פרשת אמור - דבר הרב
ב”ה
שהילדים יזהירו…
בפרשתנו מצווה התורה “אמור אל הכהנים”.. ואחר כך ממשיכה כמעט מיד “ואמרת אליהם”. ולומדים מזה חז”ל שצריכים לומר לכהנים לא רק על עצמם שישמרו ממה שצריך להישמר, אלא שגם יזהירו ויחנכו את ילדיהם. ובלשון חז”ל : “להזהיר גדולים על הקטנים”.
נשאלת שאלה ידועה, הרי חינוך הקטנים הוא דבר מרכזי מאוד, ובפרט בתורתנו הקדושה, שבה החינוך של כל דבר, ובפרט שבקדושה, (וגם הדומם – כמזבח), ומדוע מחכה התורה עד לשלב כה מאוחר ורק כאן נזכרת בציווי החשוב הזה?
אומר השל”ה הקדוש שהפרשיות שבה נקראת התורה, קשורים תמיד לזמן שבה הן נקראות, וכמאמר אדמו”ר הזקן – “יש לחיות עם הזמן”, הן בקישור התורה לעולם והן בהבנת התורה במאורעות העולם.
ואם נתבונן נראה שפרשת אמור חלה בחודש אייר, שמתאפין כידוע בכך שכל חודש אייר נמצא בספירת העומר. ומסביר הרבי מליובאוויטש שהרי כידוע, ספירת העומר היא חינוכו של עם ישראל לקראת מתן תורה, כאשר בכל יום מימי הספירה יוצאים עוד שלב מטומאת מצרים של השנה שעברה (ובכלל) ומתקרבים לקדושת התורה. שהרי יציאת מצרים מסמנת את העבודה של הקטנות (לידת עם ישראל), לקראת עליית מדריגתו של כל אחד ואחד ועם ישראל בכלל, ומתן תורה מסמל על הגדלות וקבלת התורה. בעוד שספירת העומר מרמזת על עניין החינוך.
