ז’ באדר, ארבעים שנה ליציאת בני ישראל מארץ מצרים, היום האחרון לחייו של משה רבנו ע”ה. הרבה דברי מוסר, חיזוק ותוכחה אמר משה רבנו לבניו האהובים, בני ישראל,בפרשת השבוע ניצבים ביום מותו.

פרשת זו “ניצבים” ופרשת “וילך” שאחריה וגם פרשת “האזינו” ו”זאת הברכה” (בשבתות הבאות) אמר משה ביום הנורא הזה, וכך פתח ואמר להם:

“אתם ניצבים היום כולכם לפני ה’ אלוקיכם”

כל עם ישראל עמד והאזין ברוב קשב למילים האחרונות מפי מנהיגם האהוב, איש לא נעדר ביום ההוא, ראשי השבטים, זקני השבט – אלה תלמידי חכמים, השוטרים וכל הגברים, הנערים והילדים, וכמובן הנשים – הזקנות, הצעירות, הנערות והילדות. גם גרי הצדק שהסתפחו לעם ישראל בדרך ושרתו אותם כחוטבי עצים ושואבי מים עמדו והקשיבו בדרך ארץ.
הרבה עניינים חשובים כתובים בארבע הפרשות הללו, ולא נוכל לכתוב בהרחבה על כולם, אך על עניין אחד חזר משה שוב ושוב, הדגיש וביקש, וזה היה לימוד התורה וכך אמר משה:

“כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא ניפלאת ממך ולא רחוקה היא”

אומר משה רבנו לעם ישראל דברים ברורים וחזקים, שלימוד התורה ומצוותיה הם עיקר קיומו של עם ישראל, לשם כך הוא נמצא בעולם, ובזכות לימוד התורה העולם קיים, כ”כ חשובה התורה לעם ישראל, לשם כך הוא נמצא בעולם שאין צורך לאדם לטוס או לנסוע לאן שהוא על מנת לקיימה,

“כי היא חייך ואורך ימייך”

ישנם אנשים מבוגרים או צעירים שאינם לומדים תורה כלל, ויש להם אלף סיבות ותירוצים מדוע קשה להם ללמוד, סיפור מעניין על אדם כזה מסופר לנו מפי אליהו הנביא זכור לטוב (במדרש תנחומא, וילך)
פעם הלך אליהו הנביא ופגש בדרכו אדם אחד, שהיה לועג ומזלזל באליהו הנביא.
אמר לו אליהו: “מה תאמר לאחר מותך לפני בית דין של מעלה כאשר תשאל אם למדת תורה?”
ענה לו אותו אדם: “יש לי תשובה! השכל והבינה שלא ניתנו לי משמיים, גרמו לי שלא אלמד תורה”
שאל אותו אליהו: מה מלאכתך? וממה אתה מתפרנס?”
עונה לו: ציד אני של דגים ועופות”
שאלו אליהו: “ומניין יודע אתה לקחת פשתן ולטוות אותו עד שיהיה לחוט חזק ואח”כ לארוג מחוטי הפשתן הללו רשתות ומצודות כדי לתפוס בהם דגים ועופות?”
אמר לו אותו איש: “הבינה והשכל למלאכה זו – ניתנו לי מן השמיים”
אמר לו אליהו: “ומי שנתן לך שכל ליטול פשתן, לטוות חוטים, לארוג רשתות, לתפוס דגים ולמכורן – לא נתן לך שכל ללמוד תורה? שהרי כתוב בפסוק: “כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו”, ועוד כתוב: “לא בשמיים הוא לאמור מי יעלה לו השמיימה ויקחה לנו..”, “לא מעבר לים הוא לאמור מי יעבור לנו אל עבר הים”..
אדם לא נדרש לטוס במטוס, ולהגביה עוף בשמיים כדי ללמוד את התורה הקדושה, וכן לא נדרש לצאת למסע אל הים הגדול כדי להגיע למדינות רחוקות..אלא “בפיך ובלבבך לעשותו”, התורה לא טמונה ולא מכוסה בשום מחבוא, בליבו של כל אדם ובפיו יש את המפתח ללימוד התורה, הוא צריך רק לרצות בה בכל ליבו וברגע שיש בו את הרצון מפעם – ללמוד אותה בפיו ולעשות כל מה שבאפשרותו כדי לקיים את מצוותיה, ואז יזכה לכל הטוב הצפון בה.
שהרי 3 כתרים ישנם לישראל – כתר כהונה, כתר מלכות, כתר תורה.
בכהונה – לא כל אחד זכה, במלכות – לא כל זכה להיות מלך בעם ישראל, אך את הכתר השלישי נתן הקב”ה לכל אחד ואחד בעם ישראל זכות להתעטר בו.
שהתורה היא מלאה באפשרויות, למי שמסוגל ללמוד אותה לעומקה ולרוחבה יש את הגמרא עם פירושים ומפרשים, ומי שמרגיש שזה לא לרוחו ואופיו יש את לימוד התנ”ך והחומשים עם פירוש רש”י וכו’, ואם גם זה קשה, תוכל ללמוד הלכה על מנת לקיימה למעשה, ואם גם זה לא באפשרותך- תוכל לשבת בשיעור תורה ולהאזין לסיפורים ומדרשים חז”ל…התורה ניתנה לכל הגוונים ובכל צורה.
רק תראה שאתה אכן רוצה, ומיד תמצא את מקומך המתאים לך!
אדם שאיננו רוצה להיות חכם, מה הוא אומר לעצמו:
כיצד אפשר ללמוד תורה? שלושים פרקים במסכת זו, שלושים במסכת אחרת.. איך אלמד את כל זה?
אבל פיקח שרוצה ללמוד ולהחכים, אומר לעצמו:
הריני לומד שתי הלכות ליום, ולמחר עוד שתי הלכות וכך כל יום עד שאני חוזר ולומד את כל התורה.

