הלכות שבת שיעור 14 עם הרב נחמנסון

שיעורו השבועי בהלכות שבת של הרב יהודה לייב נחמנסון באתר הללויה והשבוע פרק 14 למי ובאילו תנאים מותר ללכת עם טלפון נייד בשבת. כל זאת ועוד רק באתר הללויה

שלום עליכם לכל הצופים היקרים הנכבדים החשובים והנעימים של האתר החשוב והנכבד והיקר והמעולה הללויה

אנחנו נמצאים היום בימים סגריריים לעם ישראל מברכים את כל עם ישראל בשמירה והצלה ושתהיה סיעתא דשמייא לכל העומדים על המשמר שלא יהיה חלילה שלא יפגע אף יהודי שאף שערה לא תיפול ארצה של אף אחד. נושא הבטחון והגל של הפיגועים והסכנות שאתה לא יודע איפה הם מגיעים ואיפה הם עוצרים אתה לא יודע מי האדם שעומד לפניך והחששות האלו עולות גם בשאלות שנוגעות בשבת קודש. אז הנושא שעלה עכשיו לדיון הוא נשיאת פלאפונים בשבת. מה שאני רוצה להתייחס אליו לסוגיה הזאת, קודם כל מההיבט שיכול להיות לא במצב שלילי כמו שזה היום אלא במצב חיובי. אם ניקח למשל אישה שנמצאת בחודש התשיעי להריון והיא לא נמצאת שאמא שלה או חמתה נמצאת לידה או אחותה נמצאת לידה, הם גרים הזוג הזה במקום ניטראלי וההורים שלה או שלו לא לידם, והיא נמצאת באיזה חשש לאן אני פונה אם אני מרגישה פתאום צירים. היא מבקשת מהבעל שלא יילך לבית הכנסת. במקרה כזה הפוסקים אומרים שאתה יכול בהחלט להקל ולקחת איתך פלאפון כדי שתשמע את קריאת התורה וכדי שתתפלל במניין וכדי שלא תישאר בבית ויהיה לך עצב בשבת. אתה לוקח אתך את הפלאפון.

מה זה פלאפון?

איך אנחנו מתייחסים אליו מבחינה הלכתית. יש את השאלה של מוקצה שהכלל הוא שכל פלאפון שאתה היית נותן לילד שלך לשחק איתו אז הדין הגדר ההלכתי שלו זה מוקצה מחמת איסור ולא מוקצה מחמת חסרון כיס. פירוש: דבר כזה שלא נותנים לילד לשחק זה דבר עדין ולכן הוא קיבל שם מוקצה חמור של דבר יקר. לעומת זאת דבר שהיית נותן לילד לשחק , לא לשחק שעה, כי כל פלאפון שהילד יטבול אותו בתוך דלי של מים הוא יאבד מדובר על משחק רגעי אתה שם עליו עין ובמקרה הזה הוא מוקצה מחמת איסור שמותר לטלטל אותו לצורך גופו ולצורך מקומו. לצורך גופו זה לצורך השימוש שלו. אדם שרוצה להשתמש בפלאפון לשים אותו על רטט כדי שהוא יוכל לקבל התראה מאשתו שאולי קרה משהו זה לצורך גופו ולכן הרבה מן הפוסקים וגדולי הפוסקים התירו לבעל לקחת פלאפון כזה, לא מהיקרים האלו שלא נותנים לילד אלא אחד פשוט וזול יותר ולקחת את זה איתו באופן כזה לקבל את ההתראות שלו גם מן הראוי שהמספר יהיה מתוקתק כבר בפלאפון שלה שלא תצטרך ללחוץ על הרבה מספרים כדי להתקשר אליו אלא על זיכרון אחד או מספר אחד והמספר כולו עולה לה על הצג והוא גם לא חייב לענות הוא רק מרגיש את הרטט מסתכל ובא הביתה. זה הנושא שדנו בו הפוסקים לגבי אישה בהריון בשבת ולהדגיש שהפלאפון לא יקר במיוחד. וכבר הצעתי שאם אפשר ליצור גמ”ח עם הפלאפונים האלו כי הזולים נעשים היום נדירים.

