פרשת השבוע שמיני - להחזיר צדיקים בתשובה
שיעורו השבועי של הרב מאור דוד כהן בענייני פרשת השבוע והשבת: חודש אייר ראשי תיבות – “אני השם רופאך”, ההבדל בין עבודת חודש ניסן לחודש אייר, שהיא כנגד עבודת בעלי התשובה והצדיקים, הסבר פירוש הזוהר שעתיד משיח להחזיר הצדיקים בתשובה.
שלום וברכה, לצופי האתר.
אנחנו נמצאים בשבת פרשת שמיני שהשבת הזאת היא שבת מברכים של חודש אייר.
כשאנחנו אומרים שבת מברכים הכוונה היא שמהשבת הזאת מתברך כל החודש, החודש כולו.
מכיוון שמיום השבת כמו שכתוב בזהר: “ממנו מתברכין כל היומין”, כלומר מהיום הזה מתברכים כל הימים של השבוע כשהחודש חל בשבוע הזה ממנו מתברך כל החודש.
לכן, אנו עושים לאחר עליית התורה, אנחנו מברכים את החודש ברוב עם בבית הכנסת.
חודש אייר, הוא אחד החודשים המיוחדים שאנחנו אומרים, שהראשי תיבות שלו כך אומרים חז”ל
אני ה’ רופאך ראשי תיבות אייר, מה הרעיון שבזה “אני ה’ רופאך?”
פשט של הדבר שצריך לזכור כל הזמן, בפרט בזמן הזה של הקיץ שהיצר הרע מתבגרת יותר החום הוא גדול יותר.
כל ענייני האכילה והתאווה כולם גדלים ומתרבים, ולכן צריך שהאדם יהיה לו יותר התחזקות והתקדשות.
אבל בחודש הזה מרגישים איך שכשאדם רוצה להתקדש אז הוא מרגיש שהוא לא צריך רק את רפואת הגוף אלא גם רפואת הנפש.
על זה אומרים לנו חז”ל אני ה’ רופאך, הפשט הפשוט של זה שצריך לדעת שגם הרופא שהוא מרפא
גם הרפואה שלו הקב”ה נתן לו את הרשות לרפא.
אבל בפנימיות של זה, בסוד של זה, יש שני סוגים של רפואות. רפואה אחת היא: כאשר הרפואה היא מכאן ולהבא, כלומר – היה חולי, ועכשיו אנחנו עושים פעולה שתוציא את החולי הזה החוצה. והצלקת נשארת לאחר החולי.
רפואה נעלית יותר היא, שעוקרים את החולי מהשורש. זה כמו חכם שמתיר את הנדר, הוא אומר שהוא בכלל לא היה מהעיקר שלו.
אותו הדבר כאן, שה’ עושה את הרפואה, אז זה באופן כזה שהרפואה פועלת שהחולי נעקר מהשורש שלו.
לאייר יש כוח בכלל לרפא חולאים זה חודש ניסי מיוחד מאד שבו מוקדש, יש בו איזה משהו לא טוב שנקרא חולי ועדיין בדרך פלאית בדרך של עקירה מהשורש הקב”ה מוציא את המחלה הזאת.
בשביל להבין את העניין הזה קצת, אנחנו נדגיש שבתורה אף פעם לא כתוב את החודשים בשמות שלהם, תשרי, חשון, ניסן אייר זה לא כתוב. בתורה כתוב: בחודש הראשון, בחודש השני, בחודש השביעי,
למה בתורה לא כתוב את שמות החודשים? אף שחז”ל מזכירים שבהחלט שמות החודשים מורים על התוכן הפנימי שלהם.
הסיבה שלא מוזכרים שמות החודשים, מכיוון שבתורה כל דבר תלוי בדבר שהוא בה ממנו, יש פה סדר מסודר. כלומר בפשטות, זה שחודש אייר הוא החודש השני, זה אומר שלפניו יש את החודש הראשון, זאת אומרת שאנחנו סופרים שני, הוא שני למשהו, שני לראשון.
להדגיש כאן מה? להדגיש שהוא מקבל את הכוח שלו את העצמה שלו ממה שבה לפניו, מה בא לפני חודש אייר ? חודש ניסן שחודש ניסן מורה על עניין של ניסי ניסים, כך אומרים חז”ל, ניסן פירושו ניסי ניסים.
ואני אסביר: חודש ניסן זה חודש שבני ישראל נגאלו ממצרים, זה החודש הראשון של בני ישראל,
זה הראש של כל החודשים הרוחניים הפניימים של בני ישראל.
