יום חמישי, י”ח אדר ב’ התשפ”ד
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ארבע אמות של הלכה שיעור 20 הרב יהודה לייב נחמנסון

צריך האדם לדעת שלא כל כך צריך לדייק עם האנשים שסביבו, מי שהולך עם בני האדם שסביבו מאוד במידת הדין אז האנשים שסביבו גם הולכים איתו במידת הדין ולכן צריך לבחור במידת החסד וכך גם ילכו איתך בחסד

ארבע אמות של הלכה שיעור 20

שיעורו השבועי של הרב יהודה לייב נחמנסון באתר הללויה. והשבוע האם מותר לקבל תשלום נסיעות מהמעביד למרות שלא בוצעו בפועל ? כל זאת ועוד רק באתר הללויה

שלום עליכם לכל הצופים היקרים והמהוללים והנכבדים של האתר המיוחד – הללויה!

אנחנו רוצים לשוחח היום על נושא שבוודאי שכל אדם שני שלישי שאל את עצמו יותר מפעם אחת האם הדבר הזה מותר או אסור, במה דברים אמורים?

עובד שכיר, קבלן, לא משנה, מקבל פעמים רבות זכות נסיעות מהמעביד שלו. יש מעבידים כאלו שנותנים לך כרטיסיה, חופשי חודשי ובזה פטרו את העסק – לא עליהם אני מדבר. יש כאלו שמבקשים לראות בסוף החודש חשבוניות של מונית, פרוט – גם עליהם אני לא מדבר, כי זה מה שאתה מראה אתה מקבל אתה לא מראה אתה לא מקבל. ויש עוד סוג שעליו אני לא מדבר זה שיש מעביד שמכניס לך גלובאלית בתוך המשכורת עוד 300 ₪ נסיעות ולא מעניין אותו אם נסעת או לא נסעת. אבל יש שהסכום של הנסיעות הוא לא גלובאלי בתוך המשכורת ואני גם לא צריך להראות כרטיסיות ואני גם לא קיבלתי חופשי חודשי ופה השאלה היא מה קורה? אני נסעתי לברית והגעתי לעיר מקום עבודתי בגלל הברית של קרוב משפחה. מאותו אולם של הברית עד למקום בו אני עובד, הדרך קצרה ביותר, נמצא שהיום לא הגעתי לעבודה בגין העבודה אלא בגין הברית שמאוד חשובה לי, ברית של אחי ואני הולך ממקום הברית לעבודה – וזה לא עולה כסף, האם אני צריך לגבות את הכסף של הפעם הזו, של הנסיעה הזו, או שאני אומר לא! זה גלובאלי אני לא צריך להוריד שום דבר.
הנושא הזה הוא נושא שאם אנחנו נתייחס אל הדברים כפי שהם כתובים בחוק הפועלים לפי חוק המדינה. בחוק המדינה כתוב בצורה מפורשת ואני מצטט את לשון החוק “הפועל זכאי לקבל תשלום בעד כל יום בו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו” פועל שהשתמש בתחבורה – אם אני מדייק בלשון החוק, אז זה רק כאשר הוא היה צריך תחבורה כדי להגיע. מה יקרה במקום שהוא כבר לא היה צריך תחבורה – הוא ישן הלילה באותה העיר והוא יכול להגיע מהמקום בו הוא ישן עד לעבודה בקלות – במקרה הזה החוק לא מחייב שיתנו לו את הסכום של התחבורה שהוא צריך לקבל. השאלה היא מה יקרה אם הוא לא ישתמש בתחבורה ציבורית אלא הוא ישתמש בתחבורה סתם? איך אנחנו מתייחסים אז למה שהוא נהנה? לשון החוק זה שהוא לא היה צריך תחבורה, לא כתוב לא היה צריך תחבורה ציבורית. חבר שלו לקח אותו בחינם…האם הוא מחשיב את הנסיעה הזו ששווה כסף או לא? לכאורה אם נדייק בלשון בצורה ברורה אז רק אם הוא לא השתמש בתחבורה כלל אז הוא לא יכול לגבות מבעל הבית את הסכום אבל אם הוא השתמש בתחבורה פרטית אז הוא יכול לגבות.
מה שהייתי רוצה להציע במקרה זה הוא הוספה של נושא נוסף שיפטור לנו את הבעיה הזו. אדם ששכר נהג מונית ואת הנהג הזה הוא שכר בכדי שיעביר חבילה בדחיפות למקום מסויים והוא שילם לאות ונהג מונית כאילו שהוא בעצמו נסע עם המונית. כלומר, מונית ספיישל. בסופו של דבר הנהג התחיל לנסוע וראה אנשים שמחכים בדרך והוא הצליח לאסוף אנשים ועשה לעצמו עוד קופה. ואז כשהאדם שהעסיק אותו כמונית ספיישל הבין שכך עשה הנהג, אומר לו “תוריד לי מהסכום שאני שילמתי, אתה עשית כסף באמצע הדרך”. האם אנחנו נבוא ונגיד שהנהג מונית הזה הוא לא בסדר אם הוא לא מודיע ולא מפחית מהכסף?

