בפרשה הקודמת, כאמור יעקב אבינו שומע לעצת אימו ויוצא לארץ כנען לכיוון חרן, לבית דודו לבן אחי אימו. קודם שברח יעקב לחרן הוא ביקש רשות

פרשת השבוע וישלח – פרשה פשוטה בפרשת השבוע וישלח יעקב נפרד מלבן, והוא נמצא בדרכו לארץ ישראל, אך יודע יעקב שאף על פי שעברו עשרים

“וישב יעקב בארץ מגורי אביו” – יעקב סיים את הפגישה עם עשו. הוא המשיך ללכת לכיוון ארץ ישראל, בדרך נפטרה רחל אימנו בשעת לידת בנימין

“ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם חלום”. לאחר שחלפו שנתיים מאז פתר יוסף לשר המשקים ולשר האופים את חלומותיהם. כפי שיוסף פתר: את שר המשקים

כאמור בפרשה הקודמת, לאחר החיפושים בשקיהם של האחים, נמצא הגביע בשקו של בנימין. האחים קורעים את בגדיהם מרוב צער וחרפה, ושבים למצרים יחד עם אחיהם

למה לא יכול היה כעת להתאפק, דווקא במעמד הזה כאן ועכשיו, אחרי התאפקות וסבלנות רבה כל-כך? אילו יכול, היה יוסף ממשיך להעליל על אחיו ובכך

כשחזרו מקבורת אביהם, עבר יוסף על הבור שהשליכוהו בו ובירך בדרך “ברוך שעשה לי נס במקום הזה”. אמרו (האחים) עדיין הוא זוכר בליבו מה שעשינו לו. והוא לא נתכוון אלא לשם שמים, לברך על הנס.

פרשת השבוע בראשית – בריאה משמיים לארץ ההגיון אומר שאלוקים היה צריך להזכיר קודם את בריאת הארץ ולאחר מכן את בריאת השמיים. הרי אדם עומד