יום שישי, ו’ תמוז התשפ”ד
Search
Close this search box.

ואני תפילתי פרק 5 על ברכות השחר

הרב מאיר ערד על ברכות השחר על משמעות התפילה והכוונות בה על פי פשט, דרש, רמז וסוד והשבוע: ברכות השחר ומשמעותן . והפעם “זוקף כפופים ומלביש ערומים”

שלום לכולם – ואני תפילתי פרק חמישי ברכות השחר זוקף כפופים ומלביש ערומים
אנחנו ממשיכים בסדרת השיעורים של ברכות השחר. נמשיך איפה שעצרנו בפעם הקודמת. אחת מברכות השחר שבה אנחנו אוחזים היא “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם זוקף כפופים”.

פשט
כלומר בפשט של הדברים אנחנו מברכים את הקב”ה על זה שבבוקר האיברים שלנו שהיו כפופים בזמן השינה הם מזדקפים ואנחנו יכולים לעמוד על הרגליים ואנחנו מודים לקב”ה על זה. אבל כמו שגם למדנו בשיעורים הקודמים, כל ברכה, מלבד המשמעות של הפשט שיש בה, יש בה גם כן מובן רוחני נפשי שאנחנו צריכים ללמוד ולהבין אותו, מה זה אומר אצלינו בתוכנו העניין של הזוקף כפופים.

דרש
כאדם כפוף בעצם, זה אדם שעומד על הרגליים אבל הראש שלו קצת כפוף. קצת נמוך. זה לא שהוא נפל, זה לא שהוא לא מסוגל ללכת, זה לא שהוא נמצא בתוך בית כלא. הוא הולך, הוא יכול להתנהל בעולם, אבל יש לו איזה כפיפות שהראש שלו קצת כפוף. מה זה מבחינה רוחנית? הוסבר בחסידות שהכפיפה הרוחנית זה בעצם הטרדות שהאדם טרוד בהן. יש אדם שמתנהל בעולם והוא הולך ללמוד תורה, הולך להתפלל, אח”כ הולך לעבודה, הוא מתנהל באופן מעשי בצורה מצויינת. הוא הולך, הוא קם בבוקר, הוא חוזר מהעבודה, הולך לבית הכנסת, הוא עושה את הכל בצורה נכונה. מבחינה חיצונית הכל איתו בסדר. הבעיה זה איפה הראש שלו מונח. הוא אומנם הולך לבית הכנסת להתפלל תפילת מנחה או ערבית אבל הראש שלו טרוד בענייני העסקים, טרוד מה קורה עם החשבון בנק, טרוד מה קורה עם הילדים, מה קורה עם הבריאות, מה קורה עם המשפחה. כל מיני טרדות שיש לבנאדם. זה נקרא שהראש שלו כפוף. הגוף שלו ישר, הגוף שלו הולך ועושה מה שצריך אבל בראש, במחשבה, יש טרדות פנימיות שגורמות לו להיות כפוף. אנחנו משבחים ומברכים את הקב”ה שהוא נותן לנו את הכוח להיות זוקף כפופים, כלומר, לא להיות במצב שנהיה טרודים מענייני העולם ונהייה לחוצים ונחשוב כל הזמן על מה קורה עם זה ומה קורה עם זה. שייתן לנו ביטחון אופטימיות ושמחה מתוך המקום של האמונה החזקה בקב”ה שבוודאי דואג לנו לכל מה שצריך והוא זן ומפרנס אותנו ונותן לנו בריאות וכל המצטרך ואנחנו שמחים ומודים לקב”ה על זה. שאדם מחזק את האמונה הפנימית שלו בקב”ה, ממילא הוא גם כן נזקף מהכפיפות הרוחנית שלו. ובמקום שהראש יהיה כפוף, מה זה ראש כפוף? ראש כפוף פירושו שהראש מסתכל כלפי מטה, כשהראש זקוף הוא רואה ומסתכל ישר הוא יכול לראות גם כן את השמיים. כשהראש כפוף פירושו שהאדם טרוד ושקוע בעניינים חומריים , בעניינים של ארץ, ארציות, כמו ראש כפוף שמסתכל על הארץ. מבחינה רוחנית אדם שכל כולו טרוד ושקוע בעניינים ארציים הוא לא מסוגל להתפלל בכוונה, והוא לא מסוגל להקשיב לשיעור התורה וכדומה כי הוא לחוץ וטרוד מכל מיני עניינים, אדם כזה הוא במצב של כפיפות קומה רוחנית. אנחנו מברכים את הקב”ה שייתן לנו את הכוח לזקוף את הקומה ולעמוד על שתי רגליים ושהראש יהיה למעלה. שהראש יסתכל על העניינים הרוחניים, על השמיים מבחינה רוחנית, יאמין בקב”ה, יבטח בקב”ה וממילא הוא יהיה רגוע ושקט ושלו ולא יהיה טרוד וכפוף בענייני העולם. האמת שתחילת הכפיפה הרוחנית התחילה בחטא אדם הראשון. אדם הראשון כשהוא חטא בחטא עץ הדעת הוא הביא לעולם טומאה, זוהמה הגיעה לעולם ומאז אנחנו מעורבבים טוב ורע, מבולבלים בתוכינו וטרודים בתוך העניינים של העולם הזה, ההבלים של העולם הזה, אבל כיוון שיש לנו נשמה אלוקית, חלק אלוקה ממעל, חלק מבורא עולם, יש לנו את היכולת והבחירה בידינו להתרומם מכל העניינים החיצוניים, העניינים של העולם, מהטרדות והבלבולים. לזקוף את קומתינו, להרים את ראשינו למעלה ולהסתכל למקום העליון למקום האמיתי מתוך אמונה ובטחון בה’ ועל ידי זה להיות זקופי קומה באמת.
ברכה נוספת שנדבר עליה היא מגיעה אחריה לפי סדר ברכות השחר “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם מלביש ערומים”
פשט
גם כאן בפשט הדברים אנחנו קמים בבוקר מתלבשים ומחליפים את בגדי הלילה לבגדי היום וכאן אנחנו מודים לקב”ה לנתן לנו את היכולת ואת הכוח להתלבש ולבוא ולהופיע בעולם בצורה ראויה ונכונה על פי כבודנו. אבל גם כאן יש משמעות רוחנית נוספת, מה זה המלביש ערומים.

