האזינו – דבר הרב

פרשת האזינו חלה השנה בזמן גבוה ביותר, מלבד היותה נקראת בשבת – שהשבת עצמה קדושה היא. היא גם מלווה אותנו הפעם בארבעת הימים שבין יום הכיפורים לחג הסוכות. ידוע שארבעה ימים אלו הם ימים שאחרי כפרת נפשנו ביום הכיפורים והאדם הירא עוסק בהם במצוות הסוכה וארבעת המינים וממילא אין לנו זמן לחטוא. ולכן אלו ימים שללא חטא… במקביל לימים הללו חלה פרשת האזינו שהיא אחת מהשירות שהיו אומרים במקדש במוסף של יום השבת. כיוון שפרשה זו מרוממת עד מאוד. ונקראת גם “תושבחתא” על שם השבח של גילוי חסדו של השם עלינו.

ואחר כל זאת יש לשאול : הרי פאשת האזינו מלאה בתוכחות גלויות של ממש.. וחלקים ממנה מדברים מוסר קשה על עם ישראל, וכיצד מסתדר זה עם השיר והשבח? שכן היינו מצפים משירה שאנו מצווים לזוכרה שתדבר גם בשבח הקשר שבין השם עם עמו, ותבשר לנו טובות והעימות.?

והתשובה טמונה בכך שהשירה הנפלאה הזו היא מורכבת מארבעה חלקים עיקריים :
א) חסדי השם עם עם ישראל – כנאמר “ימצאהו בארץ מדבר…. יצרנהו כאישון..” וכו’)
ב) תוכחת עם ישראל – כנאמר – “ישמן ישורון ויבעט”. וכו’
ג) עונשם של בני ישראל – “אסתירה פניי מהם” וכו’..
ד) הגאולה האמיתית ו- כנאמר “הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום”.

כשמסתכלים על השירה כמכלול ולא לוקחים רק חלק ממנה, מתגלה לפתע מסלול נפלא של דרך הסלולה לגאולה האמיתית והשלימה, שכן כדי להגיע למקום מתוקן, בהכרח לעבור תיקון, ולהתבונן במסלול התיקון הזה בצורה כה מדוייקת ומסודרת זו אכן שירה נפלאה. שכן דווקא בשל כל חלק בשירה זוכים לסופה שהיא הגאולה האמיתית והשלימה.

מהתבוננות זו בשירת האזינו יש לשאוב כוחות ולהתבונן על כל חלק קשה שעובר עלינו בחיים, עלינו לזכור כי כל כל קושי הוא רק מקשה אחת מתוך תמונה גדולה בהרבה. כל הבריאה מכוונת לטוב, שהרי תכלית הטוב להיטיב, והניצוח על כך הוא שך השם לבדו. אלא שכדי שהטוב יתלבש גם בעולם הזה שיש בו תערובות גדולות של היפך הטוב, יש לעמול על תיקון החלקים המקולקלים ובירור הניצוצות שנמצאים שם לטובת האדם. אך כשהאדם זוכר שכל מאורעותיו הם לטובתו הוא חי כאן מעין עולם הבא.

כדאי להתבונן בעוד עניין, שהיכולת להתקדם קדימה לכיוון השלב הגאולתי תלוי במידה מסויימת בדרך שבה הולכים בשלבים שלפני כן, כשאדם מבין את התהליך ושם בהשם בטחונו, ופעולותיו ומגמתו הן ללכת בדרכיו ולעשות מצוותיו כראוי, ממילא אותו “צייר” (שנאמר אין צור כאלוקינו ובזהר מפרש אין צייר כאלוקינו…) הוא הנותן לך את הכח לעשות חיל ולעבור לשלב הגאולתי. ולכן האדם צריך להתאמץ בכל כוחו לבל ישכח את התמונה הכוללת ויתאמץ לזכור זאת גם בזמנים הקשים.

ויהי רצון שמימים נפלאים אלו שבהם הכל מכוסה בשמחה וחג, נזכה להיכנס ישירות לגאולה האמיתית והשלימה ונזכה לשבת כל ישראל בסוכה אחת שהרי עתידין כל ישראל לשבת בסוכה אחת, ונזכה לשמוע את שירת האזינו בבית המקדש וליטול שם את ארבעת המינים ולראות בניסוך המים ושמחת בית השואבה והקפת המזבח בערבה, ויש עוד הרבה מה לראות.. והלוואי שנזכה במהירה בימינו אמן.