אז ההלכה מתייחסת לזה וקוראת לזה “אדם ששכר פועל שיעבוד לו לפי שעות ותוך כדי זמן העבודה הפועל מצא שטר של 200 שקל (לא מזוייף) האם השטר שייך לפועל או לבעל הבית ששכר אותו?” ההלכה אומרת שהוא שייך לפועל “מציאת הפועל שלו, לא של בעל הבית”. אם בעל הבית היה שוכר אותו לחיפוש אבידות אז כמובן שהמציאה תהיה לבעל הבית, משום שהוא שילם על חיפוש אבידות אבל אם הוא נתן לו את העבודה הזו כדי שהוא יעבוד בשדה ותוך כדי שהוא הולך בשדה הוא מוצא 200 ₪ זה שייך לו. יש בזה קצת את האלמנט של “זה נהנה וזה לא חסר” כאשר בעל הבית נותן לאדם איזו עבודה וזה נהנה וזה לא חסר אז הוא לא יכול לבוא להגיד לפועל “זה שלי”. אם הפועל התכוון לגבות את האבידה בשביל עצמו, הוא לא יכול להגיד לו זה שלי. ולכן גם במקרה של המונית, אנחנו נגיד אותו הדבר. אנחנו נגיד לבעל החבילה – המונית לא התכוון לאסוף אנשים כדי לתת לך שכר, הוא עשה את זה על הדרך, זה לא עיכב את הנסיעה שלך, זה דומה לפועל שעושה את העבודה שלו ותוך כדי הוא מוצא שטר והמציאה היא שלו ואתה לא יכול לבוא ולהגיד שהיא שייכת לך.
וככה אני חוזר חזרה גם לסיפור שלנו כאשר אני נסעתי עם טרמפ והגעתי למקום העבודה, אתה היית צריך לחשוב שנסעתי בתחבורה ציבורית ולכן אני יכול לקחת את הכסף לעצמי. אבל זה קצת שונה. בסיפור של המעות לעובד, משום שבעל הבית התנה כמו החוק והחוק אומר שרק אם הוא היה צריך תחבורה. אז אם הוא היה צריך תחבורה אפילו אם לא ציבורית אז ברור שהוא יכול לקחת את הכסף כי זה מתאים עם החוק. אבל אם הוא לא היה צריך תחבורה בכלל כי הוא ישן באותה עיר ולא היה צריך לנסוע. כאן אנחנו נצטרך להגיע למנהג. מה יגיד המנהג? אומנם יש חוק אבל לא תמיד החוק נקבע בין עובד למעביד בצורה של מנהג וכמדומני שהמנהג היום זה שמעבידים לא יורדים לקטנה הזאת, זה כסף שנותנים לך לנסיעות בגלל שהם רוצים שתהייה בזמן בעבודה ואם היה לך כמה לילות ואפילו כמה שבועות שישנת באותו מקום, כל זמן שלא שינית את הסטטוס של מקום הדירה שלך, הם ממשיכים הלאה לשלם לך את הנסיעות וזה לא אכפת להם ולא יעשה להם לא חור בכיס ולא חור בראש. מכיוון שזה המנהג, המנהג יגבר על הפסק של בית המשפט ועל החוקים בזה, ובסופו של דבר הממון יהיה של האדם הפועל ובעל הבית לא יוכל להכתיב לו.
אז אם אני מסכם שוב, הדברים הם ככה: כאשר הפועל מקבל כסף רק כשהוא מציג קבלות, בוודאי שאין קבלות כי הוא היה באותו לילה באותו מקום אז הוא הוא לא יקבל תשלום. כאשר המשכורת היא גלובאלית והכסף של הנסיעות כלול בתוכן גם לא מורידים לו. וכאשר זה חופשי חודשי לא מורידים לו. כאשר זה לא באחד מהאופנים הללו אז זה תלוי – אם מדובר שנסע בתחבורה אז לכאורה גם לפי החוק צריכים לשלם לו אם מדובר שבכלל לא היה צריך לנסוע בתחבורה כאן יש מקום להסתכל אחרי המנהג, מה המנהג של פועלים, אלא אם כן היה תנאי מיוחד בין העובד למעביד שהכל הולך אחרי התנאי. אבל אם לא היה תנאי כמדומני שהמנהג הוא שבעל הבית מוותר לפועל על הסכום הזה של הנסיעות, גם אם הוא לן באותו לילה באותו מקום.
ובכלל, צריך האדם לדעת שלא כל כך צריך לדייק עם האנשים שסביבו, מי שהולך עם בני האדם שסביבו מאוד במידת הדין אז האנשים שסביבו גם הולכים איתו במידת הדין וגם בעולם למטה הולכים איתו במידת הדין וגם בעולם למעלה הולכים איתו במידת הדין. כדאי שהאם יהיה קבוע בליבו להתנהג לפנים משורת הדין, כל אחד ימחול לשני ואז השלום והאהבה יגברו ביננו ונוכל לומר לקב”ה “ברכינו אבינו כולנו כאחד באור פניך”.

ההרשמה התבצעה וצוות הללויה ירשום את האותיות בספר עבור החיילים הגיבורים שלנו. יחד ננצח.

שימו לב!

כדי לכתוב ספר תורה וכדי להמשיך ולעמול אנו זקוקים לעזרתכם

השקיעו מספר דקות והוסיפו זכויות לעם ישראל