יום רביעי, י”ח תמוז התשפ”ד
Search
Close this search box.

ארבע אמות של הלכה שיעור 16 הרב יהודה לייב נחמנסון

ארבע אמות של הלכה שיעור 16

שיעורו השבועי של הרב יהודה לייב נחמנסון באתר הללויה. והשבוע: מתי מותר לבטל עסקה. מהוא חוזה חתום. האם צריך להגיד את כל האמת לגבי הנכס גם אם לא נשאלתי.

שלום עליכם לכל הצופים היקרים הנכבדים והמהוללים של האתר החשוב והמיוחד הללויה.

אנחנו רוצים לשוחח היום על סוגיה בהלכות שכנים. מעשה באדם שחתם חוזה שכירות עם מישהו ובחוזה …לצורך הסיפור נגיד שהוא לא חתם חוזה אלא עשה תקיעת כף עם בעל הדירה והם סגרו בינהם זכרון דברים בעל פה שהוא לא משכיר את הדירה למישהו אחר אלא רק לו. עברו ימים, כמה ימים ואנשי הבניין, הבולשת של הבניין עשתה בדיקה מי זה האדם שהולך להיכנס כאן והתברר להם שזה אדם שיש לו ילד המכונה בלעז “מופרע”. ילד כזה שהוא היפר, כל דבר הוא שובר כל דבר הוא הופך כל דבר הוא מקלקל. הם כבר יודעים שבבניין הקודם איפה שגרו, אז כל האגרטלים שהיו שם בכניסה נהפכו על פיהם וכל המראות בכניסה של הבניין נשברו אחת לחודש חודשיים. והילד הזה לא נוח לשכנים שהוא יהיה כאן בבניין הזה והם יצטרכו לטפל בו טיפול נמרץ ולריב עם ההורים שלו שישלמו על הנזקים שהוא עשה ולכן הם פונים לידידם בעל הדירה, ואומרים לו “שמענו שהשכרת את הדירה שלך למשפחה עם ילד בעייתי אנחנו לא רוצים את הכאב ראש הזה, אנחנו רוצים שקט”. לבעל הדירה חשוב שיהיה קשר טוב עם השכנים, ידידות, כל הנושאים שהוא מעביר, תיקונים, מעליות, תמיד הוא מעביר עם בעלי הדירה האחרים, תמיד הם מתחשבים בו תמיד הם נוהגים בו באורח רוח והוא רוצה לשמור איתם על קשר טוב. זה בכלל דבר שלמדנו בחיים שלשמור על קשר טוב עם השכנים זה דבר חשוב. ובכלל גם אם לפעמים הם טועים כדאי שתשמור על קשר טוב כי ברגע שמתחילות מריבות עם השכנים הסבל הוא יום יומי ולא כדאי בעליל.
אז למעשה בא האדם שהשכיר את הדירה, בעל הדירה ושואל – אני כבר סגרתי עם אותו אחד, אני כבר גיליתי את דעתי שאני נותן לו את הדירה ואני מכל הלב התכוונתי על זה כי לא ידעתי שיש לו ילד היפר כזה שמתלוננים עליו בבניין הקודם שהוא גר. אני לא יודע מה לעשות עכשיו, מה אני יכול לבטל את העיסקה אחרי שסגרנו? עכשיו אני מסביר שאחרי שחתמו חוזה אז השוכר יכול לעמוד על הרגליים האחוריות ולומר שהחוק איתו. לכן אמרתי הם לא סגרו חוזה, אבל בפה הם סגרו ותקעו כף, עשו קניין, זה נקרא קניין סידותא, קניין מנהג הסוחרים, הם כבר סגרו בינהם את העניין ועכשיו יהיה קשה מאוד לחזור ממנו.
בנושא הזה דנו הפוסקים בשאלות ותשובות המהרש”ם הוא מביא את דברי הרא”ש הוא מביא את דברי הרי בשמים והוא דן בנושא האם בן אדם יכול לחזור בו. הסוגיה שעמדה בפני הפוסקים ההם הייתה אדם שמכר לחברו תאנים והן נמצאו מתולעות בסדר גודל הרבה יותר ממה שמקובל בתאנים. והשאלה האם הקונה יכול לחזור בו מכל המקח? ועל זה ענו והשיבו שאי אפשר לחזור ממקח אם היית יכול לבדוק אותו קודם בקלות. אם היית נותן מבט בתאנים ובודק האם יש בהם תולעים מעבר למה שמקובל. לא עשית את זה, סברת וקיבלת!
