ארבע אמות של הלכה שיעור 11 הרב יהודה לייב נחמנסון

שיעורו השבועי של הרב יהודה לייב נחמנסון באתר הללויה. שיעור ההלכה השבועי בדיני ממונות ובן אדם לחברו. אדם ששמע צעקה מביתה של שכנתו והזמין אמבולנס, אדם שנתקל באחר ששוכב על הרצפה לא עונה והזמין אמבולנס, אדם שחילץ אחר מרכב עולה עשן וניתבע על שבירת החלון, אדם שרואה עשן יוצא מבית חברו… כל זאת ועוד רק באתר הללויה

שלום עליכם לכל הצופים הנכבדים היקרים והמכובדים והמשובחים והמכובדים של האתר המהולל הללויה

אנחנו לומדים היום על דבר מעניין ועל כמה שהדברים מדוייקים ומדוקדקים ושתורתנו תורת חיים יורדת לפרטים.
מעשה באדם ששמע צעקה מביתה של שכנתו הלך והזמין אמבולנס. הגיע אמבולנס ומתברר שהצעקה הייתה מכיוון שהיא הייתה באמצע ללוש חלות, נכנסה איזה יונה הביתה ונתנה צעקה מרוב פחד. עכשיו האמבולנס עולה כסף, 700-800 ₪ עכשיו מי צריך לשלם על האמבולנס השכן או השכנה והם הגיעו לדין תורה לשאול מה עושים.
אני שאלתי את השכן, אתה שמעת צעקה אז למה הזמנת רק אמבולנס ולא משטרה או מכבי אש? אז הוא הסתכל עלי כאילו נפלתי מהירח, אבל אמרתי לו צעקה יכולה להיות אם פרצה אש או אם גנב פרץ או מישהו מרביץ לה. היית צריך להזמין גם מכבי אש או משטרה. במילים אלו רציתי לומר לו, שאתה מזמין איזה דבר ואתה לא יכול להיות בטוח במאה אחוז ולדעת שאתה עושה את הדבר הנכון או שאתה נזק במה שעשית ולכן חייבתי את האדם כי הוא היה צריך לבדוק אם מדובר בצעקה של עזרה או משהו כזה וכל זמן שעשית ללא בדיקה זה עליך ועל החיים שלך.

