שבת זו נקראת גם שבת הגדול על שם השבת שלפני פסח מצריים שחל אז בי’ בניסן ובו נצטוו בני ישראל לקחת שה ולבקרו שיהיה מוכן להקרבה ביום יד’ בחודש.
כאשר שאלו המצריים מה יעשו בנ”י עם השה הזה – ענו ואמרו שעתיד הקב”ה להרוג את בכורי מצריים, ועל בתי בני ישראל יפסח השם. ואנו מצווים לתת סימן על בתינו על ידי שחיטת השה ומריחת דמו על המשקוף.
כשבכורות מצריים שמעו זאת הלכו ועשו מלחמה עם המצרים כדי שישחררו את בנ”י, ומשאלו לא הסכימו הלכו הבכורות של המצרים ועשו מלחמה עם אבותיהם. ונהרגו שם הרבה. ועל הנס הזה קוראים לשבת הזו בשם – שבת הגדול.
שואל הרבי מליובאוויטש – אינו מובן מה הנס הגדול כאן? הרי בנ”י היו מלומדים בניסים. ומה נשתנה הנס הזה מכל הניסים? ועוד והוא העיקר – שלא ראינו שנס זה הואיל להוציא את בנ”י מארץ מצריים. ולכן אינו מובן מה כה גדול בו?
והתשובה היא שיש כאן משהו יוצא דופן גם מגדר הניסים הרגילים כביכול. שהרי בכל הניסים בו עם ישראל מנצח את אויביו. האויב הרשע נשאר בתוקפו ועם ישראל מכניעים אותו על ידי ניסים שעושה לנו אלוקינו, כדוגמת פרעה, והמן, ומלכות יוון הרשעה וכו’. וכאן – האויב עצמו ועוד הבכורות שבהם (תוקף מצריים) נלחמים במצרים עצמם. כלומר שהאויב המצרי נלחם בעצמו וביסודו!
ההפיכה הזו שעשו הבכורות המצרים – דווקא מכיוון שלא הועילה לנצח את המצרים העקשנים, רק מדגישה שלמרוד במצרים בזמן שהם נמצאים בשיא תוקפם – זו תנועה של מסירות נפש ממש להצלת עם ישראל.
וכך יוצא שהרוע בעצמו (בכורי מצרים) משנה כיוון, ובמקום ללחום בעם ישראל – נלחם ברוע בעצמו!.
וכיוון שצריך אדם לראות עצמו בכל דור ודור (ובכל יום ויום) כאילו הוא יצא (היום) ממצרים, יש למצוא בתוך הנפש את בכורי מצרים, ולהפנות את כוחם ומגמתם, לכיוון החיובי. שילחם דווקא להושיע את הנפש האלוקית.
והיינו שאדם מגביר את הצורה (נפש האלוקית) על החומר (נפש הבהמית). ונלחם כל כך עם הקליפה (יצר הרע) אל לו להסתפק בכך שהצליח “להכות” ביצר הרע ולהכניעו לזמן כזה או אחר (ואפילו באופן קבוע). אלא יש לשאוף ולהפוך את הנפש הבהמית עצמה (כוח המתאווה לענייני העולם) לכח של קדושה, ולאלומה של אור.
כלומר שאם עד עכשיו היה רגיל להילחם בכוחות המתאווים לעניני העולם הנמצאים בלבו יש לו להתאמץ לכך – שיבוא ויעלה ויגיע למצב שבו הכוחות המאווים שבו – הם עצמם מלאים בתאוות לענייני עבודת השם , ועד שנלחמים ממש בכוחות מתאווים אחרים ומפילים מהם חללים חללים, במטרה להפוך את לבו למשכן ראוי לעבודת השם. וכך אם היה רגיל להתאמץ שלא לאכול דבר שאינו כשר, יש לו להתאוות לאכול כשר, ואם היה רגיל להתאמץ שלא לחשוב מחשבות שליליות יש לו להתאוות למחשבות חיוביות ויפות ואלוקיות, ואם היה צריך ללחום בלשון הרע – יש לו להתאוות בדיבורים משמחים ודיבורים של תורה.
ויהי רצון שמשבת הגדול – נגדל כולנו ביחד ויהיה גידול אמיתי וקדוש בעם ישראל, ונזכה לגדולה האמיתית בביאת משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלימה – בקרוב ממש. בברכת פסח כשר ושמח.
.
