יום שישי, ו’ תמוז התשפ”ד
Search
Close this search box.

ארבע אמות של הלכה שיעור 3 הרב יהודה לייב נחמנסון

ארבע אמות של הלכה שיעור 3

שיעורו השבועי של הרב יהודה לייב נחמנסון באתר הללויה, והשבוע: היחס בין עובד למעסיק, מתי ניגשים לדין תורה, כיצד בית הדין פוסק, מה קורה כשיש חוזה שנוגד את מנהג המדינה או את ההלכה. כל זאת ועוד רק באתר הללויה

שלום עליכם לכל הצופים היקרים הנכבדים והחשובים של האתר המהולל הללויה!

אנחנו רוצים לשוחח היום על כמה נושאים חשובים ונושא עיקרי אחד חשוב שנוגע לעסקי משא ומתן שבין הבריות יחסי עובדים עם מעבידים יחסי פועל ובעל הבית. אחד הדברים אחד המושגים הכי נפוצים זה המושג חוזה. כשאדם עובד באיזה מקום חשוב מאוד שיעשה חוזה כדי שכל התנאים שלו והלא תנאים שלו יהיו קיימים. אחד הדברים המפתיעים שאני אומר אותם בשיעורים אנשים מרימים גבה. מה קורה כאשר אדם עשה חוזה עבודה עם הפועל שלו או בעל הבית עשה עם המעביד ומתברר שהפרטים השונים שהם כתבו בחוזה לא מתאימים עם חוקי התורה. הדברים יכולים להיות לא מתאימים לפי חוקי התורה בשני מצבים. מצב אחד שהמנהג של המדינה הוא לא על פי החוזה שהם כתבו. והתנאי השני, המצב השני, זה יכול להיות שהחוזה האישי שהם כתבו לא נוגד את מנהג המדינה אבל נוגד את חוקי התורה. מה אומרת ההלכה במקרה כזה? אז למרבה הפלא הגמרא במסכת בבא מציעא בדף פג מלמדת אותנו כלל חשוב מאוד: שהדבר שהכי קובע וכל היחסיות שבין פועל לבין בעל הבית זה החוזה שהם עשו לכן בכל מצב ובכל דין תורה שמגיע לפני ואני רואה שיש איזה התקלויות אז מה שאני מגלה תמיד זה שהחוזה היה מעורפל. אל תפנו אף פעם לניסוחים מעורפלים. הניסוחים המעורפלים באים בד”כ כתוצאה מקבלן שעושה לך איזה הוספה של חדר או עושה לך שיפוצים בבית אפילו מתוך חוזה הוא ישתדל להשאיר ניסוחים מעורפלים הוא יעשה את זה כדי שהוא אחר כך יוכל להוסיף ולהוסיף וגם אם יהיה כתוב בחוזה שהמחיר הזה זה המחיר האחרון בלי תוספות זה הכל יהיה ביחס למה שדיברתי קודם אבל עכשיו זה לא נכלל בעניין. לכן תמיד כשאתם סוגרים חוזה אל תסמכו על עצמכם, לכו לאדם נוסף לכו למישהו שיבדוק את החוזה ויבדוק היטב שאין פה משהו מעורפל ולרדת לכל הפרטים האפשריים. התורה אומרת כלל מאוד חשוב – כל תנאי שבממון קיים. כל הסכם שיש בין עובד למעביד והוא קשור לממונות, גם כאשר ההסכם הזה הוא לא הסכם שמתאים לפי רוח התורה, או לפי פסק דין התורה, התורה אומרת אני מכופפת את עצמי להסכם שלכם אני מוכנה שאתם תעבדו לפי ההסכם שלכם והתנאי שלכם יהיה מקובל עלי. לכן, אין מקום לבוא ולהגיד אני רוצה לדעת מה אומרת התורה. לפעמים אנשים מגיעים לבית הדין ומגלים שמה שהתורה אומרת זה לזייף בנוסח השטר ולגלות האם היה סעיף שדיבר בישירות או בעקיפים על הנושא שבו יש ויכוח בין בעלי הדין. לכן בהחלט אפשר להתייחס לשטר זה התנאי הראשון.

מה קורה כאשר השטר לא התייחס למצב מסויים?