מעשה שני – אדם שהלך ברשות הרבים והנה הוא רואה אדם שכוב על הרצפה והוא לא יודע איך להתייחס לסיפור והם בודקים אותו והם לוקחים אותו לבית רפואה ומתברר שהאדם שיכור ותו לאו. הם בודקים אותו ומתברר שהכל בסדר לב בסדר כליות בסדר הכל בסדר קצת שיכור. אחרי שהוא התפקח הוא אומר מה פתאום שאני אשלם על האמבולנס מי ביקש ממך להזמין לי אמבולנס. אבל הסיפור הזה שונה מהסיפור הקודם כי שאדם רואה אדם שכוב על הארץ הוא צריך לחשוד שמא הוא לא מרגיש טוב ומכיוון שכך וכל אדם חלילה שיקרה לו דבר ברחוב רוצה שיזמינו לו אמבולנס. מה היה יכול אותו אדם לחשוב, לשאול אותו מה קורה לו הוא הרי שיכור הוא לא יכול לענות לו. מה אומרת התורה – זה שהוא הזמין את האמבולנס הוא עשה את הדבר הנכון כי זה הצדק וזה היושר וזה מה שצריך לעשות.
דוגמא נוספת – אדם שעצר את האוטו שלו בצידי הכביש וראה עשן עולה מצידי המנוע. הוא מנסה לפתוח דלת ולא מצליח לצאת והוא צועק לכל הכיוונים שיפתחו לו את הדלת ואז עוצר איזה יהודי טוב ומוציא פטיש מיוחד שהיה לו איתו ושבר את השמשה והוציא את אותו אדם שהיה תקוע. מה קרה בסוף? לא קרה כלום, המנוע לא התפוצץ ועוד דבר התברר שהדלת של הנהג הזה הייתה בעצם יכולה להיפתח מבחוץ רק מבפנים הוא לא יכל לפתוח אותה. כעת בא האדם ואומר שישלם לי אותו אחד ששבר לי את השמשה עם הפטיש. למה שישלם לך? מכיוון שהוא היה צריך לבדוק את הדלת. מה אומרת על זה התורה? אמרתי לו, יהודי יקר אתה ממש נחמד אבל שישבת בפנים וצעקת ורצית שיושיעו אותך לא אמרת להם שיבדקו את הדלת מבחוץ ולא ידעת שהיא ניתנת לפתיחה. אז שאדם נתון במצוקה הוא לא אמור לבדוק מה נפתח ומאיזה צד אלא הוא עושה את כל מה שהוא עושה במהירות ובבהילות בלי הרבה מחשבה. זה דרכם של הבריות בזמן לחץ ובזמן מתח ולכן אני אומר שאותו אדם נהג כדין ואי אפשר לבוא אליו בטענות הוא הציל את מה שהוא הציל זה זכותו והכל בסדר.
דוגמא נוספת שהגיעה לדיון – אדם נסע בתאונה והוא עף החוצה דרך השמשה, באים אליו האנשים של ההצלה, ושואלים אותו אם צריך להזמין או להזמין צריך או לא צריך. אבל הוא אומר לא לא הכל בסדר, אל תגעו בי. אבל הם לא כל כך שמעו לו ועשו שני דברים קודם כל הם הזמינו טיפול נמרץ דבר שני הם פחדו שיש לו שברים בגוף אז הם קרעו מעליו את הבגדים אט אט באופן כזה שיהיה אפשר לשחרר את הידיים שלו ולשים אותו על אלונקה. אז הוא בא אליהם בטענות גם על האמבולנס שהם הזמינו וגם על הבגדים שהם קרעו לו ועל שני הדברים הוא לא צודק. כאשר אדם נפל ולא יודעים את המצב שלו אז מה אם הוא צועק שהכל בסדר, אנחנו לא יודעים מה באמת קרה לו ולכן אנחנו נזהרים וזה הגיוני ולגיטימי שאנחנו נזהר ואז גם התורה מצווה עלינו להיזהר.
כך היה מעשה עם עורך דין שישב אצלו אדם ופתאום התמוטט על הרצפה והזמין לו אמבולנס התברר שאותו אדם יש לו התקפי אפילפסיה שום דבר לא קרה הכל בסדר. הוא בא בטענות שאת האמבולנס הוא לא צריך לשלם העורך דין צריך לשלם. אמרתי לו גם כן אתה טועה בזה. אז הוא אומר למה הוא לא התקשר למשפחה שלי. אמרתי לו מי זה האדם שכאשר נופל לפניו אדם הוא מתקשר למשפחה ושואל הוא סובל ממשהו? אתם בטוחים? תביאו טופס אולי שם של רופא…אף אחד לא עושה דברים כאלו בזמן של מצוקה. בזמן מצוקה האדם קם ועושה מעשה בלי לעשות שום חשבונות אלא מציל מה שהוא יכול להציל זה הדרך וזה היושר וככה העם היהודי מתנהג.
המקרה האחרון היה – עם אדם שיצא לו עשן מהבית והתברר שזה היה יום העצמאות והוא עשה את מצוות היום ונפנף רק שהיה קצת גשם בחוץ והוא לא רצה לעשות בחוץ אז עבר לעשות בבית רק שהעשן יצא החוצה אז מישהו הסתכל לפה ולשם והזמין מכבי אש. ומכבי אש בא וראה אדם עומד לתומו ומעשן על המנגל, מה אתם רוצים מהחיים שלו? ומכבי האש דורש כסף. מי היה צריך לשלם את זה? במקרה הזה לא חייבנו את המזמין אלא את האדם שהזמינו בגללו כי אנחנו מכירים סיפורים כאלו שיצא קצת עשן מהבית ואם האנשים תעניש אותם על מקרה כזה אז בפעם הבאה שיצא עשן מבית של מישהו אחר הם לא יזמינו שוב מכבי אש וזה יכול להיות סכנה לכל הבניין לכל הרחוב ואז מי יודע לאן. אז מכיוון שכך לא עונשים אותו כשאדם רואה דבר כזה מצווה עליו לטפל בעניין והתורה פוטרת אותו מתשלום וכתוב בשולחן ערוך בסימן קהו’ בחושן משפט שאף על פי שבמקרה כזה האדם חייב אבל חכמינו ז”ל פטרו אותו, למה פטרו אותו? כדי שאנשים לא ימנעו מלהציל. אז הצופים היקרים שואלים למה בהתחלה חייבת את הסיפור עם האישה והבצק והציפור. ההבדל הוא מאוד גדול – כשיוצא עשן מהבית אני לא יכול לדעת אם זה מסיגריה או משולחן שנשרף או התפוצץ ומי בכלל יודע אם יש מישהו בבית. וכשאתה שומע צעקה אז אתה לא יודע אם זה מישהו שהרביץ לה או שיש לה סיבה אחרת ומכיוון שכך אתה היית צריך לבדוק קודם. בדברים אחרים שאין מנהג העולם לבדוק אי אפשר לבוא לחייב את האדם.
הסיפורים האלו מראים לנו איך אנחנו מאוחדים ואיך אנחנו אכפתיים. כשיהודי רואה שיכור ברחוב הוא מעורר ובודק ודואג אתה הולך ברחוב באמריקה אתה רואה אנשים קמים בבוקר והולכים ברכת תחתית והולכים כמו סוסים והולכים והולכים אם מישהו יפול בצד ידרכו עליו לא יראו אותו. אם מישהו נעצר זה ישראלי, אם מישהו נעצר זה רק יהודי. כי אנחנו עם רחמן שיש לו הדדיות ויש לו אכפתיות ולכן אצלינו הדברים האלו חשובים ביותר. הקב”ה אוהב את הדברים האלו שאנחנו עושים ולכן אני לא חושב שאנשים צריכים לריב על ה-100 שקל כאן או 700 שקל שם במקרים כאלו שיש סכנה לא עושים חשבונות והאדם צריך לקבל את הדברים ברוח טובה. צריך ללמוד להרוויח בכבוד אבל גם להפסיד בכבוד כי הכל זה ברצון ה’ וצריך ללמוד מהעניין. שיהיה ברצון ה’ שנהיה נאה דורשים ונאה מקיימים שכל הדברים שאנחנו לומדים נעשה אותם מתוך אהבה אחווה שלום ורעות.