יום שישי, י”ט אדר ב’ התשפ”ד
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שתף:

פרשה פשוטה – פרשת השבוע תרומה

פרשה פשוטה הללויה

אלא בתוכם של כל אחד ואחד מעמ”י, כל איש צריך לפנות מקום בו יוכל הקב”ה להיות בתוכו להרגיש “קרבת אוקים לי – מה טוב ” כאשר אדם לוקח עימו ” שויתי ה’ לנגדי תמיד ” ה’ נמצא עימו בכל מקום ובכל מצב – ממילא יש לו יותר עזר וסיוע משמים בכל מקום שהולך…

“דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה …

עמ”י בנו את המשכן שהיה’ מקום קדוש להשראת השכינה, למה הדבר דומה? למלך שהיתה לו בת יחידה, בא אחד מן המלכים ונשא אותה לאשה. כשרצה לקחת הבת ולחזור לארצו – אמר לו (אביה) “ביתי שנתתי לך – בת יחידה היא לי, להיפרד ממנה איני יכול, לומר לך שלא תקחנה גם איני יכול, לפי שאשתך היא. אלא עשה טובה כל מקום שאתה הולך, בנה לי חדר קטן עימכם שאוכל להיות קרוב אליה’.
כך אמר הקב”ה לעם ישראל נתתי לכם את התורה, לפרוש ממנה איני יכול. לומר לכם על איני יכול. אלא עשו לי בית שאדור עימכם – וזה המשכן.

“ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם, והרי”בתוכו” היה’ צריך להאמר?

אלא בתוכם של כל אחד ואחד מעמ”י, כל איש צריך לפנות מקום בו יוכל הקב”ה להיות בתוכו להרגיש “קרבת אוקים לי – מה טוב ” כאשר אדם לוקח עימו ” שויתי ה’ לנגדי תמיד ” ה’ נמצא עימו בכל מקום ובכל מצב – ממילא יש לו יותר עזר וסיוע משמים בכל מקום שהולך…
עמ”י חיו במדבר כאשר בנו את המשכן, והם בנו אותו מעצי שיטים (סוג של עץ חזק מאוד) מהיכן היום להם עצי שיטים במדבר ? אלא שכשיעקב אבינו ירד למצרים, ראה ברוח הקודש שעתידים ישראל לבנות משכן במדבר ויצטרכו עצים אלו – הוריד עימו למצרים ארזים ונטעים וציוה את בניו שכשיצאו ממצרים יקחו העצים עימם , כך יכלו לבנות המשכן. וכמובן לצורך מסעותיהם במדבר – בנו אותו באפשרות שיכולו לפרקו בכל זמן שנטעו ולהרכיבו מחדש בזמן חנייתם.

כיצד נראו כלי המשכן?

הארון
היה’ מורכב מ 3 ארונות 1. גדול 2. בינוני 3. קטן . הבינוני היה’ עשוי מעצי שיטים, הגדול והקטן עשויים מזהב טהור, את הבינוני הכניסו לתוך הגדול ואת הקטן בתוך הבינוני, בארון הקטן היתה שפה רחבה שלא יראו את העץ, וכך היה’ נראה כולו זהב טהור, מלמעלה היה’ זר זהב מסביב לארון. האורן היה’ מכוסה במכסה שנקרא “כפורת” – על הכפורת היו שני כרובים פורשים כנפיהם כלפי מעלה, היתה להם דמות של תינוקות, דווקא תינוק – שהוא טהור ללא חטא לומר לך ש”העולם מתקיים בזכות הבל (התורה) תינוקות של בית רבן” וכשעם ישראל היו באחדות, אוהבים זה את זה, ומכבדים זה את זה היו הכרובים מחייכים אחד אל השני ופניהם מביטות האחד על השני, אך כשלא היתה אחדות בעמ”י – הסתובבו הכרובים והופנו גם איש אל אחיו (כמובן – נס גדול) והיה’ זה עצוב מאד… ושנבין עד כמה האחדות בעם ישראל חשובה אצל הקב”ה. ומבין שני הכרובים היה יוצא קולו של ה’, כאשר היה/ מדבר עם משה רבינו בתוך הארון היו לוחות הברית, ובצידי הארון היו הבדים – מוטות, שבהם הרמו את הארון כאשר נסעו.

