משל לאדם שהיה יושב על פרשת דרכים והיו לפניו שני שבילים; אחד שתחילתו מישור וסופו קוצים ואחד שתחילתו קוצים וסופו מישור. והיה מודיע את העוברים ושבים ואומר להם: שאתם רואים שביל זה שתחילתו מישור, כשתיים ושלוש פסיעות מהלך מישור, וסופו לצאת קוצים. ואתם רואים שביל זה שתחילתו קוצים, כשתיים ושלוש פסיעות מהלך בקוצים וסופו לצאת למישור. כך אמר משה לישראל: אתם רואים את הרשעים שהם מצליחים, בשניים ושלושה ימים הם מצליחים בעולם הזה, וסופם להידחות באחרונה (ילקוט שמעוני).
דרך החיים – תחילתה קוצים, כלומר אי הנעימות והצער הכרוכים בשבירת הרצון, אומר הגר”י לוינשטיין זצ”ל. אולם לאחר ג’ פסיעות זוכים לדרך מישור – דרך העלייה לחיים נצחיים במחיצתו של הקדוש ברוך הוא.
דברים אלה אמר המשגיח של ישיבת מיר ופוניבז’ בדברי התעוררות בפרוש חודש אלול. כמעט בכל שנה אנו עדים לתופעה החוזרת ונשנית שבימים הראשונים של החודש כמעט כל אחד מתעורר להתחזק. אולם לאחר זמן קצר חוזר אדם להרגליו כבכל ימות השנה, וחי את צורת החיים הטבעית שלו ברדיפה אחר מילוי הרצונות להרגיש בטוב ובנעימים. בנוסף לרפיון של האדם מעצמו, נוצרים סיבות ועיכובים לעבודת ה’ עקב התגברות הסתתו של השטן המגביר את חילו במקום שקיימת אפשרות של הצלחה ועליה רוחנית; שכן “זה לעומת זה עשה האלוקים”, ובמקום שקיימת תוספת כוח לקדושה, מתגברת הטומאה. לפיכך, יש למצוא את הדרך שבה נוכל להפיק את התועלת מחודש זה, ובמיוחד כאשר מדובר בהכנה לקראת יום הדין. ביום זה נקבע גורלו של האדם אם לשבט או לחסד. ועל כן מבין כל בר דעת עד כמה חשוב לנצל את ימי “אלול” להכנה ליום הדין.
כדי לזכות בהתחזקות אמיתית עלינו לגלות את שורש הרע הגורם לאי הצלחתנו. טבע האדם לשאוף לפריקת עול. אין הוא סובל כל דבר המכביד עליו ורוצה לחיות בקלות ובנוחיות. לכן גם כאשר האדם מתעורר להתחזק, אין הרצון החומרי מסכים להמשך ההתעוררות בעקביות. מכיוון שהאדם שבוי ביד רצונותיו, הרי הוא חוזר ונופל.
התחזקות אמיתית טמונה אפוא בשבירת הרצון, וכל מה שאין משבירת הרצון, אינו בבחינת התחזקות כלל. זהו כל עמל האדם, להילחם ולהתגבר על טבעו, לכבוש את הרצון הטבעי, ולמשול בו. או אז תיפתח לפניו הדרך להתקרב לבורא ולזכות למעלות העליונות שנברא עבורם – לעלות ביראת ה’, באהבת ה’ ובדבקות.
מכיוון שהתחזקות פירושה שבירת הרצון, טמונה דרך העלייה וההצלחה בעקשנות גדולה לא לוותר לרצונות למרות הקשיים והסבל. בהמשך דרכו יתברר לאדם, כי דווקא המכביד והלא נעים הוא המוט השובר את אורח החיים הטבעי המנוגד לרצון הבורא. על ידי עבודה עקבית יתהפך האדם וימצא סיפוק בעבודתו הרוחנית שבעתיים יותר ממה שימצא במילוי רצונות הגוף. אולם גם אז יצטרך להמשיך לעמול. לכל מדרגה ניסיונותיה המיוחדים לה, הדורשים עמל ועקשנות להתמיד בה ולהופכה למציאות קיימת.
הפסוק מדגיש: “ובחרת בחיים”. אין זו בחירה חד פעמית, אלא מצוות עשה חיובית לפעולה מתמדת לעמול נגד הרצון הטבעי ולבחור בדרך החיים. הכרת חיוב זה צריכה ללוות את האדם בכל עת. בכל שלבי עלייתו, הוא נתקל באותן “ג’ פסיעות של קוצים”, שהוא חייב להתגבר עליהן.
מסקנה: התעוררות לתשובה בחודש אלול אינה דבר הנקנה בקלות. יש צורך בקבלת עול המלחמה העקשנית נגד הרצון הטבעי להגביל אותו מחופשיות. זוהי מלחמה ממושכת הדורשת עמל ותבונה. אם יעלה האדם על דרך זו ויצעד בה בעקביות מתמדת ייפתח לפניו עולם התשובה.