ועוד מוסר חשוב מהפסוק: “אתם ניצבים היום כולכם”- שבת פרשת ניצבים היא שבת אחת לפני ראש השנה ויום הדין, והנה כבר כולכם ניצבים “ראשיכם שבטיכם, זקניכם ושוטריכם” כ-ו-ל-ם!
תיכף ניצבים לפני בורא עולם לדין – איש לא נעדר. עוברים לפניו כבני מרון כמו שנאמר:
“בראש השנה לכתבון וביום הכיפור יחתמון”. הכל נכתב בראש השנה, החיים, הבריאות, הפרנסה, האושר, השלווה או חלילה הצרות, העניות, מחלות ועינויים לא עלינו.
רצונו של ה’ שנשוב בתשובה כמו שנאמר: “שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם” שע”י התשובה זוכים לטהרת הלב, שהבא להיטהר מסיעין בידו (עוזרים לו מן השמיים) ואם מתאחר לשוב בתשובה, עונשו גדול! למה הדבר דומה?
לכת של ליסטים שהמלך חבש אותם בבית האסורים, וחלק מהם חתרו מחתרת ויצאו. נשאר אחד מהם ולא ברח, וכשבא שר בית הסוהר וראה מחתרת חתורה והאיש עצור, היכה אותו במטהו ואמר לו: “קשה יום, הלא מחתרת לפניך ואיך לא מיהרת המלט על נפשך?”
המאחר לחזור בתשובה הרי הוא עלול לפספס הזדמנות פז יקרה זו ולהיענש על כך.
שהרי כתוב במחזור לראש השנה: על הבריות בו יאמר מי יחיה? מי ימות? מי ברעש ומי במגיבה? מי ינוע? מי ינוע? מי ישקט? מי יטרף? מי ישלו ומי יתייסר? וכו’..
סיפר הרב מנחם שטיין שליט”א: שעלה פעם עם נהג מונית בחודש אלול לפני החג ושאל אותו כיצד הוא מתכונן ליום הדין בעוד כמה ימים, שיקבע את גורלו בשנה הקרובה?
ענה לו הנהג מונית: אני מוכן לחלוטין. קניתי 3 סוגי דגים: בורי, מושט ונסיכה, הדבש מוכן, התפוחים גם. אפילו קניתי מקום לי ולאשתי בבית הכנסת ב- 400 שקל ליד המזגן. לא כמו בשנה שעברה. אוכל יש כבר בשפע, ואני רק מחכה לחג.
אומר הרב שטיין: שמעתי את זה, הרגשתי שאני עומד לבכות. “נראה לך שאתה יכול לקנות את בוראך בתפוח בדבש? בדג בורי או מושט? בזמן שקובעים אם תחיה או חלילה…את השמחה, את הבריאות, הפרנסה, הכל”.
(ודאי שצריך לדאוג לכל הקניות של הסימנים לחג, אך מה אדם מציב לעצמו ב”ראש הדאגות בחג”?)
הרי בעצמי ראיתי, ממשיך הרב שטיין, תלמיד כבן 17-18 שעבר תאונת דרכים קשה, לא עלינו איבד את רגלו הימנית וכבר עבר 2 ניתוחים קשים ומסובכים כדי להציל את רגלו השניה. ילד שהיה בריא וקיפץ ונהנה בחופש הגדול. עשו לו “סעודת אמנים” (סעודה שיש בה סוגים רבים של ברכות, שהברכות יהיו סגולה לרפואתו), הוא הגיע לסעודה וזעק מעומק הלב לכל הסובבים:
“אני מודיע לכולם שבשנה שעברה לא ביקשתי על רגליי מהקב”ה ולא חלמתי כלל שבראש השנה כתוב לי להיות בתל השומר במחלקת שיקום, כל חיי השתנו, לא חשבתי עם מי אתחתן? ואם אתחתן אם אתפקד? רבותיי, אנחנו צריכים לשכנע את בורא עולם שיתן לנו בריאות שלמה כדי שנעשה איתה משהו, אז גם בשנה שעברה קיבלנו בריאות – מה עשינו איתה? הלכנו ברגלנו למקומות אסורים? קיבלו פה – האם דיברנו בו דברי נאצה, לשון הרע, רכילות? או שהשתמשנו בו לדבר בדרך ארץ ואחוות רעים?”
כך נעשית בדיקה ביום ראש השנה על כל המתנות שקיבלנו ומה עשינו בהם..ועל האדם לשכנע את הבורא שיתן לנו את שנת תשע”ג בבריאות לכל המשפחה ולא חס וחלילה עם כאבים, וחבלות ותאונות, שנה שנזכה לראות בה ישועות.. ובשורות טובות..