מה עושה בית הדין אז? בית הדין הולך למנהג המדינה, עוד פעם הוא לא פותח את שולחן ערוך או את הגמרא אלא הולך למנהג המדינה. כי מנהג שתרים אחרי מה שכתוב בחוזה או בשטר זה המנהג של המדינה המנהג של המדינה קובע הרבה מאוד ועוד מעט נדבר מה יכול להיחשב כמנהג המדינה ומה לא אבל ברובד העיקרי מנהג המדינה הוא דבר חשוב ביותר וגם זה הרבה פעמים אנשים מגיעים לבית הדין ושואלים מה עשיתם לי פה? רציתי לדעת מה דין תורה, הסתכלתם בחוזה ולא מצאתם בחוזה הלכתם ואמרתם מה מנהג המדינה? התשובה היא בהחלט כן. התורה אומרת זה לא עלבון בשבילי, כי ברגע שהמנהג הוא מסויים אנשים נכנסו לעסקה הזאת על חשבון עניין זה על אינטרס זה הם ידעו את זה מראש וקיבלו את זה על עצמם. במקרה שבחוזה לא כתוב כלום וגם אין מנהג מדינה, במקרה כזה אנחנו אומרים בבקשה בו נראה מה אומרת התורה על העניין הזה. אז אנחנו מקבלים את דיני התורה ועושים מה שהתורה אומרת.

עכשיו השאלה שהיא מאוד חשובה ושואלים אותה בחוגים שונים: מה נחשב מנהג המדינה?

