פרשת אחרי מות – מטרת השליחות

לרדת  נמוך

כל מיתתם של נדב ואביהוא מסביר אור החיים הקדוש שהייתה זו מיתה של התעלות רוחנית גדולה מאוד. דהיינו שתשוקתם להתקשר להשם מבלתי דבר אחר בעולם הביאתם לכלות הנפש ועד שלא יכלו לחזור עוד לגופם. זהו דבר נעלה מאוד לכאורה, שכן לא כל אדם זוכה להתקשרות נעלית שכזו,  אלא שכיוון שהתורה מספרת לנו שהם הקריבו “אש זרה אשר לא צוו”, וכן שהתורה מזהירה אחר כך את הנותרים שיזהרו ממה שקרה אצלם, מזה מובן, שאפילו לפירושים הנעלים ביותר בהבנת עבודתם, יש להשתדל שלא להגיע למקום שאליו הם הגיעו,  ולכאורה מדוע הרי מקומם היה נעלה, וממילא עלו הם למעלה מהחומר והגוף המגביל?

כדי להשיב על כך יש להקדים מקרה אחר שמסופר בגמרא (במסכת חגיגה),  על ארבעה שנכנסו לפרדס, (מקום שבו שואלים במעשה מרכבה, והינו בסודות אלוקיים נשגבים) – אחר הציץ ונפגע, אחד קיצץ בנטיעות, אחד הציץ ומת ורק אחד כפי שנכנס בשלום כל יצא בשלום – הלא הוא רבי עקיבא.  ושואלים – חשוב הרי לדעת שיצא בשלום אך מדוע יש לציין שגם נכנס בשלום? הרי למה נפקא מיניה…. (כלומר למה יועיל לנו)

אלא שכדי להגיע בחזרה למקום הנכון והרצוי יש מלכתחילה לחקור ולשאול בצורה הנכונה (היינו להיכנס), כי כשהאדם (גבוה ככל שיהיה) מכוון לשליחות ולתודעה הנכונה, אז גם בעלייתו לאן שיעלה הוא עולה מתוך שליחות ומתוך תודעה לפעול לבסוף עם העולמות התחתונים.

כי יש כאן יסוד מאוד גבוה. ככל שדבר הוא גבוה יותר הוא יורד יותר נמוך.  ואדרבא ככל שפועלים יותר עם העולם ומשפיעים בו אלוקות, וככל שאדם הוא גבוה יותר בהבנתו ותחושת שליחותו, כך שואף הוא להגיע למטה יותר, ולהשפיע למי ש”לית ליה מגרמיה כלום” (מי שאינו לו משל עצמו כלום).וכמשל האבן שבחומה, שככל שנופלת ממקום גבוה כך בנפילתה תגיע רחוק יותר.  ולכן רבי עקיבא חזר בשלום, וזאת דוקא כיוון שנכנס בשלום,  כיוון שכל מטרתו הייתה לקבל השפעות עליונות אך ורק כדי שיוכל להשפיע בתחתונים ממנו, ולהעניק ולתת שם.

וכך העניין עם נדב ואביהוא, כי כשראו שיכולים לעלות גבוה, שכחו שהמטרה האמיתית , היא דווקא לרדת נמוך!.  ואף שהיו גדולים מאוד, עד שאמר משה לאהרן שהם גדולים משניהם,   ובכל זאת כיוון שעלו גבוה מעל גבוה, נדחקים ונעלמים כל הדרותיהם , אל מול הבריחה כלפי מעלה.

ומזה ילמוד כל אדם שרוצה להתעלות בעבודת השם, יש לעשות כדוגמת סולם יעקב, והינו שהסולם יהיה מוצב ארצה, בקרקע וביציבות ובכל זאת ראשו מגיע השמיימה – בעולמות העליונים, ומבלי לאבד את האחיזה בקרקע, יש לאמר “אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני”  כי הקב”ה חפץ ביותר, מה שאנחנו מכירים – להיות לו דירה בעולמות התחתונים,   ואדרבא קיום המצוות גם בלא הבנה עמוקה באותו אופן מביא את האדם למעלה רוחנית  גבוה יותר מזה שכן זכה להבין.

ולסיכום .על האדם להחליף תפקידו ביחס לרצון הבורא ממניו, ויתבונן אם הוא האדם הבוטח – למסע,            

כי היצר הוא אומן במלכתו, והיום אומר לאדם עשה כך ועד שמבקשו חלילה לעבוד עבודה זרה, ולכן אהובנו היקר, תשתדל\י בכל כחך לשים לב מהי השליחות ומהי המטרה,  כי על ידי דבקות ב”מטרת השליחות” ולא רק בתהליכים החיצונים שלה, ועל ידי התמדה להשפיע לאחרים ולא רק לקבל, ועל ידי זה זוכים ליעוד הגאולתי “ומלאה הארץ אל השם דעה כמים לים מכסים”, בגאולה האמיתית והשלמה בקרוב ממש.