פרשת השבוע בראשית – בריאה משמיים לארץ

“בראשית ברא אלהים את השמיים ואת הארץ.” בראשית א’, א’.
ההגיון אומר שאלוקים היה צריך להזכיר קודם את בריאת הארץ ולאחר מכן את בריאת השמיים.
הרי אדם עומד על הארץ ולא על השמיים. רק כאשר הוא עומד על הארץ הוא יכול להכיר בקיומם של שמיים. אבל לא. התורה, שכידוע היא ספר הוראה במסווה של ספר עלילה .. אינה מספרת משהו
סתם. בכל אמירה, מסתתר איזשהו טיפ לחיים, הוראה שכדאי לבחון אותה.

מדוע מוזכרת בריאת השמיים תחילה ?
מכיוון שכל דבר בעולם ובבריאה, משתלשל, מן השמיים לארץ. מה הכוונה? ראשית הוא נברא במחשבה ורק לאחר מכן מתהווה בחומר.

אם נעשה קפיצה מהירה לעולם שאנחנו עוסקים בו, עולם הזוגיות, נוכל לשלוף לכך כמה דוגמאות מוכרות ונוגעות:

בדוגמא אחת, נתבונן על התהוותן של מריבות:
בראשית אנחנו חושבים שבן הזוג פגע בנו. משם משתלשל רגש פגוע, כעס, עלבון וכד’ ואז כל ה”שמיים” האלה (העולם שהתהווה ברוחנו ובליבנו) מקבל אופי “ארצי” ומתגשם בינינו ריב, ויכוח מכוער, כאב פיסי ופגיעה.

הנה דוגמא נוספת, המאירה את חויית הבדידות והנטישה:
בראשית אנחנו מאמינים שלא מגיע לנו לקבל חום ואהבה. בגלל המראה, אולי בגלל המשקל, בגלל תכונה כלשהי שלנו או בגלל רישומה של חויית ילדות.
משם משתלשל רגש דחיה. אנחנו שולפים קוצים בלי לשים לב. ואז כל ה”שמיים” האלה
(האמונה שאיננו ראויים והרגש הדוחה והמסתגר) מפיקים מציאות “ארצית” להפליא, של בדידות, עד כדי חלילה נטישה ברמה זו או אחרת.

טיפ השבוע

בואו נזכור, שגם אנחנו בוראים מציאויות, מהשמיים לארץ.
הרבה לפני שמתגשמת מציאות ארצית, שמורגשת בעוצמה בחושינו והיא כבר קשה מלהכיל ומחוץ לשליטתנו. נזכור רק .. שה”שמיים” היו בידינו .
הפרשנויות, האמונות, המחשבות, ההשגות שלנו לגבי מאורעות והתנהגויות של עצמנו ואחרים, הם פרי יצירתנו ותודעתנו בלבד.
ונזכור – שאותה תודעה, ואותו רטט-חשיבה, שבו אנחנו מבלים את “שבת בראשית” , השבת שלפנינו, משפיעים על התודעה של שנה שלמה, ועל כל התולדות שינבעו ממנה.