פרשת וילך - שבת שובה - דבר הרב
השבת הקדושה הקרובה הנקראת גם שבת שובה. ע”ש ההפטרה, מכונה גם שבת תשובה, הקשר בין שתי הפירושים נובע מכך שתשובה, היא מלשון – לשוב אל השם.. וממילא “שובה ישראל” היא אמירה נבואית לעם ישראל לעשות תשובה ולשוב אל השם.
התשובה היא מתנה עצומה. שכן ניצב אדם שמגיע לו עונש, ולעיתים עונש חמור מאוד (ומי מאיתנו יודע לשקול באמת את עוצמת הדברים). ועל ידי התשובה, מעבירים לו את עוונו, ומחשיבים אותו כאדם אחר שאינו אותו האיש. ומשום כך התורה היא למעלה מן התורה. שכן התורה קבעה שכר ועונש והתשובה מסוגלת להגיע למקום שנמצא למעלה מכך. אלא שיש מקום שהוא גם למעלה אפילו מן התשובה….
כדי להבין זאת ננסה להבין, מדוע חז”ל אומרים שעשרת ימי תשובה אלו הם הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים… והרי בחשבון פשוט בין ראש השנה ליום הכיפורים, ישנם רק שבעה ימים בלבד (שהרי ראש השנה ויום הכיפורים הם שלושה ימים ואלו הימים הם ביניהם..). ולכן הכרחי לומר שעשרת הימים כוללים את ראש השנה ויום הכיפורים. ושוב נשאלת השאלה מדוע הלשון “בין ראש השנה ליום הכיפורים”..
בתורת החסידות מוסבר שבראש השנה וכן ביום הכיפורים שנקבעו זמניהם בתורתנו הקדושה, ישנה מעלה עצמית שהיא למעלה מחיובם בתורה, עד שהתשובה וקיום המצוות שבראש השנה ויום הכיפורים נחשבים למשהו שנמצא בתוך העניין העצמי הזה (ולכן העשרה ימים הם בין ראש השנה העצמי ליום הכיפורים העצמי שיבוארו מייד בע”ה)
העניין העצמי המדובר הוא הקשר הישיר והמיוחד של כל יהודי עם הקב”ה, קשר שלא ניתן לניתוק, קשר שלא מחובר בחוט אלא הוא מאחד אותנו עם הבורא בתכלית האחדות, כדבר אחד שאין בו חילוק כלל. ומה שנראה לנו כחילוק והפרדה ביננו לבין הקב”ה זהו רק הגוף שאנו שוכנים בתוכו וצריכים לחבר גם אותו עם הבורא, וכאן באה עבודת התורה והתשובה… אך במקום הפנימי ביותר והאמיתי ביותר של היהודי הוא לא רוצה ואף לא יכול להיות נפרד מהשם, ולכן הוא אבינו ממש, כמו שהבן נוצר מטיפת האב שבאה ממוח האב ואף מעצמותו, ורק בגשמיות נעשה הפירוד, ולכן הוא אבינו ממש.
ועל כן כל הפעולות שאנו עושים בעשרת ימי תשובה הם רק “בין ראש השנה ליום הכיפורים” כלומר בתווך שבין המקום העצמי הנזכר לעיל, כי כל מגמתנו ושאיפתנו, היא להתאחד איחוד גמור עם הקב”ה. בכל מהותנו. אלא שכיוון שאנו נמצאים בעולם שיש בו גשמיות וגוף, הדרך להתחבר גם דרך עולמות הגבול הינה דווקא על ידי התורה והמצוות, ולכן המצות מלשון “צוותא”, שמחברות אותנו מהמקום הפיזי אל הקב”ה. ועל כן צריכים תשובה וכפרה על מנת שנוכל לשוב ולחזור אל המקום הטהור והעצמי הזה. כי הכל מכוון למקום הנפלא הזה.
ועל כן קהילה יקרה, זה הזמן להסיר את טרדות הבלי הזמן והעולם, ולהתמסר יותר מתמיד לרצונו של השם, לתאוותו של הבורא, שנרחץ ונטהר, ונהיה קרובים אליו גם מצידנו, והשם הטוב הרי חושב עלינו מחשבות טובות ללא הרף, ונותן לנו את כל הכלים ואת כל היכולות להגיע אליו ממש, ומה שנשאר זה לא לוותר ולעשות ככל יכולתנו כדי להיות יהודים טובים,טובים כל כך שרואים עליהם שהם לא פחות מאשר בניו של תכלית הטוב, בניו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.