פיקוח נפש דוחה שבת

אבל הנושא שלנו היום קצת שונה. זה לא שאלה של מוקצה מחמת חסרון כיס או מחמת איסור פה זה שאלה של פיקוח נפש. האם כאשר חלילה יש משהו שמתרחש ברחוב או בכל מקום יש איזה התראה שאתה יכול בצורה מיידית להודיע לגורמים שיוכלו להציל ולקרוא למישהו שיש לו נשק וכדומה. אז לכאורה הכלל ההלכתי אומר שזה עד כמה יש אחוזי סיכון. אני לא בא לפסוק כעת בנוגע לירושלים שם יש את הרבנים ואת מורי ההוראה וכן בשאר המקומות של א”י כל אחד יעשה כראות עיניו של המקום לפי ראות עיני הרב לפי איך שהוא קולט את המצב באותו מקום.

יש 5% או לא?

הכלל היסודי הוא שכאשר יש למעלה מחמש אחוז יותר סיכון מאשר ברגיל אז מקובל אצל הפוסקים לקרוא לזה מצב של סכנה כך שלרב שעל אתר יהיה לבדוק איפה זה עומד במקום שבו הוא נמצא בהתאם להתראות שמתקבלות במשטרה בהתאם לדברים שהמציאות של אלו שנושאים בביטחון לוקחים את זה על עצמם הם יבדקו אם זה בחשש של יותר מחמש אחוז זה בהחלט יהיה מותר להקל וגם לשאת את הפלאפון היקר שהזכרתי קודם ואם יש צורך בוודאי להתקשר וגם אם זה מקום שאין בו עירוב נוכל להסתמך על הדעות שאומרות שהיום אין לנו רשות הרבים גמורה במיוחד שמדברים בתוך העיר ברוב המקומות אין לך שישים ריבוא שהולכים שם יום יום וגם צריך שיהיה שם טז’ אמה וגם זה לא מתקיים ברוב המקומות אז אי אפשר להסתמך על הדעות האלו גם לטלטל אותו במקום שאין עירוב וגם לשאת אותו מדין מוקצה שזה איסור דרבנן.
אנחנו כבר למדנו בסימן שיב שמפני כבוד הבריות התירו חז”ל איסור מוקצה. איסור מוקצה הוא איסור חמור דרבנן. ומפני כבודן של הבריות התירו אותו ואין לך כבודן של הבריות יותר מאשר שאנשים לא ילכו בחרדות ובפחדים . פיקוח נפש ברור שאין על מה לדבר אבל אפילו בלי פיקוח נפש כשיש אנשים מאוד מפוחדים ויש בסיס איתן לפחד שלהם אז בהחלט יש מקום לרב שעל אתר לראות את הדברים ולבחון אותם וגם כן להתיר במקרה הצורך את הנושא הזה של נשיאת הפלאפון לכל אדם.
אז איך אומרים, הקב”ה שברחמיו רואה שיש כללים בהלכה שאומרים שכשלומדים הלכות מסויימות עצם זה שאתה לומד אותן זה זכות שלא תצטרך להן. היו אומרים פעם שכשרב לומד איזה הלכה ועצם זה שהוא למד אותה זה יעזור שלא יבואו אנשים לשאול את השאלה הזאת.
היה פעם רב שפתח את הספר לפני פורים והוא רואה מה קורה כאשר יש מת שמת בפורים ואומר מה זה נוגע זה דבר שכמעט לא קורה ולא צריך להתייחס ובאותה שנה בדיוק באו אליך עם שאלה כזאת. אז הוא הלך לצדיק והצדיק אמר לו אתה יודע למה זה קרה לך? למה באו אליך עם שאלה כזאת? כי אתה אמרת שהשאלה הזו היא נדירה אז תדע שמלאך המוות הוא לא הולך למנוחה הוא לא שותה עד דלא ידע בפורים הוא עושה את העבודה שלו גם בפורים . אז מכאן למדו שעל ידי זה שאנחנו לומדים את הדבר אנחנו זוכים שיצאנו ידי חובה בלימוד עצמו אז אנחנו מאחלים לעם ישראל שעל ידי זה שאנחנו לומדים מתי מותר לשאת פלאפון ומתי אסור ומתי מותר ליולדת והאם אתה מחוץ לתחום או בתוך התחום אם יש עירוב או אין עירוב אז אתה בהחלט יכול לצאת בזה ידי חובה ועם ישראל לא ידע יותר צער נזק וכאב ושיהיה אך טוב על ישראל תמיד כל הימים.