ארבע אמות של הלכה שיעור 21
מתי עושים חסד עם אחרים? מה דינו של מי “שעשה טובה” ולבסוף לא עמד בה? מי זקוק לחסדים שלנו יותר? כל זאת ועוד בשיעורו השבועי של הרב יהודה לייב נחמנסון באתר הללויה בהלכות ודיני ממונות.
שלום וברכה לכל הצופים הנכבדים והיקרים והאהובים של האתר החשוב והנכבד – הללויה!
אנחנו נמצאים פה שוב בשיעור הלכות. היום אנחנו רוצים ללמוד כלל מאוד עקרוני שחוזר בהמון ווריאציות בחיים שלנו ואני מתאר לעצמי שכל אחד מהצופים שלנו נתקל אי פעם בדוגמא לסיפור שאני אספר וחשוב לי שתפנימו את המסר שאף על פי שיש מצווה גדולה לעשות חסד, אך לצערנו אנחנו לפעמים עושים חסד כמו יהודים ורבים אחר כך כמו גויים. אם היינו יכולים גם לעשות חסד וגם לוותר אז זה היה בשלמות אבל אם זה לא ככה אז כדאי ללמוד את הכלל הבא שנלמד עכשיו.
מעשה באדם שהמתין בתחנת האוטובוס ורצה לנסוע לבני ברק. לפני הנסיעה ניגש אליו מישהו ואמר לו שהוא רוצה למסור חבילה לבני ברק האם הוא מוכן לקחת אותה, יבואו ייקחו ממך את החבילה. האדם מסכים ולוקח את השקית הזאת ואומר בסדר, שם אותה בתא המטען למעלה וכמו יהודי טוב נרדם וקם – לוקח את החפצים שלו, יורד בתחנה ושוכח את השקית שהוא קיבל לשמירה ולשליחה בתא המטען. אנחנו יודעים שאגד אבידות זה דבר מאוד חשוב ונפלא אבל הרבה פעמים הוא רק בגדר המלצה. אף אחד לא יכול לתבוע מהנהג על דבר שהיה או לא היה, גם יש בעולם אנשים לא ישרים, המציאות הייתה שהחבילה לא הגיעה לאגד אבידות והאדם התקשר ואמרו לו שהחבילה לא נמצאת ואז התברר שהיו בה דברים מאוד יקרים לאדם ששלח אותה, היו שם דברים בשווי של 8,000 שקל.
אנחנו צריכים לדעת שקודם כל שהאדם אומר שהיה שם משהו כל כך יקר אני לא חייב להאמין לו אבל נגיד אני מאמין לו, למה לחשוב שהיהודי שקרן. הבעיה הגדולה היא איך אני יכול לחייב את האדם שלקח את החבילה. שומר שכר בוודאי הוא לא היה, הוא היה שומר חינם. שומר חינם על פי ההלכה פשוט מגניבה ואבידה וחייב בפשיעה. השאלה שעומדת לפנינו כעת – האם אדם ששוכח חבילה בתא המטען האם הוא נחשב כפושע או לא?
כשאנחנו שואלים את אותו שליח האם הוא שכח את החבילות האישיות שלו הוא יאמר שלא, כי מסתבר שמה ששייך לו חשוב לו יותר. אנחנו מתייחסים לאדם ששכח את החבילה כפושע. למה? כי יכולת לעשות לעצמך תזכורת, אם בפלאפון או פתק או קשר או תזכורת של מישהו מהצד, לא עשית את זה – זה נחשב כפשיעה. שומר חינם אע”פ שהוא פטור מגניבה או אבידה ואונס חייב בפשיעה. תסכימו איתי שאם מסרתם למשל צ’ק לאדם והוא שם אותו בכיס של החליפה שלו והיה יום חם והוא הוריד את החליפה ושם אותה על הקולב וישב ללמוד ואחרי שהוא חזר ולקח את החליפה הצ’ק לא היה שם – אז זה נחשב כפשיעה. מה אתה מפקיר את החליפה שלך למקום שעוברים אנשים ויכולים גם להכניס את היד ולשלוף משם מה שהיה בתוך הכיס. זה בהחלט נחשב כפשע, זה בהחלט נחשב כגזל, כגזל זה לא צודק זה לא נכון. ושומר חינם חייב ויכול לטעון אני לא מאמין שהיה שם דבר בשווי כל כך יקר, אבל אז יגידו לו שהוא חייב להישבע והיום לא נשבעים ואז הוא חייב לשלם שני שליש והסיפור לא פשוט.
אם אנחנו רוצים להיפטר מכל הסיפורים הללו ואני באמת מציע לכם מכל הלב להתנהג בצורה כזאת – אם בא בנאדם ומבקש מכם להעביר משהו לאדם אחר, אתם יכולים להגיד לו יפה מאוד “אנחנו נשתדל לשמור לך על מה שנתת, אנחנו נשתדל, אבל אנחנו רוצים לומר לך שאנחנו לא נהיה אפילו שומרי חינם אנחנו לא רוצים להתחייב בחיוב הדין של שומר חינם, לכן גם אם יהיה איזה דבר של שכחה שדינה כפשיעה אנחנו מבקשים להיות פטורים מהעניין ואם אתם תאמרו אז זה אתם תהיו פטורים מכל דבר שיהיה חוץ מנזק שתגרמו בידיים.
למשל אם אדם נתן לכם צ’ק של אלפי שקלים ואם הצ’ק התכבס או אבד אז תהיו פטורים כי אתם הכרזתם שאתם אפילו לא שומרי חינם אבל אם תקחו את הצ’ק ותקרעו אותו בידיים אתם חייבים כי זה נזק שגרמתם בפועל. אז תזכרו שאם מוסרים לכם משהו, אתם לא מתחייבים אפילו לא כשומרי חינם – תאמרו את זה בפה, לא מספיק לחשוב את זה בלב. אחרי שאמרתם את זה אתם ניצלים מכל מיני טעויות ודברים שקורים אחר כך. שלא יבואו וידרשו מכם תשלום, אתם צריכים להיות אחראים ויכול להיות שזה פשיעה או אונס, נכנסים לתוך בית דין ולתוך דיונים וחבל על כל הדיונים. אתם מוכנים לעשות את הטובה אבל בערבון מוגבל. מי שרוצה להיות טוב שייקח את זה כשומר חינם אבל שידע שאם הוא שוכח או אם הוא פושע בצורה אחרת הוא יצטרך לשאת את הדין, אם הוא מוכן לעשות את זה ‘בכבוד’ ובשמחה רבה יוכל להיות שומר חינם לא תהיה בעיה. אבל אם הוא יודע שהוא לא מסוגל לקחת על עצמו את האחריות הזאת עדיף שבשום אופן לא ייקח את האחריות הזו על עצמו.
יהי רצון שהקב”ה יעזור שנצליח לעמוד בכל המטלות שלנו ובכל הדברים שאנחנו מקבלים על עצמינו ולהיות אנשים ישרים והגונים וגם לא כועסים כאשר מישהו בא ותובע מאיתנו אחראיות על דברים שאנחנו עשינו.
