יום שבת, ז’ תמוז התשפ”ד
Search
Close this search box.

הלכות שבת שיעור 16 הרב נחמנסון

הלכות שבת שיעור 16

שיעורו השבועי בהלכות שבת של הרב יהודה לייב נחמנסון באתר הללויה והשבוע: ההכנות לשבת, דיני גזיזת ציפורניים, לא להכעיס את המזיקים. כל זאת ועוד רק באתר הללויה

שלום עליכם לכל הצופים היקרים והנכבדים של האתר החשוב והנעלה הללויה

אנחנו משוחחים עכשיו על הכנות לשבת קודש ולפנינו חלק מההכנות שההלכה דורשת כמו שכתוב בשולחן ערוך בסימן רס זה לקצוץ את הציפורניים לפני שבת. ובלשונו של השולחן ערוך “מצווה לחוף את הראש ולגלח הציפורניים בכל ערב שבת” בכל ערב שבת יש מצווה להתרחץ וגם לקצוץ את הציפורניים. אני חושב שלא כל אדם יש לו ציפורנים שגדלים משבוע לשבוע ברמה כזו שהוא יצטרך לקצוץ אותן ובפרט שאנחנו מדברים על החורץ מובא מהבן איש חי שהציפורניים בחורף גדלות קצת יותר לאט מאשר בקיץ מכך סביר להניח שלא כל אחד יכול לעשות את זה בכל שבת אבל על כל פנים להשתדל הוא יכול.
מה קורה כאשר הראש חודש שחל בערב שבת? בספר חסידים רבי יהודה החסיד כותב לא להסתפר בערב ראש חודש. בנוגע לקציצת ציפורניים הוא טוען שכשראש חודש חל ביום חול לא נקצוץ בו ציפורניים הסיבה היא מפני שיש יניקת החיצוניים מהציפורניים והקליפות והסיטרא אחרא מאוד כועסים כאשר קוצצים אותם כי מורידים להם את החיות. אז בר”ח שזה זמן כיסוי הלבנה ויש מזל מסויים של עם ישראל שהוא קצת נעלם ונסתר אז אנחנו נזהרים לא לעצבן אותם יותר מדי.
במה דברים אמורים? כאשר מדובר בר”ח סתם אבל שמדובר בר”ח שחל בערב שבת כיוון שמצווה גדולה לקצוץ את הציפורניים בערב שבת, הקב”ה שומר ומגן שלא יהיה חלילה נזק מהקציצה של הציפורניים שעושים בערב שבת כי זה לצורך מצווה. והדבר הזה הוא נכון, הכלל הזה הוא נכון בהרבה מאוד דברים. הרבה פעמים יש דברים שאסור לאדם לעשות אותם ואם הוא עושה אותם זה יכול להזיק. כמו למשל אדם שאוכל מאכל לא כשר ידוע שזה מטמטם לו את המוח ואת הלב אעפ”כ כתוב שאם הוא עושה את זה בשביל בריאות כמו תרופה אז זה יהיה מותר כי יש מצווה “:ונשמרתם מאוד לנפשותיכם” ואם הוא עושה דבר ונשמרתם אז המצווה תשמור אותו מהנזק של הדבר הלא כשר שהוא לקח.
השאלה הנשאלת בקציצת הציפורניים עצמה אז סיכום הדבר שבר”ח שחל ביום שישי המנהג שלא להסתפר כי אין מצווה להסתפר בכל יום שישי אבל לקצוץ ציפורניים אפשר . בר”ח שחל בחול יש עניין להימנע מקציצת הציפורניים.
