הגר”ש וולבה שליט”א בספרו “עלי שור” אומר כוח אחד מקנן בכל אדם – העמוק שבכוחות. וכוח כביר הוא. למעשים הוא מביא, וגם את הדרך הוא מאיר, כי גם סייעתא דשמיא הוא מעורר: הרצון. בדברנו על הרצון, אין הכוונה לרצונות שעולים ומבצבצים חדשים לבקרים. אלא אפשר לרכז את כל כוח האני ברצון אחד, הממלא את כל האדם, לכל עמקו ולכל גובהו, ורצון זה יכריע בכל צעד, הן בדברים היום יומיים והן בדברים הגורליים בחיי האדם.
אין לך דבר העומד בפני הרצון. בדרך שאדם רוצה לילך – בה מוליכין אותו. הבא ליטהר מסייעין אותו; הבא ליטמא – פותחין לו. המצליח להכניס השאיפה להתקרבות אל ה’ ולעבודתו ברצון, שהרצון יתמלא בדבר אחד ויחיד זה, להיות קרוב אל בורא עולם – הרי הרצון ימשוך אחריו את כל כוחות הנפש והגוף, וכולם יירתמו למגמה זו. ולא עוד, אלא הרצון הוא כלחיצה על כפתור אשר על ידה יראו לו מלמעלה את הדרך שילך בה. כוח אדיר הוא הרצון.
הבורא הוא אחד והברואים רבים. ולמעלה מכולם: הנפש והשכל ומדע, והם שלושה, ולמעלה מהם החפץ, ולמעלה ממנו הוא הבורא.
הרי סוד הרצון שהוא החפץ, שהוא נעלה מכל הנבראים, הקרוב ביותר אל הבורא. נמצא, כי האדם אשר רצונו חזק להתקרב אל בוראו, הוא כבר קרוב ביותר אל הבורא, אשר אין קירבה גדולה מזו.
מהן העצות כיצד להתקרב וכיצד לעבוד: אין לך אלא לחזק את רצונך בעבודת ה’ לבל ייחלש לעולם. הרוצה לעבוד במידת החסד, אין לו אלא להיות חזק מאוד ברצונו לעשות חסד. הרוצה לעבוד על התפילה, יחזק רצונו זה, ומן השמים ידריכוהו, וגם כוחות שכלו ונפשו יימשכו אחרי רצונו. ועלינו לדעת אמת זאת: מה שאדם באמת רוצה -את זה הוא משיג בחייו. ולהפך: מה שאדם משיג בחייו, זה הגילוי על מה שהיה רצונו בתחילה.
אל נטעה את עצמנו, כאילו התעוררות פתע והתרגשות לשעה נחשבים לרצון. רוב בני האדם אינם יודעים כלל מה הם רוצים, כי הרצון הוא כוח עמוק והוא מתעלם ממבטם השטחי
.
לפי דברי הגר”א במשלי: “כל דרכי האדם נמשכים אחרי הרצון הראשון, וכמו שעולה על רוחו ברצון הראשון הם זכים וישרים בעיניו. אך תוכן רוחו ה’, והוא יודע אם לא היה ברוחו רמיה, כלומר ברצון הראשון, ואם לא היה שום פנייה כלל, והוא זך וישר”. מי יודע למה שואף הרצון הראשון. בכל זאת, עד כמה שנדע להעמיק רצוננו להיות באים ליטהר – יהיו לנו מסייעים, בטבענו מן השמים.
זאת היא כל עבודתנו, מסיק הרב וולבא שליט”א – לחזק תמיד את כוח הרצון להיות בא ליטהר. כל אשר אנו לומדים במסרי היראה והמוסר ובמאמרי חז”ל, יש ללמוד בכוונה לחזק את הרצון להיות בא ליטהר. וכל חשבון נפשו של האדם יהיה מרוכז לקבוע אם, ועד כמה חזק רצונו להיות בא ליטהר. יירא ויפחד אדם רק אם יש בו שורש נטייה להיות בא ליטמא ח”ו. נדמה לנו כי העצה הכוללת העמוקה והמוצלחת ביותר היא: חיזוק הרצון לזכות בכל עניין ועניין מהעבודה שאדם רוצה לזכות בה.
הבה נחזור ונשנן – מה שהאדם באמת רוצה, את זה הוא משיג בחייו. מה רב האושר מהנסוך במשפט זה, שמשמעותו שערי העלייה וההצלחה פתוחים בפני כל אחד ואחד אם רק ירצה באמת. ובאותה מידה נושא משפט זה תביעה והטלת אחריות על כל אדם למילוי ייעודו בחיים. סוד ההצלחה הוא האמון ביכולתנו ובנשיאות לב. על ידם נוכל להיכנס בשערי העלייה וננחל בסייעתא דשמיא אושר והצלחה בזה ובבא.
“וכל הבא ליטהר, מסייעין בידו”.