יום חמישי, כ’ חשון התשפ”ה
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרשת בהעלותך – חכמה חייבת להיות מחוברת לקודש

מדוע התקשה משה בהכנת המנורה? למה היה צורך שה' יראה למשה מנורה מאש? ובכלל, למה חוזרים על מעשה המנורה אחרי שהוא כבר נכתב בפרשות העוסקות במשכן?

פרשתנו מספרת על התפקיד המיוחד של אהרן הכהן – הדלקת המנורה. חז”ל מסבירים שאחרי שכל נשיאי השבטים הביאו את הקרבנות שלהם, כפי שקראנו באריכות רבה בפרשה הקודמת, חלשה דעתו של אהרן. הקב”ה אמר לו: שלך גדולה משלהם – המעלה שלך, הזכות שלך – עדיפה על הזכות של הנשיאים, כי לך יש את התפקיד של הדלקת המנורה. בפרשתנו מתואר מעשה הכנת המנורה: וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה. לכאורה כל התיאור הזה מיותר, כי יש תיאור מפורט של כל כלי המשכן בפרשות תרומה וויקהל.

מדוע מעשה המנורה חוזר שוב? למה מופיע הביטוי ‘וזה מעשה המנורה’ – ביטוי שאינו מופיע אצל אף כלי אחר במשכן? מדוע מדגישה התורה פעמיים שהמנורה עשויה מקשה – “מקשה זהב… מקשה היא”? מה מיוחד במנורה שרק בה נזקק משה לכך שה’ יראה לו איך נראית המנורה לפני שהוא הכין אותה, כפי שנאמר: כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה? מדוע צריך הכתוב לומר שמשה עשה כפי שה’ ציווה עליו? זה לא מובן מאליו? המדרש מתאר שמשה התקשה מאוד בהכנת המנורה, עד שהקב”ה הראה לו מנורה מאש – כדי שיבין כיצד לעשות אותה. אחד המדרשים מסביר את המילה מקשה כצירוף של שתי המילים: “מה קשה” –כמה קשה להכין את המנורה. כידוע המנורה מסמלת את החכמה – והמשימה הקשה ביותר שמוטלת עלינו – היא לעשות את החכמה מקשה אחת. שלא יהיה פיצול בין החכמה האנושית לבין עולם הקודש. ה’ הראה למשה מנורה מאש – כדי לבטא שהחכמה צריכה להתחבר ולהפוך למקשה אחת על ידי אש של תורה – “הלא כה דברי כאש, נאום ה’ “.

הפסוק אומר אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת – ומסבירים חז”ל שכל הנרות פנו לכיוון הנר המרכזי, ונר זה פנה לכיוון קודש הקודשים. רבי יצחק אברבנאל מסביר ששבעת קני המנורה מסמלות את שבע החכמות – שיונקות כולן מתוך התורה. מו”ר הרב דרוקמן הכ”מ, מביא שפעם אחת השפת אמת משווה את ששת קני המנורה לששת ימי המעשה. ופעם אחת הוא משווה אותם לששה סדרי משנה. הרעיון הוא אותו רעיון – ששה סדרי משנה נועדו לחבר את ההתגלות האלוקית אל חיי המעשה של כל יהודי ויהודי, ובאותו אופן גם ששת ימי המעשה מחברים את עולם המעשה ליום הקדוש בשבוע – יום השבת. לכן היה קושי גדול בהכנת המנורה – החיבור של חיי המעשה לקודש – הוא המשימה הקשה ביותר. לחיות חיי קודש שמנותקים מהחיים המעשיים, זה לא קשה. אבל כשבאים לחיות חיי חול שיונקים מתוך קדושה, כשרוצים לגלות את אור ה’ גם בתוך עולם המעשה – צריך הדרכה אלוקית – כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה. מיום שניתנה תורה לישראל, ועד ימינו אנו, זו המשימה הגדולה והקדושה שאנו זוכים להיות שותפים לקיומה. יהי רצון שנזכה למדרגתו של אהרן – וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה.

רעיון לפרשת בהעלותך – מתורת מו”ר הרב דרוקמן הכ”מ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ההרשמה התבצעה וצוות הללויה ירשום את האותיות בספר עבור החיילים הגיבורים שלנו. יחד ננצח.

שימו לב!

כדי לכתוב ספר תורה וכדי להמשיך ולעמול אנו זקוקים לעזרתכם

השקיעו מספר דקות והוסיפו זכויות לעם ישראל