בשולחן ערוך כותב הרמ”א בחושן משפט בסימן של”א “ואינו קרוי מנהג אלא דבר השכיח ונעשה הרבה פעמים” זה צריך להיות דבר שלפחות שלוש פעמים עשו אותו כדי שייחשב למנהג אבל הפוסקים כותבים ששלוש פעמים זה עדיין לא מספיק מכיוון שמי שתיקן את המנהג הזה צריך להיות אדם וותיק. יש כל מיני אנשים שבאים במיוחד המופסדים שבאים ואומרים, מה אני אגיד שבית המשפט והמנהג והמדינה זה אלא שקובעים לנו אני לא קיבלתי אותם הם לא אנשים ותיקים הם לא יראי שמיים וכו’. אז מה באמת הכלל שאנחנו נתייחס למנהג המדינה? אז אני רוצה לומר לכל אותם אנשים שמזלזלים במנהג המדינה שיש להם טעות. מנהג המדינה זה באמת צריך מנהג וותיקים. אבל יש מה שנקרא חוק המדינה, חוק המדינה זה דבר שיש לו שיניים לביצוע. והאדם יודע שאין לו ברירה הוא צריך לעבוד בהתאם לחוקים אז אפשר לומר שהוא קיבל אותם על עצמו מלכתחילה. על כל פנים ברוב המקרים הוא קיבל אותם על עצמו מלכתחילה. במקרים מיוחדים צריך לעשות שאלת רב או דיין אבל בהחלט חוק המדינה יש לו שיניים הרבה יותר ממנהג סתם משום שהוא מחייב. אבל מה שנחוץ מאוד להכניס לתודעה שלנו שאם למשל, החוק לא דיבר על הנושא שאנחנו מסוכסכים . נומר רבים על איזה תחום והחוק לא מדבר עליו בצורה ישירה אבל יש תקדים משפטי של בית המשפט שאומר במקרה הזה ראובן צודק, שמעון צודק וכו’. אנחנו לא מתייחסים לתקדים משפטי כאילו הוא היה חוק. וזה בהחלט לא ייחשב כמנהג המדינה ואפילו אם הוא יהיה שלוש פעמים אני לא אתייחס אליו כמנהג המדינה ואסביר לכם למה.
כי בבית המשפט הדברים נחתכים בהתאם לסבירות הבנתו של השופט לפי מה שהוא מבין.. יש שופט אחד שמפוכח יש שופט אחר שמבין אחרת. אז גם אם מצאתי שופט אחד מפוכח אפילו שניים אפילו שלושה, אז עדיין לא אקבע את זה כמנהג המדינה כי זה עדיין לא ברור. דבר שני אם הייתי רוצה לקבוע את זה כמנהג המדינה אז אני צריך שזה יהפוך להיות דבר ברור ואין לי בהירות וגם זה צריך להיות דבר שנעשה על ידי וותיקים ולא תמיד כולם יסכימו שהשופטים נחשבים וותיקים. אז כיון שכך אנחנו מתייחסים למנהג המדינה רק לחוק מפורש או לפרשנות של שופט לחוק אם היא חזרה על עצמה 3 פעמים אני יכול להתייחס לזה כמנהג המדינה, אם זה רק פסק דין של שופט אפילו אם הוא קבע כמה פעמים עדין אנחנו לא בטוחים שהוא הפך להיות מנהג עד שהוא לא יחזור על עצמו הרבה פעמים ואז הוא הפך להיות חוק.
בשונה מזה מה שנקרא בג”צ שהוא כבר נתן פסיקה בדבר מסויים זה כבר מחייב את בתי המשפט הקטנים יותר, את המחוזי ואחרים וזה מחייב אותם לפסוק בהתאם לתקדים שהוא קבע אז במקרה כזה אני יכול להגיד שאם הדבר הזה יחזור על עצמו אז בוודאי ייחשב כמנהג המדינה.
הסיכום של מה שאני רוצה להביא בפניכם זה מאוד חשוב. הנקודה היא שכשני אנשים רוצים לעבוד בינהם כדי לחסוך הרבה עוגמות נפש ביחסיות שבין מעביד לעובד. כאן אני רוצה להכניס נקודה חושבה. עובד שהתחיל לעבוד, גם אם לא היו חוזה כתוב בינו לבין בעל הבית, ברגע שהוא התחיל לעבוד כל מה שהם סיכמו בע”פ ייחשב כחוזה. מה הוא החוזה? מה שהם סיכמו בע”פ. והיה אם שניהם מסכימים על פרטים מסויימים שנאמרו בע”פ הרי זה ברו לכל שיש כאן את ההסכם ויש כאן את ההתחייבות וכל הבעיה היא כאשר הם חלוקים בינהם על ההסכם. כשהם חלוקים בינהם מה היה ההסכם, אנו אומרים “המוציא על חברו עליו הראיה” כי אין לי שטר כתוב. לכן אני תמיד ממליץ שיהיה שטר כתוב אפילו אם הוא לא עם חתימות של עדים ועל פי כל ניסוחי השטר אז לפחות שיהיה חתימה של העובד והמעביד וכתוב מה אני עושה מה אני לא עושה ומה אני מקבל ומה לא. זה חשוב מאוד. שנדע שנהיה מודעים לכך שאם אנחנו לא נפרט את כל הפרטים של מה שרצוי לנו אז באופן טבעי זה ירוץ להיות אחר כך לא מה שאנחנו רוצים או מדברים אלא מה שמקובל במנהג ואם לא יהיה מנהג אז זה ירוץ למה שאומרת התורה וזה שאומרת התורה שאתה צריך להשתדל. יש פתגם שאומר שכדאי לעשות שטר וחוזה והסכם כמו שגוי עושה עם כל הפרטים ולא לריב אחר כך כמו יהודי. כי זה דבר שהוא חבל מאוד, אנשים מגיעים לכל מיני מקומות, ברגע שזה מגיע לממון. יש פתגם שאומר יהודי הוא יהודי עד שזה מגיע לכיס. והרבה פעמים לדאבונננו רואים את זה שאנשים רבים בינהם אז הם שוכחים את הקב”ה שוכחים את התורה שוכחים את הלימוד שוכחים את הכל וזה חבל. אז לכן את כל הדרכים האפשריות כדאי להעלות על הכתב.