השולחן

השולחן דמה לשוחלן רגיל אולם היו בו כמה שינויים – היה’ עשוי מעצי שיטים מצופים זהב, ובו 4 רגלים, עליהם הונחה מסגרת, ועל המסגרת היה’ לוח שולחן שקושט מסביבו בכתר של זהב, בצידי השולחן היו 4 לוחות של זהב, בן שני הלוחות הכניסו חצאי קנים שעליה שמו מדפים, במדפים שמו כיכרות לחם שנקרא “לחם הפנים – את לחם הפנים אפו כל ערב שבת הניחו אתו על בשולחן הפנים (ע”פ הלחם) והיה’ נשאר חם וטרי כל השבוע ( ללא שחיממוהו או שמרו על טריותו עוד נס שהיה בכל המשכן ) כך עד השבת הבאה שאז החליפו לחם אחר. שנים עשר לחמים היו בשולן הפנים כנגד 12 השבטים – את לחם הפנים אכלו הכהנים שעבדו בבית המקדש.

המנורה

נעשתה כולה מזהב טהור, משה רבינו התקשה בעשייתה, אמר לו ה’: טול כיכר זהב וזרוק לה’ , עשה משה כדבר ה’ ויצאה המנורה מעצמה עשויה כולה מקשה אחת, בעלת שבעה קנים, כפתורים פרחים וגביעים קישטו את המנורה, בקנה האמצעי דלק הנר המערבי בצורה ישרה וכל הקנים במין דלקו לעברו וכן כל הקנים משמאל דלקו לעברו. למנורה היו מדרגות בהם היה’ עולה הכהן הגדול יום יום להדליק המנורה, הנר המערבי דלק מערב שבת לערב שבת (עוד נס).

סיפור מעניין מסיפור על דלתות המקדש – ניקנור שרצה להביא מתנה לביהמ”ק נסע לאלכסנדריה’ והוזמן אצל נגר מיומן 2 דלתות מיוחדות – מעשה אמן, ולקחם לארץ ישראל כדי להביאם לביהמ”ק . בעת שהפליג באוניה’ פרצה לפתע רוח חזקה והאוניה’ חישבה? להישבר, הלכו המלחים וזרקו את אחת מהדלתות לים. וכשרצו לזרוק את הדלת השניה’, תפס ניקנור את הדלת בחוזקה ואמר רצונכם לזרוק הדלת – זרקו אותי יחד איתה..! אט, אט נח הים מזעפו ונרגע. לפתע רואה ניקנור שהדלת שזרקו לים נוסעת אחרי האוניה’ עד שהגיעו לחופי אץ ישראל. נטלה עם הדלת שנשארה באוניה’ והביאן למקדש, כמובן שקבעו אותן החכמים ומאז נקראו “דלתות ניקנור”

סיפור נוסף

“ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם” פעם בא סוחר כבשים אל הרבי מאפטא זצ”ל , ושטח בפניו את בעיותיו וכל קשיו בגידול הצאן.
כל אותה העת ישב הרב הקשיב לצרותיו והחריש, לפתע פרצה אנחה כבדה מליבו ואמר לסוחר – “אתה מדבר כל הזמן על הכבשים שלך ושכחת לגמרי את האסון הכבד שארע הבוקר לעם ישראל”
“איזה אסון ארע?” שאל הסוחר בבהלה ענה לו הרב:”כנראה שכחת שבית המקדש נחרב ועם ישראל לא יכלו להקריב הבוקר את קורבן התמיד, וממילא אם אין מקדש – אין השכינה שוהה בתוכנו…

נתפלל לה’ שבית המקדש יבנה בקרוב, ונזכה להקריב ע”ג המזבח ויהיו מעשינו רצויים לפני ה’ יתברך תמיד.

פרשה פשוטה – פרשת השבוע תרומה


פרשה פשוטה - פרשת השבוע תרומה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ההרשמה התבצעה וצוות הללויה ירשום את האותיות בספר עבור החיילים הגיבורים שלנו. יחד ננצח.

שימו לב!

כדי לכתוב ספר תורה וכדי להמשיך ולעמול אנו זקוקים לעזרתכם

השקיעו מספר דקות והוסיפו זכויות לעם ישראל