מה שאין כן, כאשר מדובר בדבר שאי אפשר היה לזהות אותו במכה הראשונה במבט הראשון אז במקרה הזה אנחנו אומרים שאתה באמת פטור. כלומר שתוכל לחזור בך כי לא יכולת לבחון את זה במבט הראשון. כשאנחנו עכשיו רוצים להקיש מהדוגמא של התאנים לסיפור שלנו, בדרך כלל אנשים שואלים “יש ילדים?” האנשים שמשכירים דירה שואלים אם יש לשוכר ילדים כולם יודעים שכאשר יש ילדים בבית יש נזקים בבית יש קצת בלאי בבית זה חלק מההבנה של אלא שמשכירים. אבל אם יש ילד שהוא יוצא דופן אי אפשר לבוא אל המשכיר ולומר לו “מדועלא בדקת שיש ילד יוצא דופן ששובר כל דבר שנקרה בדרכו!” אי אפשר לתבוע זאת ממנו כי זה כלל לא דבר נורמאלי שאדם ירד לכל הפרטים הללו שהוא רק משכיר את הדירה שלו לשנה. מכיוון שכך, אי אפשר לבוא אליו בטענות ולכן הכלל יהיה כזה: שאם הדירה כבר הושכרה באופן שהם כבר הכניסו את מטלטליהם לשם, השוכרים כבר הכניסו את דבריהם לשם והתחילו לגור בדירה אז אי אפשר להוציא אותם כי הם כבר מוחזקים בדירה. אבל אם מדובר במצב כזה שהמשכיר עדיין מפתחות הבית בידו והוא רק סגר את הדברים בעל פה, אף על פי שהוא עשה קניין כאן התורה הקדושה מתירה לו לחזור מהמקח כיוון שלא היה עליו לדעת שבאמת יש כאן איזה עסק לא טוב לשכנים. אנחנו יודעים מה שאומרת התורה שהאדם צריך לעמוד על המילים שהוא אומר. אנחנו יודעים מה שאומרת התורה שמי שחוזר בו מדיבורו “מי שפרע” זה מושג הלכתי שבית הדין מקלל אותו, מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה הוא יפרע ממי שאינו עומד בדיבורו אבל כתבו האחרונים: במה דברים אמורים שאדם נחשב כמחוסר אמנה, כאדם לא הגון שהוא חוזר בו מדיבורו, כאשר חלילה יש לו איזה שהוא אינטרס כספי, או אינטרס לא ברור שבגללו הוא רוצה לחזור. אבל אם יש לו איזה הפסד גדול שהוא לא לקח אותו בחשבון כאן יש מקום להתיר לו לחזור מבלי לקבל את קללת “מי שפרע”.
ולכן גם בנידון שלנו, אע”פ שנעשה קניין ונעשו כל הדברים לפי ההלכה, מכל מקום אנחנו יכולים להקל בעניין הזה ולהתיר לו לחזור בו אם השוכרים עדיין לא נכנסו אל הדירה. מדוע? מפני שהוא לא יכל לקחת בחשבון מה עלול להיות והסבל של השכנים הוא סבל יום יומי ולכן מותר לו לחזור ממה שסוכם. זה כלל נחוץ וחשוב בכל היחסים שלנו עם בני אדם. בעיקרון התורה דורשת מאיתנו לעמוד על המילה שאנחנו צריכים לעשות. ואם למשל אנחנו סגרנו עם מישהו שנקנה ממנו או נמכור ממנו אז על פי דין אנחנו לא חייבים לעמוד כי אין המקח נקנה בדיבורים אבל ירא שמיים, אומר האדמו”ר הזקן בעל התניא, ירא שמיים עומד על הדיבור שלו במאה אחוז. כאשר אנחנו עומדים על הדיבור שלנו ומשתדלים לעשות את הנדרש מאיתנו בצורה הכי ישרה והכי מלאה, אנחנו יכולים בצורה בטוחה ובצורה עוצמתית לבוא לאלוקים ולומר לו – אתה הבטחת לנו, שתגאל אותנו, אתה צריך לעמוד בדיבור שלך. אין שום סיבה שתעכב את הדיבור שלך. יהי לרצון לפני אדון הכל.

ההרשמה התבצעה וצוות הללויה ירשום את האותיות בספר עבור החיילים הגיבורים שלנו. יחד ננצח.

שימו לב!

כדי לכתוב ספר תורה וכדי להמשיך ולעמול אנו זקוקים לעזרתכם

השקיעו מספר דקות והוסיפו זכויות לעם ישראל