“וה’ אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום”
מה עניינים זה לזה, וכי מכיוון שאברהם יהיה לגוי גדול ועצום נדרש ה’ להודיעו על הפיכת סדום?
ויש לתמוה, הלא עיקר הטעם שגילה ה’ לאברהם על כוונתו להפוך את סדום היה כדי שיתפלל עליהם להצילם, והלוא ידע ה’ כי חשוב יהיו בה אפילו עשרה צדיקים גמור כדי להותירה על כנה בזכותם, ואם כן לשם מה הוצרך להודיעו, הלא בין כך ובין כך לא תועיל תפילתו כלום?
כדי שירבה עליהם בתפילה. ואף על פי שגלוי וידוע לפני ה’ שתפילתו של אברהם לא תועיל מאומה לאנשי סדום, כי אין בהם אפילו עשרה צדיקים שיגנו על העיר, מכל מקום יש תועלת בתפילתו, שהרי “ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום”, ואם לא תועיל תפילתו להם, אזי היא תועיל לדורות הבאים.
ובעניין כוח מעלת התפילה, דברים שאמר רבי שמשון פינקוס זצ”ל לאחראית פטירתה של חמותו, הרבנית מן ע”ה.
היה זה כאשר חלתה ונזקקה לניתוח מסובך בראש. לאחר הניתוח היא לא התעוררה, איבדה את הכרתה למשך שבוע ימים, ולאחר מכן עלתה נשמתה למרומים.
במשך אותם ימים הרי גורל, התפללו עליה בכל מקום. בישיבות שבהן בניה וחתניה היו מרביצי תורה, הירבו להעתיר לרפואתה בקריאת פרקי תהלים לאחר התפילות. צדיקי הדור התפללו לרפואתה השלמה. כמה תפילות ותחנונים להחלמתה.
והנה עינינו הרואות כי חשוב היה בכל אותן תפילות כדי להצילה ממוות לחיים, והיא נפטרה לבסוף לבית עולמה.
וכאן אנו יכולים לטעות ולחשוב כי כל אותן התפילות שבו ריקם חלילה וחלילה. עלולים אנו להעלות בדעתנו כי בכל הזעקות והתחינות לא היה כל תועלת והן נדחו מלפני כסא הכבוד, ולא נתקבלו לפני מלך שומע תפילה.
אולם האמת היא כי מכל אותן תפילות לא אבדה אפילו אחת. שום תפילה לא שבה ריקם. כל התפילות והתחינות, כל מילה וכל פסוק בתהילים שנאמרו באותם ימים לרפואתה – התקבלו באהבה לפני כסא הכבוד.
אפשר שהתפילות האלו הועילו לבניה ולנכדיה אשר הותירה אחריה, אפשר שהן נרשמו בספר הזיכרונות והן מגינות על עם ישראל כולו מצרות, ואפשר אף שהן מסייעות לנפטרת במקום שבו הוא נמצאת בעולם האמת, הן מליצות יושר עליה בפני כסא הכבוד ובית דין של מעלה.
אולם דבר אחד ברור: אף תפילה לא, שבה ריקם, אף תחינה לא יצאה לבטלה.
עלינו לדעת, כי תפילותינו מופקדות בתוך אוצר בטוח ונשגב. נבין זאת מתוך משל ממציאות החיים:
בזמן הצער קוצרים כמויות גדולות של תבואה, ולכאורה, מדוע צריך כל כך הרבה תבואה, הרי לעת עתה יספיקו לנו כמה קילוגרמים בודדים?
התשובה היא שלפנינו חורף ארוך ואחריו חודשי אביב וראשית הקיץ. עד שנקצור שוב תעבור שנה שלמה. על כן עלינו לאגור תבואה שתספיק לכל התקופה הארוכה הזו.
אמנם, כל המאמץ הגדול הזה שווה רק אם יש לנו מקום טוב לאחסן בו את כל התבואה, כי אז אף בשעת הקציר נעמול ונתייגע, אך לאחר מכן בימי החורף ותחילת הקיץ נשב שלוים ומזוננו לפנינו. אך אם המחסן יהיה בתנאים ירודים והתבואה תתעפש, הרי שכל המאמץ שעשינו בשעת הקציר אינו שווה מאומה, והכל ירד לטמיון. במקרה כזה, מוטב לקצור כמה קילוגרמים הנצרכים לעכשיו ולא להתייגע לריק.
התפילות ‘מאוחסנות’ אצל בורא עולם במקום הטוב והבטוח ביותר. הוא לא נותן לאף תפילה ללכת לאבדון, אלא שומר את התפלות ליום שאפשר יהיה להשתמש בהן. מתוך ידיעה זו, יתחזק בנו הרצון להשקיע יותר, להתפלל עוד תפילה ועוד תפילה, כי גם אם לא תועיל היום ודאי תועיל לעתיד לבוא.
“כי שמע ה’ קול בכיי שמע ה’ תחינתי ה’ תפלתי יקח”
בשם החזון איש: תפילות, תחינות ודמעות אם מסוגלות להחליף מזל ולשנות טבעים. באיגרות החזון איש כתוב: “התפילה היא מטה עוז ביד כל אדם, וכל שישים האדם מבטחו בו יתברך כן יעלה וכן יצליח”.
