יום שישי, י”ט אדר ב’ התשפ”ד
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שתף:

פרשת השבוע שופטים – פרשה פשוטה

פרשה פשוטה הללויה

פרשת השבוע שופטים - פרשה פשוטה

פרשת השבוע שופטים - פרשה פשוטה

פרשת שופטים פותחת בפסוק: “שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך..”. כאשר יכנסו בני ישראל לארץ ישראל, יהיו חייבים למנות על עצמם שופטים ושוטרים שישמרו עליהם, לבל יזוזו חלילה מדרך התורה, וישפטו אותם משפט צדק.

בכל שער ושער של עיר, לכל שבט היו חייבים למנות שופטים מיוחדים, ותפקידם היה לשפוט בין אנשים שיש ביניהם ריב או ויכוח. בדרך הטבע קורה שפורץ ריב או ויכוח בענייני כספים, או נחלות, וכן בענייני ירושה למיניהם. שאין מצליחים להגיע להחלטה שתמצא חן בעיני שניהם, פונים אין אל השופטים הנקראים גם דיינים, ומבקשים לדעת ולקבל על עצמם את דין התורה, וזהו משפט צדק.
אם כן, “שוטרים” למה? אלא שתפקיד השוטרים לעזור ולסייע לשופטים לבצע את פסקי הדין.
“ואתה תחזה מכל העם אנשי חייל” (שמות יח’, כא’) – משה היה צריך לבחור את השופטים הדיינים שיהיו:
א. החכמים הגדולים בתורה, כדי שידעו בכל משפט מהו הדין הנכון הכתוב בתורה.
ב. עליהם להיות פיקחים ונבונים בענייני העולם, כדי שידעו להבחין בכל משפט שהם שומעים מי
מהאנשים המדברים לפניהם אומר אמת, ומי חלילה מנסה לרמות.
ג. הם חייבים להיות צדיקים, כדי שירצו בכל ליבם להגיע לדין אמת ולהוציא פסק דין צודק.
ד. וכן אמיצי לב, כדי שלא יפחדו להעניש את מי שיצא חייב בדין. לפעמים האשם הוא אדם עשיר
מאוד או גיבור גדול, שופטים פחדנים לא יעיזו אולי להענישו כראוי לו, גם אם מגיע לו עונש,
שופט אמיץ לב לא יפחד לתת פסק דין אמיתי לכל אדם שנהג לא כשורה

השל”ה הקדוש אומר על הפסוק: “שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך..”,
שבעה שערים ישנם בגוף האדם, שהוא צריך לשומרם יפה, שלא יבוא חס ושלום בהיכשל בהם באיסור, והם:
שתי העיניים – שצריך לשומרם מראיות אסורות ומכוערות
שתי אוזניים – שלא ישמע דרכם דברים רעים, כגון: לשון הרע ורכילות ודברי נאצה וכיעור
שני נחיריים – שלא יריח בהם ריח של עבודה זרה
פה – שלא ידבר שיחה בטלה (שסופה להביא לחטא), לשון הרע, מילים לא יפות וכו’.
שאם אדם יקפיד לשים שוטר בפח כל שער כזה, יכול להגיע לתועלת רבה, אך מאידך אם לא ישמור פותחן – עלול להגיע לאבדון חלילה.

