כל אם יהודייה מייחלת שבניה היו בריאים ועשירים, כל אדם בעולם שואף להיות עשיר. אם כן מה זה עשיר ומיהו עשיר? במאמר זה נאמוד את תוכנו של העשיר ואיך כדאי לעשיר להתנהג ולהפיק רווח מעשירותו, ולא חלילה יש עושר שהוא עושה רע לבעליו.
“בּוֹא וּרְאֵה יֵשׁ עשֶׁר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה רַע לִבְעָלָיו וְיֵשׁ עשֶׁר שֶׁעוֹשֶׂה טוֹב לִבְעָלָיו. עוֹשֶׂה רַע לִבְעָלָיו זֶה עָשְׁרוֹ שֶׁל קֹרַח שֶׁהוּא הָיָה עָשִׁיר מִכָּל יִשְׂרָאֵל” (בשמות רבה ל”א ג’).
מהו עושר שעושה טוב לבעליו? ומה העושה רע לבעליו?
“בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר… אֵיזֶהוּ עָשִׁיר, הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ” (פרקי אבות פרק ד משנה א). אדם השמח במה שיש לו, ולא אכפת לו מה יש לאחרים. אדמורי חב”ד לאורך הדורות העניקו פירוש חדש ומהפכני למונח חלקו: “חלקו בעולם” להיות שמח שהוא מגשים את ייעודו בעולם.
מסכת שבת דף כ”ב עמוד ב’ רבי מאיר, רבי טרפון, רבי עקיבא ורבי יוסי. כל אחד מתאר בדרכו שלו מיהו עשיר:
“תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? — כׇּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ נַחַת רוּחַ בְּעׇשְׁרוֹ, אלה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. יש לו גם שלוות נפש ולא רודף אחרי הממון כל הזמן”.רבי מאיר אומר שלווה.
“רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: כׇּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאָה כְּרָמִים וּמֵאָה שָׂדוֹת וּמֵאָה עֲבָדִים שֶׁעוֹבְדִין בָּהֶן”. הכוונה שהעבדים גם משגיחים על העסק ואז הוא יכול לישון בשקט.. על ר’ טרפון אגב מסופר שהיה איש עשיר, רבי טרפון אומנם מפרט איך להיות בשלווה, אך גם רבי טרפון מסביר את המילה עשיר כשלווה.
“רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה נָאָה בְּמַעֲשִׂים”. עושר זה לא רק כסף, זה שלום בית ונחת.
“רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית הַכִּסֵּא סָמוּךְ לְשׁוּלְחָנוֹ” – צריך לחזור מאות שנים אחורה בהם לאנשים לא היה בית כסא בתוך הבית והיה נחלת העשירים בלבד. מכאן נלמד שכל אדם היום בעולם נחשב עשיר רק אם הוא רוצה להרגיש כך.
עושר השמור רע לבעליו
ניב שרובנו משתמשים בו, “עשיר כקורח”, נשאלת השאלה מדוע דווקא קורח? בתורה לא כתוב שקורח היה עשיר, כתוב שהיה לו רכוש. היו יותר עשירים מקורח במשך הזמן אברהם אבינו יצחק בנו, דוד המלך, שלמה המלך ועוד. אז מדוע באמת מזכירים רק את קורח בעשירותו?
תשובה ששמעתי מהרב ברוך סלונים נ”י רב קהילת חב”ד במודיעין והניחה את דעתי. ידוע לכל שאין אדם לוקח עמו לעולם האמת אפילו את הגרביים שלו, הולך לעולם שכולו טוב “עֵרוֹם וְעֶרְיָה”, לא משנה מה מידת עשירות בעולם הזה, יכול להיות אדם עם רכוש רב מאוד, לקבורתו הוא לא לוקח כלום.
ישנו אדם אחד שכן לקח אתו לקבר את כל רכושו:
“וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרֲכוּשׁ”: (במדבר פרק ט”ז פסוק ל”ב ).
קורח ידוע כאבי המחלוקות שלא לשם שמים ורק הוא נקבר עם רכושו וזה אומר שהכינוי עשיר כקורח הינו כינוי שלילי ואין לשאוף לכך. אדם שזיכה אותו הקב”ה בממון רב ישאף בכל כוחו לא להיות כקורח אלה ההיפך בורח ממחלוקות מרבה בצדקות, בורח מן השררה מרבה שלום בעולם ובביתו ובכך מגיע לשלווה.
איחולי בריאות ושבת שלום.