נסיים בסיפור של אחד התלמידים של האדמו”ר הזקן בעל התניא ששני אנשים שרצו לסגור עסקה באו לפניו ואמרו שהם רוצים שהוא יעשה להם חוזה אז הוא עשה חוזה בינהם עם כל הפרטים. עברו שנים והתחילו להסתכסך בינהם אז הם הלכו הם גרו ליד איזור המגורים של בעל התניא הוא לקח ושאל אם יש להם חוזה הוא הסתכל ואמר שיש דיוק במילה והנושא כבר נפתר במה שחתמתם. טוב פתר להם את הבעיה. טוב אחרי כמה זמן עוד פעם הסתכסכו ועוד פעם באו לאדמו”ר הזקן הוא שוב מסתכל בין השורות מחפש ומוצא איזה מילה ופותר להם את הבעיה. אחרי זמן שוב הסתכסכו ושוב באו אל האדמו”ר הזקן, עוד פעם מחפש בשטר ומוצא. ושואל אותם מי עשה לכם את השטר הזה? האדם הזה הכניס כאן את כל המציאויות ואת כל המצבים הוא הכניס. הם אמרו לו זה פלוני בן פלוני והוא ידע שזה תלמיד שלו ושמר את זה בסוד ואחר כך בא לפני התלמיד ואמר לו אני רואה שהכנסת שטר שכל התקלות בעולם מצויות בו אז מצד אחד אני שמח על העניין אבל מצד שני איך היה לך את הראש כל כך הרבה אתה מונח חזק חזק בתוך עולם המסחר ובתוך עולם השוק אתה צריך להיות מונח בתוך עולם התורה ובתפילה. אז אני אומר זה תלמיד של האדמו”ר הזקן אבל אנחנו אם נכתוב את הפרטים ולא נבוא לידי מריבה מן המצב שכתבתנו זה כבר יהיה שווה ונחוץ והדברים האלו נחוצים גם לכל אישה שיש לה מטפלת שהיא מחזיקה או שמרטפית, כל דבר צריך לסכם וצריך לכתוב. אם יש מישהוא שחייב למישהו כסף אז צריך להחתים אותו על זה כי אם לא מחתימים נעשית שגגה. השבוע התקשרה איזה אישה ושואלת אני לוויתי ממישהי כסף וההיא החתימה אותי על איזה שטר אני זוכרת שהחזרתי את ההלוואה והיא האומרת שלא החזרתי והשטר בידיים שלה, האם אני צריכה להחזיר את הכסף עוד פעם? מה הייתה התשובה? בוודאי שהיה צריך להחזיר את הכסף עוד פעם ובלשון הגמרא “אם שטרך בידי מאי באי? אם זה נכון שאת החזרת אז למה השטר נמצא בידיים שלי? הרבה פעמים שאין שטר יש שיכחות יש עוולות יש נדמה לי. אנחנו צריכים להימנע מכל זה ולהשתדל שכל מה שתלוי בנו יהיה כמה שיותר ברור ותמיד יש לגורל עוד כמה מצבים שהוא מביא לנו ולא לקחנו בחשבון מהתחלה אז לפחות מה שתלוי בנו שנזכור עד הסוף ושלפחות נצליח להוריד הרבה מריבות ושיהיה שלום על ישראל וזה דבר שמאוד חשוב ונחות כי כמעט אין שבוע ימים שאני הקטן רואה עד כמה זה נחוץ וחשוב שיש שטר. לא לזלזל בזה, נעשה את הדברים כמו שאומרת התורה. האדמו”ר הזקן אומר בשולחן ערוך שכאשר אדם נותן הלוואה לחבר שלו אפילו על סכום קטן. אם הוא רוצה לומר שאם הוא לא מחזיר שזה יהי מתנה בבקשה. אבל לא כולם לארג’ים לתת מתנות אז אם הוא רוצה את הכסף חזרה אז שיחתים שטר ואם לא אז הוא עובר חלילה על לפני עיוור לא תתן מכשול. למה? כי יש ספק שאותו אחד ישכח כלומר התורה מלכתחילה אומרת שטבעו של האדם זה לשכוח טבעו של הלווה לשכוח לכן אל תעשו את המשחקים אני רואה את זה במתווכים בשדכנים. האדם בוכה למתווך שיעזרו לו דקה אחרי שהשידוך נסגר המתווך או השדכן רוצים לקבל את הכסף שלהם ואנשים “אין לי עכשיו, לא פה” עד עכשיו הייתי עטרה לראשך ועכשיו פתאום כשהגיע זמן השמחה שלך מצאתי את הדירה שלך מצאת את האישה שלך אז שכחת ממני? זה עבירה שאין כפרה זה לא צודק יש לו דין של עובד הוא צריך לקבל את הכסף שלו ביומו תתן שכרו אסור לנו להונות את בני האדם אלא אם כן הם מוותרים בהסכמה. לכן גם אתם השדכנים והמתווכים תחתימו את האנשים על שטר מראש ותחסכו הרבה בייעוץ יש אנשים שמכחישים שהאדם עזר להם יש אנשים שמכחישים שנעזרו במתווך אל תוותרו על הדבר הזה זה יכול לחסוך הרבה כאב ראש ובעיקר לא להחטיא אחרים שזה הדבר הכי חשוב שאנחנו צריכים להשתדל בעולם ועל ידי זה שאנחנו משתדלים להיות ישרים ולדאוג שגם האחרים יהיו חייבם להיות ישרים כי החתמנו אותם אז תהיה סיעתא דשמייא כי יושר הוא דבר חשוב מאוד בתוך המבנה הפנימי של עם ישראל. בשורות טובות לכולם.

ההרשמה התבצעה וצוות הללויה ירשום את האותיות בספר עבור החיילים הגיבורים שלנו. יחד ננצח.

שימו לב!

כדי לכתוב ספר תורה וכדי להמשיך ולעמול אנו זקוקים לעזרתכם

השקיעו מספר דקות והוסיפו זכויות לעם ישראל