בספר “לב אליהו” (של הרב אליהו לופיאן זצ”ל) מובא: מי הוא אותו שופט שישים האדם?
השכל שנתן הבורא, הוא שופט את האדם על פי התורה…שהרי אמרו חז”ל:
“עין רואה, לב חומד וכלי מעשה גומרים”.
משמע אדם שרואה מראות אסורות, ברגע שצפה בהן גם אם לא מרצונו מלכתחילה, כבר גורם ללב למוד את מה שראה, ונשאר ל”כלי המעשה” הלא הן הידיין והרגליים לסיים את העבירה, שהרי העיניים והלב הם “סרסורי החטא”, כלומר הם המקשרים בין החטא והחוטא וגורמים שהעברה תעשה.
וכן פיו של האדם – שהוא עיקר האדם, שהאדם נבחן וניכר במה שמוציא מפיו. הרי כוח הדיבור הוא “רוח ממללא” שלה זכה האדם בהיותו בדרגה גבוהה יותר מבעלי חיים. הרי אדם שומע – אף הבהמה שומעת, אוכל – אף היא אוכלת מזונה, ישנה – כמותו, ואם הוא “פרה ורבה” – אף הבהמה, ובמה מותר האדם מן הבהמה? בכוח דיבורו!
אך אם האדם נוטל מתנה זו המגביהה את מעלתו מהבהמה, ומשתמש בה ברמה מוסרית נמוכה, בהבל וכיעור דיבורו – במה הוא שונה הוא מן הבהמה?
וכבר אמרו חכמי המוסר, שאם תרצה לבחון אדם בכעסו או בשאר מידותיו מיהו? הקשב למה שמוציא מפיו. ככל שהאדם מכובד בנפשו ובפנימיות הוא עדין ונאצל – כך יקפיד שפיו ידבר דברי חוכמה, בשפה נעימה ונקייה לכל אוזן וישמור את פיו מן הכיעור והדומה לו. זוהי למעשה תכלית האדם שתהא הנפש הבאה מכוח נשמת החיים מדברת ולא בדברים בטלים.
על הכל יש לאדם את הכוחות לשים שופט, שוטר שיקבע מה יראה ומה לא יראה, מה ישמע ומה לא ישמע וממה ימנע וכל הזהירות הזו במהלך חייו של האדם תביאהו לעלות בסולם העולה בית קל, וזו דרכה של תורה.

ועוד משה רבנו מזהיר את הדיינים מפני קלקול הדין, כלומר מפני כל שינוי של האדם בשעת המשפט, הוא משמיע לדיינים 3 אזהרות:
1. לא תטה משפט – פירושו לא להזיז את המשפט, ולא לשנות את הדין כפי שהוא כתוב בתורה
2. לא תכיר פנים – אסור לשופט להכיר פנים, ז”א להתייחס יפה יותר לאחד מהנאשמים, או לדבר
אליו בקול נעים יותר ואל השני בקול צועק או כועס עליו, שזה נקרא ש”הכיר פנים” במשפט, או אם
השופט מציע לאדם מהנאשמים לשבת ומשאיר את השני לעמוד וכו’. התנהגות כזו של שופט
מפחידה את השני שאליו מתנהגים פחות יפה והוא לא מעיז לומר את כל מה שיש לו, וכך עלול
לצאת שקר.
3. לא תיקח שוחד – שוחד זו מתנה שניתנת לשופט לפני המשפט או במהלכו, וזה גורם להשפיע על
השופט לרעה, והוא ירצה להצדיק את נותן המתנה, ואז המשפט יצא מעוות ולא נכון.

ואכן שבחרו בעם ישראל שופטים, השתדלו לחפש אחרי אנשים חכמים וצדיקים ביותר. על חברי הסנהדרין שישבו ב”לשכת הגזית” ששבת המקדש, מסופר בגמרא שידעו לדבר 70 לשון (שפות), כדי שיבינו כל אדם ואדם המופיע לפניהם בשפתו. הם היו בקיאים בהמון חכמות נוספות, כגון חוכמת החשבון והרפואה, ובנוסף לכל אלו – היו כולם עשירים גדולים על מנת שהכסף לא יעניין אותם ואי אפשר יהיה לתת להם שוחד.

