שפרה בפרשה – פרשת אמור

על מצרים, על הגאולה, על חינוך ילדים בגלות ועל מציאת ה”א” דווקא מתוך המצרים והגבולות.

ימים לא פשוטים עוברים על עם ישראל, זה התחיל ביציאת מצרים וזה ממשיך עד היום. עם שינויים קלים.

קודם כל לא צריך לבנות יותר פירמידות בשביל פרעה. זה כבר שינוי מבורך, אבל האם באמת הפסקנו את עבודת הפרך שלנו או שמא רק שינינו את הפרעה הרודה בנו?

אנחנו נמצאים בתוך גלות קשה ומרה – זה מצד אחד. מצד שני אנחנו כבר עמוק עמוק בתוך הגאולה. איך זה מסתדר ביחד? בואו ונראה בפרשה. בפרשת אמור אנו מקבלים הוראות מדוייקות במיוחד לגבי שבת ומועד. כל ענייני חג הפסח, שבת, סוכות, ספירת העומר – כל אלו חוברים להם יחד עם עבודת הקורבנות וציוויים נוספים הנוגעים לענייני משפחה ומהווים נדבך נוסף חשוב במיוחד בתוך אותו ספר הוראות נצחי שניתן לנו ומשמש אותנו כקו מנחה לאומי מאז ועד היום.

אז מה בכל זאת השתנה?

מה שהשתנה זה הפרעה. מפרעה שליט מצרים, גמד קטן ובעל תאוות שלטון מגלומנית, הפכנו לעבדים של כל הפרעה מזדמנת. והפעם הניקוד שונה (פ רפויה, הפרעה…) עובדים קשה, חיים, לומדים, לומדים תורה, לומדים לתואר, מפרנסים יותר פחות, משתעבדים, משחקים עם הילדים, מדברים עם האישה, הכל טוב ויפה ואז צפצוף. הפרעה. יש לי עדכון חדש בווטסאפ. מעכשיו חיי אינם חיים אם לא אראה מי עדכן אותי ובמה הוא עדכן אותי ובמה אני יכולה לעדכן אותו בחזרה. עבדות. אנחנו עבדים, אנחנו בגלות, אנחנו מנסים בכל יכולתינו להתעלות מעל זה, מנסים לתת סיכוי גם לצד של הנפש האלוקית לעלות ולבצבץ מדי פעם אך ללא הועיל. הפרעת אישיות קשה ופהעם מצד הפייסבוק, או הטלפון, או האימייל או העיתון, או הפרסומת או השיר החדש והקליט שלימדו את ילדינו בגן והוא אינו ממש על טהרת היהדות או ברוח ישראל סבא.

נשמע לא טוב. מטריד. קצת כמו השיחות מוסר של פעם של מגידים מאיימים שהסתובבו מכפר לכפר ומעיירה לעיירה וחיפשו קהל שומעים מפוחד בשביל להפחיד אותו עוד יותר ואז לנחם אותו בהבטחות שווא, או איומים, או שניהם.

רק למצוא את האלף

לכל ההפרעות האלו יש פתרון וזה לא רטלין. זה יותר טוב ויותר פשוט ואין לו השפעות לוואי. לפתרון הזה קוראים אלף והוא נמצא כבר כאן והוא נגיש לכל דורש וזמין לכל מבקש. המציאות שלנו שבדרך העולם נראית עדיין גלותית משהו, זה לא נורא בכלל. כך זה אמור להיות, אנחנו אמורים להיות בתוך הנסיון הזה, לעבוד את הפרעה הזה או את הפרעה ההוא. אנחנו יכולים לו, אנחנו יכולים וצריכים לנצח אותו ואז אולי יבוא נסיון אחר, הפרעה אחרת, זה גם בסדר, הכל חלק מהמטריקס האלוקי המוכתב לנו מלמעלה ולנו יש את הבחירה החופשית לבחור בטוב. בכל פעם מחדש. זה לא סתם שהמילה גולה הופכת לגאולה בשינוי ותוספת של אות אחת בלבד וזה בוודאי ובוודאי בהשגחה פרטית שהאות הזו היא האות “א”. הרבי מקדיש לנושא שיחות רבות ושיחה אחת כזו נאמרה בפרשת אמור בשנת תשנ”א. הסיבה שהגולה נמצאת בתוך המילה גאולה היא כדי שנגלה את הגאולה מתוך הגולה ונגאל אותה מעצמה. אנחנו צריכים להבין שלא מדובר בשתי מציאויות נפרדות אלא במציאות אחת שלמה. הגולה לא תיגמר ותיעלם ברגע שהגאולה תגיע, אלא היא פשוט תהפוך ותהיה לגאולה האמיתית והשלמה. התפקיד שלנו הוא לגלות ולהאיר את האלף בתוך הגלות ולתת לה הזדמנות להפוך לגאולה.

ואיך כל זה קשור לחינוך?

האנלוגיות רבות ומגוונות ואפשר להשליך ממציאת האלף הזאת לכל תחום בחיינו ולכל רובד בחיי נישואין, בהורות, בזוגיות, ובחינוך ילדים. השבוע נתקלתי בהזדמנות כזאת עם הילדים שלי וראיתי איך מתוך הגלות יוצאים לגאולה שלא הייתה מתאפשרת בשום דרך אחרת. את הילדים קשה לחנך בדרך של הטלת משמעת והצבת גבולות על דרך הפחדה, או איומים, או כעס ועצבים זה גם לא נכון וגם לא עובד לאורך זמן ורק גורם נזק. גלות קשה. מצד שני רק על מילים טובות ופרסים וממתקים וחסד בלתי מוגבל זו גם לא הדרך כי משם הדרך לפריצות או חסד של קליפה היא קצרה. השילוב כמו תמיד הוא המיצוע והליכה במתינות בשביל האמצעי. כאשר התחלתי לתת לילדים שלי אפשרות לגלות בתוך תוכם את ה”אלף” שלהם ראיתי איך ניתנת ההזדמנות להפוך את הגולה הרגעית שהם ואני נכנסים אליה מדי פעם, לגאולה אמיתית ושלמה. על ידי מתן משימה ליום, על ידי הדבקת נקודה טובה על מעשה טוב, על מטלה שהם יכולים להתאמץ ולעמוד בה, ניתנת להם האפשרות להתעלות על עצמם ולהתגלות בצורה הגאולתית ביותר, מתוך המקום המבולבל או הגלותי בו הם היו. זה דורש מאמץ מסויים משני הצדדים אבל זה שווה.

יש לנו ימי זכרון עכשיו ויום עצמאות למדינה שצריכה לזכור שאנחנו כבר לא בגלות, אלא בגאולה, גם כאן צריך לגלות את האלף, את אלופו של עולם ומנהיגו, אבל זה כבר חינוך ילדים ברמת הפרעה שונה לגמרי ואת זה משיח יצטרך לעשות, לא אני!

שבת שלום

ממני, שפרה

לעוד פוסטים של שפרה שפרה בפרשה