ואף אם חטא האדם – הקב”ה מחכה ומצפה לו שיחזור בו, כי הקב”ה הוא אבא אוהב וכל יהודי באשר הוא יקר לו עד מאוד. ואין זו צביעות חלילה או רמאיות אם יהודי מתעורר בימים אלו ומתחזק בהליכותיו שכן כתוב “באשר הוא שם”. כמו שלמדנו בישמעאל בנו של אברהם אבינו ע”ה שאימנו הגר השליכה אותו תחת אחד השיחים משום שהיה חולה, ונגמרו להם המים בהיותם במדבר, שראתה שעומד למות – אמרה “אל אראה במות הילד”. כשראה זאת ישמעאל – נשא עיניו השמימה וביקש רחמים מאת ה’ יתברך. מיד התנגדו המלאכים שה’ ירחם עליו, כי בעתיד בניו אמורים להזיק לבני ישראל. אמר להם הקב”ה “כעת ישמעאל צדיק או רשע?”, ענו לו: “צדיק”.
אמר להם ה’: “אז באשר הוא שם”. אם עכשיו הוא צדיק, מגיע לו לחיות ומיד התגלתה להם באר, שתה והבריא.
כך אם מתקנים בזמן זה, הדין נקבע לפי מה שהאדם עכשיו. שבוע זה שלפני ראש השנה הוא שבוע מיוחד שנאמר בספרים הקדושים שכל יום מסוגל לתיקון. כל ימי השנה לדוגמא יום שני מסוגל לתיקון, כל ימי שני של השנה שעברה, יום שלישי מסוגל לתיקון, כל ימי השלישי של השנה וכן הלאה, שבת פרשת ניצבים – אם אדם זוכה לתקנה, כך זוכה לתקן את כל השבתות של השנה, כי הקב”ה רוצה שנזכה לשנה טובה, והוא רק מבקש, תחטפו את ההזדמנות. עד כדי כך שר’ חיים פלאג’י זצ”ל כותב שאפשר לתקן בשבוע זה (החל מיום א’ בלילה, כב’ באלול) את כל התפילות של השנה!!!

שבוע שמנסים לשפר ולהשתפר, וככל שעוצמת השבוע הזה גדלה, כך הניסיונות והיצר יהיו עצומים! כשיודעים מראש – מוכנים יותר, “הבא להיטהר – מסייעין בידו”.
ועוד אומר ר’ שמעון בר יוחאי זצ”ל בזוהר הקדוש – מגלה לנו עצה וסגולה נוראה שיכולה לשנות את כל גזר הדין מעל האדם, ולבטל מעליו צרות ואסונות חס וחלילה. ומהי העצה?
כותב הזוהר הקדוש יסוד עצום – “כל העושה לעצמו דין למטה – לא עושים עליו דין מלמעלה”.

“דע לך” – כותב רשב”י הקדוש – “גם אם חלילה נגזר על האדם צרות וסבל, בגלל מעשיו בשנה שעברה, וכל עברה שעורך עליה חשבון נפש ותשובה בימים האחרונים והמסוגלים של השנה,
אזי לא ישפטו אותו לעונש, ביום ראש השנה הקרוב וממילא לא תגיע אליו הצרה”.

כמה משפחות וכמה אנשים סבלו השנה צער רב, עיכובים, ייסורים. כעת אפשר לשנות הכל, בתנאי שישפטו עצמם, ויצטערו על עבירות שעשו מעומק הלב ויקבלו על עצמם שלהבא ישתדלו שלא לחזור על החטא. חזרה זו מבטלת את המקטרג שנברא.
לדגים דאגנו, בתפוח בדבש טיפלנו – אך האם הכנת הגנה משפטית ליום הדין שתזכה אותך בהצלחה ושלווה, בשמחות במשפחה?
וגם אם לא עשית זאת, הנה השבוע לפנייך – מסוגל לתיקונים גדולים – אל תפספסו!!
בברכת שבת שלום לכל בית ישראל,
לאה טנג’י

פרשת השבוע ניצבים – פרשה פשוטה