מסופר על אחד שבא לעיר אחת והיה לו דין עם עשיר אחד, והנה בזמן המשפט ביקש הדיין לזכות אותו, כפי שהורה הדיין, אך אז קרץ העשיר בעינו לדיין, והיטה הדיין את הדין לטובת העשיר.
בשבת, שקראו בתורה: “כי המשפט לאלוקים הוא”, עמד אותו דיין וזעק צעקה גדולה, כי התחרט שעיקם את המשפט ברגע אחד. חקרוהו ראשי העדה ומצאו כי סילף את הדין, מיד העבירו הדיין ממקומו והחזירו את הדין לקדמותו.

סיפור נוסף על ר’ חיים כפוסי שהיה מחשובי הרבנים במצרים והיה גדול בתורה, ובנסתר מעשה שארע לו בעת שישב על מדין ושימש כדיין במצרים. באחד מפסקיו צידד בטענת אחד מבעלי הדין, הכרעתו נראתה תמוהה בעיני הקהילה, והיו משוכנעים כי בטעות יסודה. החלו מרננים אחריו כי ודאי קיבל שוחד. מה עוד שלא חלף זמן ור’ חיים איבד את מאור עיניו, ועתה היתה ביד מתנגדיו “הוכחה חותכת” מן השמיים, הרי כתוב “ושוחד יעוור עיני חכמים..”. שמועות זדוניות אלו הגיעו לאוזניו של ר’ חיים “הסגי נאור” והוא התפלל לפני הקב”ה בלב נשבר, כי יסיר מעליו את לזות השפתיים שהרי גלוי וידוע כי אין עול בכפיו, ולחינם חושדים בו. ביקש שאם נכון הדבר שנטלתי שוחד – יתמיד עיוורוני עד יום מותי, אולם אם עלילת שווא היא זו – ישוב מאוד עיני אליי ואראה כבראשונה.
לתדהמתם של יהודי מצרים, נפקחו עיניי הדיין והוא חזר לראות כבראשונה בשתי עיניו בו ביום.
הציבור הנרעש התחרט על אשר דיבר סרה בצדיק קדוש זה, ומני אז נהרו אליו רבים להתברך מפיו ולהושיע בזכותו ומאז היה חותם: “ה’ ניסי, חיים כפוסי”.

ממשיכה הפרשה ואומרת “צדק צדק תרדוף” – פעמיים המילה צדק שתרבה לחקור ולדרוש העדות עד שתמצא את האמת והצדק.
וכן עוד דרשו חז”ל “צדק, צדק” – אחד לדין ואחד לפשרה, שאומנם נכון שתמיד הדין צריך להיות צודק, אך תנסה גם להגיע לפשרה, ששני בעלי הדין יהיו מרוצים.

המדרש מספר לנו עד כמה נזהר שלמה המלך (החכם מכל אדם) לשפוט משפט צדק, מה עשה? בכסא המלכות שלו היו שש מדרגות שעליהם היה עולה כדי לשבת בשעת המשפט, כשהיה עולה על המדרגה הראשונה ביום שבו היה עליו לשפוט את עם ישראל היה כרוס עומד שם ומכריז: “לא תטה משפט”. וכשהיה עולה על המדרגה השניה היה הכרוז מכריז: “לא תכיר פנים”. כשעלה על המדרגה השלישית הכריז הכרוז: “לא תיקח שוחד” וכו’.
כך שאפילו החכם מכל אדם, שלמה המלך, הזכיר לעצמו יום יום לפני כל משפט להישמר להוציא כך פסק דין של אמת.

מעשה ברבי חנינא בן אליעזר (תנחומא שופטים ג’) שהיה לו אילן נטוע בתוך שדהו וענפיו השתרעו לשדה שכנו. בא אדם אחד והתלונן לפניו, שאילנו של שכנו נוטה לתוך שדהו וזה מפריע לו. אמר לו רבי חנינא: “לך ובוא למחר”. אמר לו האיש: “כל הדינים הבאים לפניך, מיד אתה פוסק, ודיני אתה מאחר?”. ומה עשה רבי חנינא? מיד שלח פועליו וקצץ את האילן שהיה בתוך שדהו וענפיו נטו לשכנו.
למחרת בא אותו האיש לפניו לדין, אמר רבי חנינא לבעל דינו: “צריך אתה לקצץ את העץ”. אמר לו: “ולמה אילן שלך ענפיו נוטים לשדה אחר?”. אמר לו רבי חנינא: “צא וראה, וכשם שאתה רואה את שלי, כך עשה את שלך”. מיד הלך ועשה כך וזהו שנאמר: “צדק, צדק תרדוף” – קודם אתה תהווה דוגמא אישית, ואח”כ תוכל לרדוף אחד הצדק גם עבור אחרים.

