שלום ואמת

המילה דשא קצת לא מובנת בפסוק הזה? מה דוד המלך מבקש בפסוק הזה?
דין שלום אמת. דוד המלך מבקש מהקב”ה שבדין שהוא דן יהיה גם שלום וגם אמת. האם זה אפשרי שדין יהיה גם שלום וגם אמת?
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח) אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם:
המשפט העברי נתן ערך ומקום נכבד לעשיית שלום, עד כי אנו מחויבים להיות רודפי שלום, כשם שאנו מחויבים להיות רודפי צדק. חוק יסודות המשפט, תש”ם – 1980, מפנה את בתי המשפט בשאלה משפטית הטעונה הכרעה, שאין לה תשובה בדבר חקיקה או בהלכה הפסוקה או בדרך של היקש, אל “עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל”.
ואומר פרופ’ מ’ אֵלון בעניין זה:

“חקרתי ודרשתי, ולא מצאתי אף מערכת משפטית שבין עקרונות העל שלה מנוי השלום. למקם את השלום בשורה הראשונה, כשווה ערך לחרות, לצדק וליושר, הוא ייחודה של מורשתנו”.

כלל זה מוצא לו מקום מיוחד העיקרון של שלום בית .בכל מקום שבית הדין יכול להימנע מגט כריתות, ויש בידו להשכין שלום, הוא מהפך עולמות כדי להשכין שלום בית, שהרי בעולמה של הלכה, “כל המגרש אשתו ראשונה, אפילו מזבח מוריד עליו דמעות” (גיטין צ ע”ב).
סוגיית האישה הסוטה שבפרשתנו, מעניקה לנו הזדמנות מיוחדת לעמוד על עקרונות היסוד של “שלום בית” בפרט ועל “שלום בין הבריות”
סוד אחד חשוב לזכור ולהזכיר, יסוד פשוט ועמוק, שבפשטותו כך גם השכחה והשחיקה מצויים בו. העניין המרכזי שבאותו מעמד הוא השלכת המגילה הכתובה אל תוך המים המאררים. בתוך הכתוב מופיע גם שם השם, והוא נמחק על ידי המים. ומכאן למדו חכמים:
“גדול שלום שבין איש לאשתו, שהרי אמרה תורה שמו של הקב”ה שנכתב בקדושה ימחה על המים” (חולין קמא.).
לעקרון זה גם השלכות הלכתיות רבות, ואחת המפורסמות שבהן היא סדר הקדימויות בקניית האמצעים לקיום מצוה. בגמרא במסכת שבת (כג:) נאמר, “שמי שאין לו די כסף לקניית נר חנוכה, יין לקידוש היום או נר שבת- לעולם נר שבת קודם משום שלום ביתו”.
נר שבת מסמל את שלום הבית על כן הרמב”ם פסק כי אם ישנה דילמה בין נר חנוכה לנר שבת. נר שבת עדיף, משום שלום בית.
בספר הלכות והליכות הבית היהודי הרב אליהו כי טוב, בספרו “איש וביתו”:

מה יעשה אדם וינצל מדינה של מחלוקת?
תהא ראשית ממלכתו על עצמו. יעשה קודם מלחמה על עצמו, וישליט את דעתו על רגזנותו; או אז יהיו כל דבריו נשמעים, בין אומרם ובין אין אומרם; או אז יהיו אנשי ביתו יודעים את רצונו ומשתדלים מדעת עצמם לעשותו ולגרום לו קורת רוח.
”עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.”
חג שבועות שמח בריאות איתנה ושבת שלום