חודש ניסן זה החודש, כפי שדיברנו בפעמים הקודמות, שיש בו עוצמה כ”כ גדולה שבו הקב”ה מוציא אותנו לגאולה, בראש ובראשונה לגאולה כללית שהייתה בגאולת מצריים ותהיה בעז”ה בגאולה העתידה.
שבא מאיר גם כן חודש ניסן, מלשון “נסי ניסים”. אבל גם, לכל לראש לעניין הפרטי של כל אחד ואחת מאתנו.
בחודש ניסן יש התחדשות. זה חודש האביב, זה חודש הכל פורח בו, משהוא התחדש וההתחדשות הזאת, הפריחה הזאת, שכל אחד מגלה בעצמו כל אחד לפי הרעיונות שלו ומה שמצטייר אצלו בראש.
החודש הזה הוא מגיע ממקום עליון יותר, זה לא בדברים של האדם עצמו, זה משהוא שמגיע מלמעלה.
על דרך זה בני ישראל נגאלו ממקום כ”כ גבוה שהקב”ה בכבודו ובעצמו גאלם ” אני ולא מלאך, אני ולא שרף, אני ה’ אלוקיכם” הקב”ה גאל אותו ממש בעצמותו ומהותו.
בחודש אייר מתחילה כבר ספירת העומר אם נשים לב בחודש ניסן לא אומרים בבית הכנסת תחנון, לא אומרים וידוי. פירוש הדבר שחודש ניסן הוא למעלה מהעולם בכלל למעלה מהטבע הכל קורה בו באופן בלתי נורמאלי, חודש אייר הוא בדיוק הפוך.
חוזרים למציאות, חוזרים לבית ספר, חוזרים לגנים, חוזרים לעבודה, חוזרים לעניינים, חוזרים לעולם ואדרבא, העולם מכה בכל התוקף.
קיץ וחום, חוזרים למציאות של העולם שצריך להתמודד איתה. ולכן, בחודש הזה, עיקרו של החודש הזה של חודש אייר הוא ספירת העומר.
ספירת העומר הוא כמו שאנחנו נדבר בהמשך בעז”ה מלשון שאנחנו מתקנים. ספיר, ספירת העומר מלשון ספיר, ספירות ובהירות. אנחנו הופכים את כל העולם להיות מאיר יותר על ידי העבודה שלנו
כלומר, אנחנו לוקחים את העניינים הנמוכים שיש בעולם או אצלנו בתוכנו, ומתקנים אותם. למה? כיוון שבחודש ניסן מקבלים את הכוחות לראות איך צריך להיות.
אבל בשביל שזה יהיה באמת לא רק ע”י מתנה שמקבלים מלמעלה , לא רק שמקבלים את זה ע”י הקב”ה אלא שלכל אחד יהיה את הכוח לתפוס את זה ולהכיל את זה בשביל זה צריך להתחיל לספור, בשביל זה צריך להתחיל להאיר צריך להתחיל לתקן, לשייף לזכך לעבוד עוד ולעשות עוד עבודה ועוד תיקון
ולכן אנחנו סופרים 49 תיקונים עד שמגיעים ליום החמישים שזה שער ה – “נ” שער הבינה, שער גדול מאד שבו מתחבר כל מה שתיקנו עם מה שהיינו צריכים לקבל מלמעלה. זה חיבור כזה של חודש ניסן שהכל מגיע מלמעלה לבין חודש אייר שבו בעבודה היא מלמטה.
אבל, בכל זאת מאיפה אנחנו מקבלים את כל הכוחות האלה להתחיל לתקן בחודש אייר? מזה, שחודש ניסן הוא החודש הראשון.
זה שקבלנו עוצמה כזאת של אור, בין אם האדם הרגיש אותו בין אם האדם יודע שקיבל אותו בשכל.
חודש אייר יש את הזמן להתחיל לעשות כלים, לעשות מציאות, לקבל את כל הגילויים העליונים האלה.
קצת, כדי להבין את זה עוד יותר, זה על דרך החילוק בין הצדיקים לבין בעלי התשובה.
כשאנחנו אומרים צדיק אנחנו מתכוונים לאדם שאין לו שום תאוות גשמיות כל תאוותיו כל מגמותיו זאת אומרת כל התענוג שלו זה אך ורק בעניינים קדושים ואלוקיים.
אם נדבר אתו בדברים, אפילו בדברים מותרים לא אסורים, זה לא מעניין אותו כהוא זה, כי הוא עסוק כ”כ באהבה שלו לאלוקות, ועל דרך משל כמו מישהו שהוא “חולה אהבה”, הוא לא רוצה לאכול ולא רוצה לשתות הוא יעשה את זה רק בדרך אגב כי הוא יהיה חייב.