“צדק, צדק, תרדוף” – הסבר נוסף מביא הרב זילברשטיין שליט”א בספרו “עלינו לשבח” (דברים א’). שהקב”ה משלם לאדם ייסורים, על פי החטא בו חטא ונוהג בו ממש “צדק צדק” כפי שרדפת אתה בחייך, וסיפר מעשה מזעזע –
כאמהותינו מקדמת דנא (מהעבר) וכל אימת שנתקלה באישה חרדית, היתה ממלאת פיה בדברי כלימה, צחוק וגיחוך וכונתה כ”מי שמשתייכות לעולם הקדמון” וכנשים משועממות וכו’, בעלה ניסה לדבר אל ליבה, אבל היא לעגה גם לו, והמשיכה בדרכה הנילוזה.
סופה של אישה זו היה שהיא לקתה לא עלינו במחלה קשה, ובשל הטיפולים הכימותרפיים שעשו לה, נשר כל שיער ראשה, ונאלצה לחבוש פאה נוכרית. גם היא, אם היתה מתבוננת בסוג העונש שקיבלה, היתה מבינה על מה ולמה הוא בא. ללמדנו שצריך האדם להציב שופטים ושוטרים על ייסוריו, כלומר שיבחן על פי סוג הייסורים שבאו עליו – על איזה חטא הם באו.

נסיים בפסוק: “ובערת הרע מקרבך”. ובערת הרע זהו יצר הרע שהיום אומר לך עשה כך ומחר עשה כך, וכך מביא את האדם למקומות בזויים ולמקרים שהאדם מתפתה לחשוב שהנה משתלם לו לעשות עבירות. אינו יודע שזהו יצר הרע, הוא השטן, הוא מלאך המוות, כדי להדיחו לגמרי מדרך האמת.
כשאדם עורך חשבון נפש ומגלה שדרכו אל החטא היתה באמצעות איזשהו מכשיר טמא או ראיה אסורה שהביאתו לחטוא, ושמא גזיר של עיתון לא נקי, על זה נאמר: “ובערת הרע מקרבך”.
שנס מותנייך ואזור חלצייך לקחת את החפץ הגורם לחטא ולבער אותו מהבית כליל, ובזה הנך זוכר לקיים מצוות דאורייתא של “ובערת הרע..”. וכשם שאדם זוכה לבער את הרע מנשמתו – כך הקב”ה מאיר את נשמתו יותר ומזכהו להגיע לדרגות נפלאות שרק ע”י התגברות על ייצרו זוכה להגיע אליהן.

ובזה מסיימת הפרשה – “כי תעשה הישר בעיני ה'”, חפש שלא להתנאות בעיני אדם (“האם פלוני אוהב אותי כך”, “אמצא חן בעיניו?” או “מה יאמר על כך”), אלא להתנאות בעיני שמיים, כדי שתזכה לחיי העולם הבא ולכל השכר הצפון לך..

בברכת שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל,
לאה טנג’י

פרשת השבוע שופטים – פרשה פשוטה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ההרשמה התבצעה וצוות הללויה ירשום את האותיות בספר עבור החיילים הגיבורים שלנו. יחד ננצח.

שימו לב!

כדי לכתוב ספר תורה וכדי להמשיך ולעמול אנו זקוקים לעזרתכם

השקיעו מספר דקות והוסיפו זכויות לעם ישראל