פרעה מנסה לפגוע בעם ישראל באמצעות המיילדות העבריות: “וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה”.
המיילדות עומדות מולו בעוז ובגבורה, ולא מבצעות את הגזירה הנוראה: “וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹקִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים”.
המילים ‘ותחיין את הילדים’ מיותרות, שהרי אם לא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים – דהיינו שלא הרגו את הבנים – מובן מאליו שהחיו אותם. לכן מסבירים חז”ל שלא רק שלא הרגו אלא אפילו סיפקו להם מים ומזון על מנת להחיות אותם.
על מעשה זה בא מלך מצרים בטענות: “מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים?” התשובה שהן עונות, “כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת כִּי חָיוֹת הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ” – איננה מתרצת מדוע הן סיפקו מים ומזון. איזו מן תשובה הן משיבות?
מסביר אור החיים שפרעה ציווה את המיילדות להגיע לפני הלידה, ובמהלך הלידה, אם הן רואות שמדובר בבן זכר – עליהן להמית אותו לפני שישמעו אותו בוכה. הן השיבו שהן מנסות להקדים ולהגיע לפני הלידה, אבל הנשים העבריות מקדימות ויולדות עוד יותר מוקדם. לפי דבריהן, על מנת שיהיה להן תירוץ מדוע הן מקדימות עוד לפני שעת הלידה עצמה, הן מספקות מים ומזון ליולדות, וכך יש להן תירוץ להקדים.
כמובן שזה היה התירוץ כלפי פרעה, אבל האמת היתה שהן סייעו בלידה, ואף סייעו באספקת מים ומזון ליולדות ולוולדות.
השכר שזכו לו המיילדות מוזכר פעמיים: “וַיֵּיטֶב אֱלֹקִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד. וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹקִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים”.
שואל אור החיים מהי ההטבה שהטיב ה’ למיילדות? אם מדובר ב’ויעש להם בתים’, אז מדוע באמצע סיפור שכרן של המיילדות ישנה תוספת ‘וירב העם ויעצמו מאוד’?
אלא מסביר אור החיים שה’ ראה שהן מספקות מים ומזון ליולדות ולילדים – וזיכה אותן בשפע של ממון, כדי שיוכלו להוסיף ולתת עוד ועוד צדקה – ולכן נאמר ‘וייטב אלקים למילדות’ – והתוצאה היתה ‘וירב העם ויעצמו מאד’ – בזכות החסד שעשו המיילדות. לאחר מכן מסופר על שכר נוסף שקיבלו והוא ‘ויעש להם בתים’.
יוצא, על פי הסברו המתוק של אור החיים, שכאשר אדם עושה מצווה, ובמיוחד אם היא קשה ומאתגרת, ה’ מזכה אותו בשפע שמסייע לו לעשות עוד מצוות. כמאמר חכמינו ‘שכר מצווה – מצווה’! מי שמתאמץ ומוסר נפשו – השכר הגדול ביותר הוא שה’ מזכה אותו לעשות עוד ועוד מצוות.
יתירה מכך, מתוך סיפור קצר זה של המיילדות, אנו יכולים להבין מהיכן זכו משה ואהרן במעלה להנהיג את עם ה’ ביציאת מצרים. רבבות בעם ישראל נולדו בזכות החסד של יוכבד ומרים, מסירות הנפש שלהן הביאה ל”וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד”, ומכח זה לבנים של יוכבד נוצר קשר עמוק של מחוייבות כלפי העם, קשר שיוביל להנהגה המופלאה שמוציאה את ישראל ממצרים. אכן, בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו.