עכשיו משהו כללי. כיוון שהמצווה לקצוץ ציפורניים בערב שבת האם יש עניין לא לקצוץ ציפורניים של הידיים ושל הרגליים ביום אחד? אז באמת, הארז”ל לא הקפיד שלא לקצוץ את הציפורנים של הידיים והרגליים ביום אחד ולכאורה הסיבה שלו הייתה כי הוא היה קוצץ רק ביום שישי וביום שישי זה מצווה והוא לא חשש למשהו שלילי שייווצר מזה שהוא עושה את זה ביום שישי. אבל האדמו”ר הזקן בעל התניא בשולחן ערוך שלו בכל זאת מביא שיש שנזהרו בכל זאת לא לקצוץ ציפורניים של ידיים ורגליים באותו יום ולכן מי שיכול להיזהר בזה אז בוודאי שזה דבר שהוא נכון והגון.
נקודה נוספת זה האם יש עניין לא לקצוץ את הציפורניים ביום חמישי. דבר הזה מופיע בשולחן ערוך ר”ס יש כאלו שהקפידו בדבר ומה הסיבה שלהם? כיוון שאחרי שקוצצים את הציפורניים אז יש 24 שעות שהן לא גדלות והן מתחילות לגדול רק אחרי 24 שעות. אז יש שטענו שזה לא כבוד לשבת שאם אתה תקצוץ ביום חמישי אז הציפורניים יתחילו לגדול בשבת. אין בזה שום איסור ברור בהלכה אבל בשולחן ערוך זה מופיע שהיו שנזהרו בזה. לכן אם מדובר במצב כזה שאדם אומר שאם אני לא אקצוץ ביום חמישי לא אמצא פנאי ביום שישי. צריך לזכור את הדירוג ההלכתי. לקצוץ את הציפורניים לכבוד שבת זה בוודאי מצווה יותר גדולה מאשר לא לקצוץ ביום חמישי. לכן מי שלא יכול לקצוץ ביום שישי אלא רק ביום חמישיי בוודאי שמן הראוי שירצוץ אפילו אם זה יהיה ביום חמישי.
אותו הדבר בהרבה נקודות נוספות. למשל, על פי הקבלה יש עניין לא להסתפר ולא לקצוץ ציפורניים בלילה. המנהג הזה לא מופיע בשולחן ערוך אבל הוא כתוב בכתבי האריז”ל ואעפ”כ יש מהקובלים עצמם שהמסורה הזו לא ברורה וללא סימוכים גדולים ולכן אפשר לומר שרוב עם ישראל לא מקפיד בזה ושומר פתאים ה’. כפי מה שנמסר גם המנהג של הרבי מלובביטש היה להסתפר בלילה והיה לו עניין להסתפר ביום רביעי בלילה וההסבר שנתנו על זה החסידים כיוון שהאדמו”ר הזקן טוען שלקצוץ ציפורניים ביום רביעי בלילה עד יום חמישי בלילה (אור ליום שישי) יש עניין לא להסתפר והת”ז כותב שהשערות זה כמו הציפורניים והאדמו”ר הזקן חולק עליו שזה לא נכון אלא השערות גדלות כל הזמן מה שאין כן הציפורניים יש להם 24 שעות שהן לא גדלות אחרי הקציצה שלהן אז הרבי רצה להדר אחרי המילים שיצאו מהאדמו”ר הזקן אז הוא אמר שערות דווקא אני אסתפר ביום רביעי בלילה שזה אור ליום חמישי כדי להראות שזה לא בעיה. על כל פנים מהנהגתו למדנו שאין עניין שלא לקצוץ ציפורניים בלילה או לא להסתפר בלילה ומזה אפשר לסמוך על המקילים בעניין. מי שקצץ כבר ציפורניים ביום חמישי והוא רוצה להדר שהם לא יתחילו לגדול בשבת אז אם הוא ישייף אותן ביום שישי אז הם לא יתחילו לגדול בשבת אלא רק ביום ראשון.
מה קורה כאשר יום טוב חל באחד מימות השבוע? כמו למשל מה שהיה לנו השנה בראש השנה שהיה לנו את היום הראשון של ראש השנה ביום חמישי ויום שני של ראש השנה ביום שישי ואז שבת. והשאלה הנשאלת האם עכשיו אסור לנו לקצוץ ציפורניים גם ביום רביעי כי הם יתחילו לגדול ביום שישי שהוא היום השני של רה”ש אז כותב בשמירת שבת כהלכתה בחלק השני שלא נהגו להדר כל כך בעניין הזה של הציפורניים לא יתחילו לגדול בתוך שבת אלא אנחנו יכולים בהחלט להקל בזה ובערב יום טוב לקצוץ את הציפורניים לא צריך לעשות את זה יום אחד קודם.
