“ויעבִדו מצרים את בני ישראל בפָרך”
ספר שמות מתאר את כניסת בני ישראל לעבדות מצרים, אב טיפוס לעבדות בעולם, לפנינו הדגשה חוזרת ונשנית של עינוי, סבל, עבודת פרך, מירור החיים ועבודה קשה.
“וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם, ויבן ערי מסכנות לפרעה את פִּתם ואת רַעַמסס. וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ… ויעבִדו מצרים את בני ישראל בפָרך. וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה, את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפָרך” (שמות א, יא-יד). תחום דיני עבודה במשפט העברי זכה להידון בהרחבה בשורה ארוכה של ספרים ומאמרים. אנו נתמקד רק בפן אחד שלהם, איסור “העסקה פוגענית”. סוגיה זו עלתה כעשור על סדר היום הציבורי במדינת ישראל לנוכח חיובן של קופאיות על ידי מעסיקיהן, בעיקר במרכולים ובבתי המרקחת של הרשתות הגדולות, לעמוד על רגליהן במשך כל שעות היום בלא אפשרות לנוח אף לזמן קצר.
הרמב”ם בכינוי “הנשר הגדול” כתב בעניין זה. אמנם הלכות עבדים מדגישות שמבחינה פורמלית עבד כנעני הוא רכוש אדוניו, אך בחר לחתום אותן ואת “ספר קניין” כולו בנימה שונה לחלוטין:
“מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך. ואף על פי שהדין כך, מדת חסידות ודרכי חכמה שיהיה אדם רחמן ורודף צדק. ולא יכביד עולו על עבדו, ולא יצר לו, ויאכילהו וישקהו מכל מאכל ומכל משתה.
חכמים הראשונים היו נותנין לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלין, ומקדימין מזון הבהמות והעבדים לסעודת עצמן. הרי הוא אומר בתהלים (קכג, ב).: “כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גבירתה”
כלל גדול בתורת דיני העבודה בישראל, “ויכֻנֶנוּ ברחם אחד” (איוב לא טו) מקור אחד לכל בני האדם, והכול חייבים בכבוד הכול, אפילו עבד. ואם כך בעבדים שחיו בימים עברו, כשהייתה העבדות חזון נפרץ, כמעט בגדר נורמה, בעובדים בני ימינו, החיים במדינה יהודית ודמוקרטית, שערך כבוד האדם וחירותו הוא מעמודי התווך שלה, על אחת כמה וכמה.
עקרון היסוד של היחס לעובד – כל עובד, מבוגר או ילד, איש או אישה, עובד קבוע או זמני, אזרח המדינה או זר – נגזר מעובדת היותו אדם שנברא בצלם אלהים, שהכול חייבים בכבודו. מעקרון יסוד זה, כבוד העובד וחירותו, נגזרים כל עקרונות המשנה לכלליהם ולפרטיהם.
המעביד מְצֻוֶּה למלא את חובתו המוסרית, לנהוג עם עובדיו לפנים משורת הדין ולא להסתפק רק בשמירה על זכויותיו המשפטיות הפורמליות של העובד.
חלק משיטת משפט המאופיינת במגמה סוציאלית מובהקת, מעניק לעובד שורה שלמה של הגנות חוקיות בתחומים אחדים: הגנה על שכרו, שעות עבודה, פיצויי פיטורין, יישוב סכסוכי עבודה, העסקת עובדים זרים, העסקה באמצעות חברות כוח אדם ועוד. רבים מן החוקים הללו מבוססים, בין השאר, על מקורות המשפט העברי, דומה שלמעמד מיוחד יזכה איסור ההעסקה הפוגענית בעקבות חקיקת “חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו” וההכרה ב”כבוד האדם” כ”זכות על חוקתית”.
זהו אחד החוקים מאפשר לבתי המשפט, לילך אצל מקורות המשפט העברי ולדלות מהם מלוא חופניים עקרונות יסוד בהגנה על כבוד העובד וחירותו. עיגונו של חוק לא רק ב”ערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל”, אלא בראש ובראשונה ב”ערכיה היהודיים של מדינת ישראל”. איחולי בריאות איתנה ושבת שלום.
