יום רביעי, י”ח תמוז התשפ”ד
Search
Close this search box.

ואני תפילתי פרק 15 אדון עולם

הרב מאיר ערד על אדון עולם על משמעות התפילה והכוונות בה על פי פשט, דרש, רמז וסוד והשבוע: “אדון עולם אשר מלך”

שלום וברכה אנחנו ממשיכים בסדר התפילה ואנחנו מתקדמים בתפילה ואנחנו עכשיו אומרים את המזמור, את הפיוט המיוחד “אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא” זה פיוט מוכר שכולם מכירים אותו נכתבו עליו שירים, הוא פיוט מאוד חשוב והתפילה בעצם נפתחת בפיוט הזה וכתוב עליו על ידי רבי יהודה החסיד שכל מי שמכוון בעת התחלת “אדון עולם” ערב אני בדבר שתפילתו נשמעת ואין שטן מקטרג על תפילתו ואין לו שטן ופגע רע בראש השנה ויום הכיפורים לתפילתו ואויביו נופלים לפניו ויש אומרים אף יצר הרע משלים עמו. כלומר יש חשיבות מאוד גדול לקטע הראשון בתפילה “אדון עולם אשר מלך” שרבי יהודה החסיד כותב שאדם שמכוון בפרט בתחילת הקטע, במילים אדון עולם אשר מלך, אז הוא ערב לו שתפילתו נשמעת ושום דבר רע לא יכול להזיק לו. כלומר הפיוט הזה הוא מאוד חשוב ויש בו כמה וכמה עניינים מאוד טובים. נתחיל בקצרה לעבור עליו ולראות מה טמון בפיוט הזה.
אז קודם כל מתחילים במילים “אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא” – אנחנו אומרים ומשבחים את הקב”ה שהוא המלך והוא מלך בטרם כליצור נברא – עוד לפני שנבראו כל היצורים וכל הבריות, הוא כבר היה מלך עליהם. ופה נשאלת שאלה, איך אפשר להגיד שה’ היה מלך לפני שנבראו הנבראים. הרי כל המושג של מלוכה זה למלוך על מישהו, אין מלך ללא עם, מלך צריך עם שעליו הוא מולך. אז אם אנחנו אומרים שהוא מלך שהוא ברא את העולם אז הוא מלך על העולם. אבל אנחנו אומרים שהוא מלך בטרם כל יצור נברא. אבל השל”ה הקדוש מביא וזה מובא בעוד כמה ספרים שהמילים “אדון עולם” זה בגימטריא “אינסוף”. מה זה אינסוף? אינסוף זה התואר שמתארים את הקב”ה בהתהוות הכי שלמה שלו שאין סוף, אין גבולות, הוא למעלה מכל גדר ומכל גבול ואפילו אנחנו יכולים להגיד על הקב”ה שהוא היה מלך בטרם כל יצור נברא. כי כל מה שאנחנו אומרים שמלך זה רק מלך על עם. זה מלך במקום שאנחנו מכירים בבני האדם, אבל הקב”ה שהוא אינסוף, המלוכה שלו היא אינסופית המלוכה שלו לא תלויה באף אחד. עוד לפני שנבראו הנבראים הבורא הוא אינסוף והוא כל יכול ואצלו המלוכה קיימת גם לפני שנבראו הנבראים. הרי השבח הראשון שאנחנו אומרים, אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא.
אחר כך ממשיכים “לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא” – כאשר הכל נעשה בחפצו כאשר ה’ רצה וברא את העולם, אז מלך שמו נקרא, אז הוא גם נקרא מלך. הוא היה מלך גם קודם כמו שאמרנו קודם הוא מל בטרם כל אבל הוא לא נקרא בשם הבריות מלך כי לא היה עדיין בריות. אבל כאשר הוא ברא את העולם אז הוא גם נקרא מלך בפי כולם.
ואחרי ככלות הכל לבדו ימלך נורא” גם באחרית הימים, אחרי שכבר הקליפה והטומאה תבוער מן הארץ ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, גם אז תתגלה מלכות ה’ לבדו. כולם יראו שה’ הוא המלך לבדו על כל המציאות. גם היום ה’ הוא המלך לבדו על כל המציאות. אבל היום אנשים יכולים לטעות ולחשוב שיש עוד דברים שיש להם שליטה וממשלה בעולם כי יש הסתרים בעולם, יש קליפות. העולם הזה הוא עולם שבו יש התגברות של רוע לפעמים. יש אנשים או מעשים או דברים שהם מסתירים על הקב”ה. שתבוא הגאולה שאת רוח הטומאה אעביר מן הארץ אז יתגלה איך הקב”ה הוא המלך היחיד, גם היום הוא המלך היחיד, אבל אז זה יהיה בגילוי כמו לפני שהוא ברא את העולם. אז לבדו הוא היה, אז גם באחרית הימים שאת רוח הטומאה הוא יעביר מן הארץ אז כל העולם יראה איך ה’ הוא המלך היחיד על כל הבריאה כולה.
