונה ומרומם מהעולם העליון. ולכן הקב”ה בחר להשגיח על כל פרט ופרט בבריאה ולהסתכל ולהחיות אותו בבריאה והוא לא מרומם מכאן יותר משם וכמו ששם הוא מרומם ומשגיח גם שם על כל פרט ופרט בבריאה.
“ה’ שמך לעולם, ה’ זכרך לדור ודור” – השם שלך הוא נצחי
ה’ בשמיים הכין כסאו ומלכותו בכל משלה – ה’ כביכול נמצא בשמיים אבל המלכות שלו שולטת בכל הבריאה כולה
“ישמחו השמיים ותגל הארץ ויאמרו הגויים ה’ מלך” – לעתיד לבוא גם הגויים יגידו שה’ מולך.
“השמיים והארץ ישמחו ויגילו” – פסוק זה מדבר על זמן הגאולה שכל הבריאה כולה תכיר בקב”ה ויש כאן רמז יפה ישמחו השמיים ותגל הארץ ראשי תיבות שם ה-ו-י-ה- שמו של הקב”ה יהיה גלוי בגאולה וכל הבריאה כולה תכיר ותרומם את יוצרה
ה’ מלך ה’ מלך ה’ ימלוך לעולם ועד – המלוכה של ה’ היא נצחית בעבר בהווה ובעתיד.
ה’ מלך עולם ועד אבדו גויים מארצו – ארץ ישראל תהיה נחלת עם ישראל ולא שום גויים אחרים
ה’ הפיר עצת גויים המיר מחשבות עמים – כשיש מחשבות חלילה ועצות שליליות של אומות העולם על העם אז ה’ שומר עלינו ומשגיח מעצת גויים ומחשבתם עלינו
“רבות מחשבות בלב איש ועצת ה’ היא תקום” – הוא מדבר על אומות העולם שכמה שהם חושבים לפגוע בנו ה’ משגיח עלינו בכל פרט וחלק בבריאה. עלינו, על עם ישראל צריך לשמור. אדם לפעמים מתכנן ורוצה להגיע למה שהוא רוצה, חושב שהוא יתכנן את החיים שלו והוא צריך לזכור שאדם חושב מחשבות רבות אבל עצת ה’ היא תקום בסופו של דבר שום דבר בעולם הזה לא קורה אלא אם כן הקב”ה מכריז עליו אומרים אין האדם נוקף אצבע מלמטה אם לא הכריז על זה הקב”ה מלמעלה. על הכל הקב”ה משגיח ואין דבר שקורה ללא השגחה. לפעמים האדם טרוד בפרנסתו והוא מתייגע ועובד קשה והוא צריך לזכור, נכון צריך לעשות השתדלות על פי חוקי הטבע, יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. להתייגע ולעבוד כי ככה הקב”ה ברא את העולם ואדם צריך להתייגע לפרנסתו אבל לזכור שבסופו של דבר היגיעה היא החלק הקטן החלק החיצוני של האדם, רק הכפיים. אבל הלב והראש צריך להיות מלא בביטחון ואמונה בה’. אנחנו עושים רק את הלבוש בדרך הטבע אבל בסופו של דבר רבות מחשבות בלב איש אבל עצת ה’ היא תקום. אז נתחזק בבטחון ובאמונה בה’ וממילא יהיה לנו יותר קל ולא נחשוב שהמחשבות שלנו הן אלו שמנהלות את העולם אז טוב שיש משגיח ויש מנהל לעולם.
ממשיך דוד המלך “עצת ה’ לעולם תעמוד מחשבות ליבו לדור ודור” – עצת ה’ היא נצחית מחשבותיו הם נצחיות. הוא אמר ויהיה הוא צווה ויעמוד – איך ה’ ברא את העולם הוא אמר ויהיה, הוא דיבר והעולם נעשה. ויאמר אלוקים יהיה אור ונהיה אור. האדם יכול לדבר ולפעמים יש פער עצום בין מה שהוא אומר ומה שמתבצע. לפעמים הוא מדבר אבל לא תמיד זה מתבצע. אצל הקב”ה אין פער כזה מה שהוא אומר מיד נהיה. בעשרה מאמרות ברא את העולם ובדבר ה’ שמיים נעשו. הוא אומר והדיבור שלו יוצר את המציאות באותו רגע. כי בחר ה’ בציון איווה לבושיו לו. ה’ בחר בציון בארץ ישראל בירושלים, בה הוא רוצה לשכון, איווה מלשון תאווה, הוא רוצה להיות כאן, להיות במושב בארץ ישראל בירושלים.
כי יעקב בחר לו י-ה ישראל סגולתו – כמו שה’ בחר בארץ ישראל בירושלים עיר הקודש למקום המקדש הוא גם בחר בעם ישראל מכל האומות כלם הוא בחר בנו לכן אנו בטוחים ש:
לא יטוש ה’ עמו ונחלתו לא יעזוב – זה לא משהו שמתחלף, הנחלה של ה’ בבית המקדש במקום הר הבית, זה בחירה נצחית. עם ישראל זה בחירה נצחית
והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית והרבה להשיב אפו – בגלל שהבחירה של ה’ בנו היא נצחית אז גם אם אנחנו חלילה חוטאים הוא ממשיך לאהוב אותנו הוא מרחם עלינו ומרחם על עוונותיו וגם כאשר הוא כועס הוא לא משחית אותנו חלילה הוא משיב אפו גם כשאנחנו מתנהגים לא כראוי הוא סולח ומוחל ומתעלם מהמעשים שלנו. ומסיימים בפסוק הכל כך חשוב:
ה’ הושיע המלך יעננו ביום קראנו – מבקשים מה’ שיושיע אותנו ושזה יהיה ביום קוראינו ולא רק בעתיד אלא ברגע זה ביום זה ממש שישיב את תפילתנו וישמע את בקשותינו שנאמרות במזמור “לכבוד” שאנו אומרים בתחילת התפילה.
נעצור כאן.