כך זה הצדיק, הצדיק לא מונח בעולם, הוא מונח רק בדברים שהם למעלה מהעולם.
אבל, הבעל תשובה הוא כן מונח בעולם, יש לו תאוות תענוגים כלפי דברים מגושמים והוא עושה עבודה מאד גדולה כדי להוציא את עצמו החוצה מהמצב הזה.
לכן, אומרים שבעלי תשובה במקום שהם נמצאים אפילו צדיקים גמורים אינם עומדים.
כיוון שהכח הזה לנצח את התאווה ואת התענוג מושך מלמעלה אור כזה גדול . כלומר כבוד כ”כ גדול שיש להם מהשמיים. עד כדי כך, שהאור שנמשך מלמעלה למטה ע”י הבעל תשובה הוא אור כ”כ עוצמתי שהעולם אפילו לא יכול להכיל.
ולכן חודש ניסן הוא חודש שמרמז על אור כזה שממשיכים בעלי התשובה. אור שהוא בלתי נתפס, אור שאי אפשר להכיל אותו, אי אפשר להחזיק אותו.
מה שאין כן חודש איייר, חודש אייר זה חודש של צדיקים, לכן הוא נקרא גם ירח האיתנים, ירח האבות, שהעניין שלהם הוא חודש אייר, שם זה עיקר החודש שלהם אומנם הם נולדו בניסן, אך חיו בעיקר בחודש אייר. היה שם חודש שלם בשבילהם . ולכן חודש אייר זה חודש שמראה על עבודת הצדיקים. אנשים שאצלהם הכל מתוקן הכל מאורגן אין להם שם דבר שזולג הצידה. יש אצלהם את שלמות התיקון וזה בא לידי ביטוי בזה שכשהם ממשיכים אור מלמעלה, המשכה, גילוי איזשהי עוצמה מסויימת שהועלם צריך, אף על פי שהם ממשיכים את זה באור נמוך יותר מאורו של הבעל תשובה. כלומר הם עושים את זה בצורה יותר עדינה, יותר נינוחה, אומנם פחות עוצמתית. ועדיין, הייחודיות שלהם שהאור, העוצמה, התיקון שממשיכים הוא חודר בעולם מתיישב בתוכו.
ולכן יש כאן שני סוגים של עבודה: עבודת הצדיקים שזה עבודה של התיישבות ועבודת הבעלי התשובה שזה אור שלמעלה מן העולם.
השילוב האמיתי הוא השילוב של שניהם. ולכן כתוב שלעתיד לבוא, משיח עתיד להחזיר צדיקים בתשובה.
גם הצדיקים שהם בכלל מונחים ומובדלים מענייני התאוות של העולם הכל מסודר אצלם בצורה אלוקית
הם יבינו לעתיד לבוא שהסוג העבודה שיש לבעלי תשובה, שמתקנים ומבררים, שבחודש אייר הם עדיין צריכים לתקן. הם לא באים עם התיקון עצמו, הם צריכים עדיין לעבוד לעשות דברים, דבר דבור על אופניו
הצדיק יבין שסוג העבודה הזאת הוא כ”כ גבוה, כ”כ נעלה, עד שגם הצדיקים ירצו לעשות את העבודה של הבעלי תשובה הם יבקשו מהקב”ה גם לתת להם עבודה כזאת.
לכן העבודה של חודש אייר היא עבודה של תשובה מצד אחד עבודה של תיקון כמו של הצדיקים המתוקנים. ומצד שני כמו שהבעל תשובה הוא בא לתקן עדיין יש פה עבודה גם של תשובה.
חיבור של שני הדברים האלו של חודש ניסן וחודש אייר ביחד יוצרים את הכלים את הכח לקבל את התורה בחודש השלישי בחודש סיון בשלמות.
את התורה האישית של כל אחד ואחת והתורה של כולנו ביחד ובעז”ה שנזכה כבר לקבל את תורתו של משיח.
ונזכה לדעת צפונותיו שהקב”ה ישלח לנו איתו תיכף ומיד ממש. ואנחנו נאחל לכולם שבחודש אייר יצליחו לעשות את תיקון עבודת המידות בשלמות, בנחת ולא בלחץ גדול כל אחד יעשה את זה בצורה מסודרת
והקב”ה יעזור שלכל אחד ואחת יהיה הצלחה בכל העניינים תכף ומיד ממש.