אחר כך ממשיכים ואומרים “והוא היה והוא הווה והוא יהיה בתפארה” – הקב”ה הוא היה הווה ויהיה. הוא היה בעבר, הוא הווה עכשיו והוא יהיה לעולם כי הקב”ה הוא מעל הזמן. הוא מעל המקום והוא מעל הזמן. הוא ברא את הזמן. כל המושג זמן שיש עבר, הווה, עתיד, זה מציאות שנבראה על ידי הקב”ה. לפני שה’ ברא את העולם לא רק שלא היה עולם, לא היה בכלל מציאות של מקום ומציאות של זמן. לכן בוודאי שהקב”ה הוא היה הווה ויהיה כאחד. הוא מעל כל גדר, מעל כל גדר של מקום ומעל כל גדר של זמן.
“והוא אחד ואין שני להמשיל לו להחבירה” – הקב”ה הוא האלוקים היחיד, ואין שני לו, אין שום כוח בעולם מבלעדיו שאפשר להמשיל ולדמות להכבירה, כאילו הוא דומה לו. אין דבר כזה. הוא היחיד “בלי ראשית, בלי תכלית, ולו העוז והמשרה” – אין לו התחלה ואין לו סוף ובידיו נתון הכוח. הוא שולט על הכל.
“והוא קלי וחי גורלי וצור חבלי בעת צרה” – הקב”ה הוא הקל שלי, הוא זה שגואל אותי, כשיש לי צרה הוא צור חבלי, עליו אני סומך, בו אני בוטח.
“והוא ניסי ומנוס לי, מנת כוסי ביום אקרא” – הקב”ה נקרא ניסי, מה זה ניסי – נס זה דגל, דבר שמתנוסס גבוה, הקב”ה הוא גבוה למעלה וכולנו נדבקים בו והוא גם נקרא מנוס, מנוס זה מלשון לברוח. כשיש לנו צרה ועניין לא טוב, אנחנו בוכים אל הקב”ה מתפללים אליו ובוטחים בו ואנחנו יודעים שהוא בוודאי מנת כוסי ביום אקרא אני יודע שבוודאי שאני קורא לו הוא יבוא ויגן עלי וישמור עלי.
“בידו אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה” – אני מפקיד את רוחי אצלו, אני הולך לישון הנשמה שלי עולה למעלה וכשאני מתעורר אז נשמתי חוזרת.
“ועם רוחי גווייתי, ה’ לי ולא אירא” – כאשר רוחי, הנשמה חוזרת לגוף אני יודע שה’ איתי ואני לא מפחד מכלום. ובאמת הפחד זה תכונה אנושית שקיימת אצל כל אדם. יש כאלה יותר יש כאלו פחות. אנשים מפחדים מי יודע מה יקרה, אם תהיה לי פרנסה אם יהיה לי טוב אם יהיה לי ככה אם יהיה לי שם, פה. אבל צריך לבטוח ולהאמין כמו שהבעש”ט אומר שכל דבר שקורה זה בהשגחה פרטית והקב”ה משגיח על כל הבריאה כולה ועל כל פרט ופרט ובטח ובטח על כל עם ישראל וכמו שקראנו עכשיו באדון עולם “ה’ לי ולא אירא” ה’ נמצא איתנו ואין מה לפחד ולדעת שכל הפחדים זה עצת היצר הוא רוצה להפחיד אותנו כדי שלא נעבוד את ה’ מתוך שמחה וטוב לבב. אבל שיהודי יודע שאנחנו בנים של הקב”ה והוא נמצא איתנו תמיד אז זה מחזק את בטחונו בה’ והוא לעולם לא מפחד.
אז כמו שאמרנו הפיוט הזה הוא פיוט חשוב מאוד והוא נותן כח גדול מאוד להסתמכות על ה’ ולבטחון בה’ ולדעת שה’ נמצא איתנו תמיד בכל עת בכל שעה ובכל מצב.
נעצור כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ההרשמה התבצעה וצוות הללויה ירשום את האותיות בספר עבור החיילים הגיבורים שלנו. יחד ננצח.

שימו לב!

כדי לכתוב ספר תורה וכדי להמשיך ולעמול אנו זקוקים לעזרתכם

השקיעו מספר דקות והוסיפו זכויות לעם ישראל