פרשת בא הינה פרשה עוצמתית מאוד. – בני ישראל נצטווים על המצוות הראשונות, מכת בכורות, פרעה נכנע. אלא שרגע לפני…. משה נעצר!
הזהר הקדוש מספר לנו שמשה נבהל מאוד מעוצמתו של פרעה, עד שהקב”ה היה צריך כביכול להובילו פנימה ולומר לו שילך עמו יחדיו אל פרעה. מה נשתנה כאן שמשה נבהל?
פרשת בא הינה פרשה עוצמתית מאוד. – בני ישראל נצטווים על המצוות הראשונות, מכת בכורות, פרעה נכנע. אלא שרגע לפני…. משה נעצר!
הזהר הקדוש מספר לנו שמשה נבהל מאוד מעוצמתו של פרעה, עד שהקב”ה היה צריך כביכול להובילו פנימה ולומר לו שילך עמו יחדיו אל פרעה. מה נשתנה כאן שמשה נבהל?
הזהר מספר לנו שככל שהגאולה נתקרבה, משה ראה את עוצמתו האמיתית של פרעה ואיך ששרשה העליון הוא נמצא בקדושה (כי החיות של הכל מגיעה מהקדושה), וראה שהאור הוא כל כך גדול עד שפרעה הוא מלשון שממנו מתפרעין כל נהורין.. (היינו שהוא מקור של אורות גדולים מאוד). רק שנשתלשל למטה דרך עולמות הטומאה. ומשה ביודעו שלברר ולהכניע כל דבר צריך לגעת בשורשו, התקשה לברר חיות כל כך עוצמתית, עד שהיה צריך כביכול שהקב”ה יבוא עמו לכל חדר וחדר בהיכלות שמשפיעים לטומאת מצרים, כדי שיוכל להכניעם בהתגלות האלוקות שלמעלה מהם.
וכיוון שידוע לנו שהשורש של כל הגאולות היא גאולת מצרים. ואנו הרי עוסקים בצו השעה, בגאולה הקרבה ובאה בב”א, יש להתבונן בדבר, שהרי רגע לפני שהקליפה נכנעת לקדושה, ישנו חושך גדול שמקורו הוא אור עצום שאי אפשר להכיל וקשה לעכל. וכפי שמכנים אדם כבד ראייה “סגי נהור” שפירושו “הרבה אור”, כיוון שכשהאור גדול מדאי כבר לא ניתן לראות דבר. וכך אנו רואים שככל שמתקרבים אל אור השחר החושך הולך ומתעצם דווקא. ולכן דווקא במקום שבו הגאולה נראית רחוקה מתמיד וקשה להשגה, דווקא אז מתגלה אור השחר. “אז יבקע כשחר אורך”.
והחכם עיניו בראשו, כי וודאי יש תכלית לבריאה. שהרי אנו רואים בעיננו את הדיוק שבכל כוכב וכוכב, ובכל אילן ואילן, ובכל ענף וענף , ובל תא ותא, ואם יסתם אחד מהם או אם יפתח אחד מהם אי אפשר להתקיים…
וכשמתיישבת התכלית לאדם, ומתבונן בה בעיניים פקוחות, ואינו מסיח דעתו ממנה, רואה הוא את הסימנים, ושומע את הקולות שהעולם מנסה להטביע. אלא שהקולות והסימנים והאותיות הקדושות, חזקים מכל טבע, ואי אפשר להשתיקם באמת. ולכן בזמן האחרון, בצל הקורונה, ואי הוודאות שמחשיכה את העולם יותר ויותר, ניתן לראות בבירור את צעדיו המתקרבים של הגואל. כמו הארה קלושה וראשונית של אור השחר מתוך חושך ענק של לילה ארוך. אלא שלזה צריך אורך רוח, ודבקות בעיקר ולא בטפל, ואמונת חכמים, ודבקות חברים. ומי שיקשיב באמת ישמע איך שיש קול שאומר ממש עכשיו בזמן הזה: “באתי לגני אחותי כלה” כלומר : באתי למקום שהיה עיקרי בתחילה. שעיקר שכינה הייתה כאן למטה בעולמות התחתונים, ותיכף גם חוזרת לכאן.
ולכל מי שיש לב להבין את הדברים הקצרים והכמוסים, יש להתעורר עכשיו מתרדמת הלילה, כחייל המתעורר לקרב האחרון, כי יש זמנים שבהם צריכים לנצח. והניצחון של המלך כל כך חשוב לו עד שמוכן לבזבז אפילו את האוצרות שבדרך כלל כמוסים עמדו, וגם שמראה אותם זה רק לפרקים ולשרים חשובים וגם אז אינו מבזבזם. אלא שכדי לנצח, המלך מוכן לבזבז הכל ואפילו לצאת בעצמו לקרב. ומי שזוכה להיות עם המלך בזמן הזה ולצאת עמו לקרב האחרון, אז וודאי נותנים לו את הבת של המלך. (ככתוב בזהר). ולכן מי שלא יצא לקרב (מלשון קירוב) עד עכשיו ולא זכה להכיר את השם ותורתו, אין לנו זמן נכון יותר להתלבש בבגדים הנקיים ביותר ולהילחם. מלחמה של תשובה וטהרה, שהרי הבטיחה התורה שסוף ישראל לעשות תשובה ומייד הם נגאלים. בגאולה האמיתית והשלימה במהרה בימינו אמן.
