“היום לעשותם ומחר לקבל שכרם”
“ושמרת את המצווה ואת החוקים ואת המשפטים אשר אנוכי מצווך היום לעשותם”.
“היום לעשותם – ולא למחר לעשותם. היום לעשותם, למחר לקבל שכרם”.
“ולא למחר לעשותם – שלאחר מיתה לעתיד לבוא. אם בא לקיים מצוות אינו מועיל, שמי שטרח בערב שבת יאכל בשבת” (רש”י).
את פשר החלוקה בין קיום המצוות, שרק בעולם הזה, לבין קבלת השכר, שמקומה הוא בעולם הבא בלבד, מבאר מרן הגרי”י קנייבסקי זצ”ל.
אילו היה הסדר בעולם הזה שהעושה מצווה מקבל את שכרו בטובות העולם הזה, וגם החוטא מקבל היה מקבל עונש רע ומר בעודו בחיים, היו בטלים כמעט הנושאים של בחירה ושל קיום מצוות לשמן. קיום מצוות ומעשים טובים היו נעשים למשהו הדומה לחנווני העוסק בחנותו או פועל במלאכתו. ממילא לא היה מגיע לאדם שכר כלל כיון שהיה עובד בזה לעצמו, לצבור רווחים ולא לשם עבודתו יתברך. ולכן דווקא – “היום לעשותם ומחר לקבל שכרם”.
זוהי למעשה התשובה לשאלה הנודעת: על שום מה צדיק ורע לו רשע וטוב לו? שאלה זו מבוססת על המציאות הנראית לעין שהצדיק נענש על עבירותיו המועטות בעודו בעולם הזה. לרשע, לעומתו, משלמים כאן שכר על מעט הזכויות שצבר. על ידי הנהגה זו נראה העולם כעולם של הפקר חס ושלום והשואל שואל: “מדוע דרך רשעים צלחה?”
אך האמת שאין זו קושיא כלל. כך צריך ומוכרח להיות. אילו היו משלמים בעולם הזה לכל אחד ואחד לפי מעשיו – לא היתה כאן עבודה לשמה. ועניין “לשמה” הוא יסוד היסודות בעבודת ה’, וכמו שאמרו חז”ל: “רחמנא ליבא בעי”. גם עצם הבחירה היתה נפגמת.
טעם נוסף: שכר העולם הבא הוא רב ועצום מאוד. “יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה”. ועוד שנינו: “עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק ש”י עולמות. הרמב”ם והרא”ש בפירוש משניות כתבו על נוראות גודל השכר שבעולם הבא. וזהו שכר הניתן לאלפי אלפים וריבי רבבות שנים, לעד ולעולמי עולמים. כל זה בעולם הבא. אבל אילו היו משלמים שכר המצוות בעולם הזה היו מחשבים אותו לפי המושגים המוגבלים של העולם הזה ולפי מעט השנים שנגזר על האדם לשהות בו.
דבר זה מבואר בגמרא: “אמר רבי בר חנה, כשחלה ר’ אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו. התחילו בוכים ור’ עקיבא משחק. אמרו לו: למה אתה משחק. אמר להם: לכך אני משחק, כל זמן שאני רואה רבי שאין יינו מחמיץ (מפרש רש”י: כלומר שהיתה הצלחה בכל מעשיו) אמרתי שמא ח”ו קיבל רבי עולמו (כל שכרו בעולם הזה), ועכשיו שאני רואה שרבי בצער אני שמח וכו”. רואים אנו שאפילו צדיק קדוש כר’ אליעזר אילו היו נותנים לו שכרו בהצלחות בעולם הזה, היה משתלם על ידי זה כל העולם הבא שלו.
נמצא, אם כן, שאילו היו נותנים לנו את שכר המצוות בעולם הזה, היינו מפסידים על ידי הנאות שפלות בעולם החולף כצל עובר את רב טוב הצפון לצדיקים לאין שיעור ולעולמי עד.
אמרו חז”ל שכל חיי העולם הזה וכל תענוגותיו ואושרו הכלולים מראשית הבריאה ועד סוף כל הדורות, לא ישוו לשעה אחת של קורת רוח בעולם הבא!.
מכאן שכל מצווה מן המצוות, ואפילו הקטנה ביותר – שכרה גדול מכל מה שימצא כאן בעולם הזה. וחסד ה’ מעולם ועד עולם על יראיו, ששכרם יהא גנוז לעולם שכולו טוב. אשרינו, מה טוב חלקנו!
לעילוי נשמת אביחי בן מירי, לעילוי נשמת יששכר בן חדרה.
לעילוי נשמת אור ישראל בן טלי.
לעילוי נשמת החיילים שנהרגו על קידוש השם.
לרפואת כל החולים והפצועים.
לחזרת החטופים.
לשמירה על חיילנו.
ולביאת המשיח ובניית בית המקדש.
