מה עם הילד שישאל מחר

מדוע דווקא הילד שישאל מחר? מה הכוונה כאן במילה מחר? הרי גם אם הילד ישאל היום צריכים להסביר לו את שאלתו בתורה..

בפרשתנו התורה כותבת “והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים” כלומר שאת סיפור יציאת מצרים, ואת כל הפרטים שבתוכו ומסביבו – שהם עיקרי האמונה וההשגחה – יש לספר לבן שישאל מחר מה בדיוק הפנימיות של העניין.
השאלה היא – מדוע דווקא הילד שישאל מחר? מה הכוונה כאן במילה מחר? הרי גם אם הילד ישאל היום צריכים להסביר לו את שאלתו בתורה..

מסביר הרבי (על פי פירוש רש”י) – כי יש בן שהוא יגיע מאוחר יותר (“מחר” קרוב) אך הוא מבין את ענייני היהדות של הדורות הקודמים, ופשוט חסרים לו פרטים בהבנה, ויש לו שאלות ודברים שלא פתורים. לאחד כזה ודאי צריכים להסביר ולהרחיב. שהרי זו בדיוק דרכו של לומד התורה, להקשות להבין, לתרץ וכו’.
אך ישנו בן שמגיע מאוחר יותר (“מחר” גם כן, אך רחוק) והוא לא מתחבר בכלל להבנת היהדות. הוא בכלל לא שייך לשאול או לתרץ. הוא בכלל לא מעוניין, והשאלות שלו הם כל כך רחוקות, שספק אם בכלל מעוניין לשמוע הסבר. הנטיייה שלנו הייתה לחשוב שאחד כזה ששואל – חבל בכלל לבזבז עליו את הזמן….ועל זה התורה מדייקת אותנו ואומרת שתשיב לו! ותלמד אותו שצריך לצאת ממצרים, ואיך יוצאים ממצרים, ועוד שהשם כבר הוציא אותנו ממצרים המקוריים ביד חזקה.

ונראה להסביר את הדברים בס”ד שיש חכם ויש כסיל. וכפי דברי שלמה המלך בקהלת “החכם עיניו בראשו והכסיל בחושך הולך”.. וההבדל ביניהם הוא, שהחכם הוא חכם – לא רק מצד שכלו המפותח אלא בעיקר מצד זה שיש לו ביטול (חכמה – אותיות “כח מה”) ולכן הוא לא הולך אחר ליבו אלא לפי מה ששכלו האלוקי מבין שהשם רוצה ממנו. בעוד שהכסיל הוא כסיל בכך שייתכן שאף שיש לו שכל מפותח מאוד, אלא ששכלו הוא כלי שרת ביד תאוות ורצונות לבו, גם אם הם שגויות ומושחתות.

החוזה מלוּבּלין אמר פעם לרבי נפתלי מרוּפּשיץ, שנחשב חכם גדול, כי בתורה לא כתוב “חכם תהיה עם ה’ אלוהיך” אלא “תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה’ אֱלֹהֶיךָ” (דברים יח יג), היינו שהחכמה אינה חשובה אלא התמימות. ענה לו רבי נפתלי: “כדי להיות תמים עם ה’ צריך הרבה חכמה.”…
כי חכמה אמיתית מובילה לתמימות בעוד חכמה שאינה מגיעה עם “ביטול” ותמימות מובילה למקום אחר לגמרי….

אלא שיש שני סוגי כסילים. ישנו כסיל כזה שהוא מחפש להציק ולקנטר, ועל זה אומר שלמה המלך במשלי – “אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה”. כי אחד כזה אין מה להתווכח עמו או להסבירו, כיוון שאינו רוצה או אינו בשל לכך כרגע, ויש להניח לו לנפשו. בעוד ישנו כסיל שעליו אומר שלמה בחכמתו : “ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו”. וזהו סוג אחר של כסיל. שהוא אחד כזה שאינו יודע ואין לו מושג. הוא הגיע ממקום רחוק, שבו הדברים נראים לו זרים, אך אין הוא בא כדי לקנטר. ולפעמים ניתן לזהות שגם אם נראה כקנטרן, למעשה הוא פשוט עושה זאת מתוך בורות. הנה אחד כזה יש לקרבו ולהסבירו ולהשקיע בו כבן. כדי שלא ימשיך ללכת בדרך שאין בה שום כיוון (“פן יהיה חכם בעיניו”). ואותו אין לעזוב, ואדרבא יש להחזיק בו ככל יכולתנו, ולהתמיד בקירובו ואהבתו ולתמכו, כי הוא הבן שמגיע מחר, והיינו ש”מחר” מסמל על תקופה שבה הוא לא יהיה קשור בכלל ליהדותו, ועד שהדורות שחיים יהדות (אף שהיו מאבות אבותיו) נראים לו רחוקים וזרים, והוא מפגין בורות מדהימה בכל הקשור ליהדות. הנה התורה אומרת שאין לעזוב אותו חלילה או להתעלם ממנו. והוא בדיוק הבן שיש להסביר לו על יציאת מצרים ואף להוציא ממצרים.

ועל ידי שעוסקים עם “הבן של מחר” זוכים להגיע ל”מחר” האמיתי, היינו השלב שאחרי “היום לעשותם” (שהוא הזמן של הגלות) ולמחר לקבל שכרם (זמן הגאולה). כי על ידי שעוסקים עם “הילד של המחר” והוא גודל, ומכיר וחווה את האור האלוקי, מגיעים לגילוי כזה ש”מלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים” – בגאולה האמיתית והשלימה שתגיע בקרוב ממש בע”ה.