בשולחן ערוך מופיע שקוצצים ציפורניים צריך להתחיל מיד שמאל דווקא אולי ההסבר על פי הקבלה מפני שיש שמאל זה הצד של הגבורות וכאן בקצה הציפורניים אנחנו מורידים את החיות לקליפות ולסטרא אחרא. שם מופיע גם כן שיש סדר מסויים איך לקצוץ את הציפורניים. מה עומד מאחורי הסדר הזה לא לקצוץ ציפורן אחרי ציפורן שזה מעצבן את הסטרא אחרא בצורה יוצאת דופן אלא בדילוגים כי אז היא לא מבחינה בעניין אלא שיש סדר לעשות את הדברים. אם אנחנו מתחילים ביד שמאל אז האצבע הרביעית “ד” אחר כך השנייה “ב” אחר כך חמישית שלישית וראשונה וביד ימין מופיע הסדר אחר “ב” שניה “ד” רביעית “א” ראשונה “ג” שלישית “ה” חמישית. האדמו”ר הזקן כותב שהלעיגו על זה שצריך לעשות בסדר שונה האריז”ל הלעיג לזה אך האדמו”ר הזקן כן חושש לזה ולכן מי שיכול שיעשה את השמירה הזאת. בספר הזכירה מביא לזזה סימן. הסימן קשיא – קמיצה שמאל ימין אצבע. כלומר ביד שמאל אתה מתחיל באצבע קמיצה וביד ימין אתה מתחיל באצבע. האם גם ברגליים יש מקום להיזהר בזה? בסדר הזה שאמרתי עכשיו? בספר קצות השולחן כותב שברגליים אין מקום להיזהר בזה ואעפ”כ לכאורה הרבה חלקו עליו וגם הנימוק שהוא מביא לא מוכרח. מי שיכול להיזהר ברגליים מה טוב.
האם כאשר אנחנו קוצצים לילדים שלנו יש מקום להיזהר בזה? אז זה תלוי ומן הראוי שנזהר גם בקציצת הציפורניים של הילדים. כשאנחנו שומעים דברים כאלו אנחנו שואלים האם באמת עד כדי כך יורדת היהדות לפרטים איך קוצצים ומה הסדר ואז אנחנו נזכרים משהו שאמר אותו אחד שאמרו לו שיש הלכות מיוחדות גם לישיבה בבית הכסא וכ’ו אז הוא אמר דת כזאת שיורדת עד לכל הפרטים זו דת אמיתית זו תורת חיים שיורדת לתוך הפרטים המעשיים של האדם למטה מטה באופן כזה שהכל יהיה מכוון לפי הרצון העליון של הקב”ה
אז שה’ יעזור שבזכות ההשתדלות שלנו לדייק כי אנחנו מדייקים בפרטים, אז כמו שאנחנו מדייקים בפרטים גשמיים הקב”ה רואה שאנחנו מדייקים כגם בפרטים רוחניים אז הוא נותן לנו הרבה הרבה אהבה וחום כמו שרואים גם בפרטים הקטנים שהם אלו שיוצרים במהות הפנימית של התמונה דווקא הפרטים הקטנים לא רק הקלסתר הכללי גם הקלסתר הפנימי של האדם נוצר ומתעצם מההידור שלו פה בנקודות שנראות קטנות ופרטיות. שבת שלום לכולם.

ההרשמה התבצעה וצוות הללויה ירשום את האותיות בספר עבור החיילים הגיבורים שלנו. יחד ננצח.

שימו לב!

כדי לכתוב ספר תורה וכדי להמשיך ולעמול אנו זקוקים לעזרתכם

השקיעו מספר דקות והוסיפו זכויות לעם ישראל