פרשת השבוע כי תצא – 170 מצוות

פרשות אלו, המלאות במצוות, מגיעות דווקא אחרי השלישיה הראשונה של חומש דברים: דברים-ואתחנן-עקב. בשלישיה הראשונה עסקנו בעם ישראל ובתורה באופן כללי. רק לאחר שמתבוננים בעם ישראל, ומתוך כך בתורה של עם ישראל, ניתן לגשת למצוות עצמן.
ניתן לחלק באופן כללי את המצוות בשלש פרשות אלו לשלושה סוגי מצוות שונים.
פרשת ראה עוסקת בעיקר במצוות פרטיות, כשהמאפיין העיקרי שלהם הוא עיצוב הרוחניות של כל יהודי ויהודי. בקבוצה זו נמנות מצוות כמו איסור שמיעה למֵסית לעבודה זרה, איסור חבלה בגוף כתגובה למות קרובים, איסור אכילת דם ואיסור אכילת חיות, בהמות ועופות טמאים.
פרשת שופטים עוסקת בעיקר במצוות כלליות, ומגדירה את המרחב הציבורי של עם הקודש בארצו. במסגרת מצוות אלו נמנות ארבעת היסודות של המרחב הציבורי שהם: תורה, כהונה, נבואה ומלכות.
בפרשה שלנו מופיעות מצוות המטפלות בחברה נאורה ומוסרית. בקבוצה זו נמנות מצוות כמו השבת אבידה, שמירה מִסָכנות כמו בנית מעקה לבית, איסור לשון הרע והוצאת שם רע, איסור חיתון עם פסולים כממזר וגוים שהתנהגו אל עם ישראל בצורה לא מוסרית, שמירת קדושת מחנה הצבא, איסור זנות עם נשים מחוץ לנישואין, יחס נכון לעניים ולשכירים, הקמת זרע לאח שנפטר ללא בנים וקיום מסחר תקין ביושר.
כל המצוות האלו יוצרות חברה תקינה שיודעת לשמור על האינטרס החברתי הצבורי ועל הפרטים שבה. חיי החברה של עם הקודש חייב להיות מושתת על שמירת המוסר של כל פרטיה, כמובא בפרשת ראה, ולדעת לשמור על מרחב צבורי מוסרית וקדוש, כמובא בפרשת שופטים. חברה כזו טבעי הוא שהיא תתחשב בזולת, ותדאג לשלומו של כל פרט ופרט בה.

מצוות המלחמה מופיעה בפרשתנו בתחילתה, באמצעה ובסופה. בתחילת הפרשה מופיעה מצוות אשת יפת תואר, באמצע הפרשה מופיע הציווי לשמור על נקיון המחנה מתוך הכרה “כי ה’ א-להיך מתהלך בקרב מחנֶךָ, להצילך ולתת אֹיביך לפניך, והיה מחניך קדוש”. בסוף הפרשה מופיעה החובה להלחם בעמלק.
חברה ששומרת על כל המצוות שבשלש הפרשות, המושתתת על אחדות, מוסר ויראת שמים, רק היא יכולה להלחם עם אויביה מבחוץ, ולהיות מובטחת ש”כי תצא למלחמה על אויביך, ונתנו ה’ א-להיך בידך”. חברה כזו גם מצווה להוקיע ולהשמיד את העם המבטא את חוסר המוסר בצורה החריפה ביותר, עמלק.

בשבוע זה ראוי להקפיד ביתר שאת לשמור על נקיות לשוננו, ולא להוציא מלה רעה על אף יהודי, אפילו דברי אמת. מתוך שמירת לשוננו נוכל לגשת לתפילה ולסליחות, ולהתכונן לעמוד מול ה’ ביום הדין המתקרב ובא.