דרש
יש לבושים גשמיים, זה הלבושים של הגוף, החולצה, החליפה, בגדים שהאדם לובש. אבל יש גם מושג שנקרא לבוש רוחני, לבוש לנפש. מה זה הלבוש לנפש? לבוש זה בעצם משהו שאתה יכול להוריד אותו, לפשוט אותו, ואתה יכול ללבוש אותו. גם כשמדברים על לבושים רוחניים, לבושי הנפש, אנחנו צריכים להבין שזה משהו שהוא אומנם חלק מאיתנו אבל הוא לא חלק בלתי ניתן לשינוי. כי אם זה חלק בלתי ניתן לשינוי זה לא כמו לבוש. כי לבוש אפשר להחליף. מה זה לבוש של הנפש? מוסבר בתורת החסידות שהכוחות הנפשיים שנקראים מחשבה דיבור ומעשה הם נקראים לבושי הנפש. מה הקשר בין המחשבה, הדיבור והמעשה ללבושי הנפש? שלושת הכוחות האלו: מחשבה דיבור ומעשה ניתן להחליף אותם. ניתן לפשוט אותם ולהלביש אותם מחדש. לדוגמא, היום אני עושה מעשה כזה ומחר אני יכול לעשות מעשה אחר. אמנם עשיתי מעשה, אבל המעשה זה לא אני, זה כמו לבוש שהתלבשתי בו, אני יכול לפשוט אותו ולהפסיק לעשות אותו. או לעשות מעשה אחר. זה כמו בגד שאני מוריד ולובש בגד אחר. לכן היכולת והכוח לעשות, נקרא לבוש. אותו דבר כוח הדיבור. אני יכול לדבר ואני יכול לשתוק ולהפסיק לדבר. אז מכיוון שכך זה כמו לבוש, אני יכול ללבוש אותו ויכול להוריד אותו. אותו דבר המחשבה, מחשבה גם כן נקראת לבוש, למרות שלכאורה, בשונה מדיבור שאפשר להפסיק לדבר, האם אדם יכול להפסיק לחשוב? לא! המחשבה היא כל הזמן רצה וזורמת והולכת ואי אפשר להפסיק לחשוב. אז למה קוראים לזה לבוש? הרי הסברנו שלבוש זה משהו שאפשר להוריד אותו ולפשוט אותו. אז האמת שהמחשבה אומנם, אי אפשר להפסיק לחשוב אבל אפשר להחליף את המחשבה. האדם מסוגל ויש לו את היכולת והבחירה החופשית לבחור מה יהיו מחשבותיו. האם הוא יחשוב מחשבות טובות וחיוביות או חלילה מחשבות שליליות. האם הוא יחשוב על עניין כזה או על עניין אחר. וזה חלק מהאחריות של הבנאדם – לא רק על מה הוא עושה ועל מה הוא מדבר אלא גם על מה הוא חושב. גם מה שאני חושב, זה נקרא לבוש שאני מתלבש בו ויש לי אחריות ללבוש את הלבוש המתאים. מה זה הלבוש המתאים? מה זה ללבוש לבוש רוחני בצורה ראויה ונכונה? אז בצורה פשוטה, מעשה – זה לעשות מצוות, דיבור – זה לדבר דברי תורה, להתפלל, לדבר דיבורים טובים וחיוביים על בני אדם אחרים, לא חלילה לשון הרע או דיבורים של ליצנות או שפוגעים באחרים, דיבורים חיוביים או דיבורי קדושה וכד’. מה זה מחשבה – לחשוב מחשבות חיוביות – בין אם זה להכניס למוח תוכן רוחני של קדושה ובין אם זה לחשוב מחשבות טובות על האחר. לא רק לדבר דיבור טוב על האחר, אלא גם לחשוב טוב על האחר. לא רק הדיבור משפיע, גם המחשבה משפיעה והיא חלק מהלבוש הרוחני שאדם צריך ללבוש אותו.
לבוש זה דבר שכל אחד יכול ללבוש את הלבוש המתאים. יש כוחות עמוקים יותר בתוכנו שאותם קשה לנו לשנות. לדוגמא, את הרגשות קשה לשנות, אם אני מרגיש אהבה למשהו או פחד או שנאה ממשהו, זה משהו שמאוד מוחלט בתוכי הרבה פעמים אני מרגיש את זה כחלק מהאישיות שלי וקשה לי לשנות את זה. אני לא יכול לומר טוב, נלחץ על כפתור ועד עכשיו אהבתי את זה ומרגע זה אני לא אוהב את זה. עד עכשיו פחדתי ומעכשיו אני לא פוחד. זה עבודה פנימית, זה הרבה התבוננות, זה הרבה יגיעה, זה משהו שלוקח זמן זה עבודה שדורשת זמן והשקעה – זה לא פשוט. הלבושים לעומת זאת, כמו בגד בגשמיות, אני יכול ללבוש ולפשוט אותו בשניה אחת. פה אין תירוצים, פה כל אדם נורמלי מסוגל לשלוט במה הוא עושה ובמה הוא לא עושה. מה הוא מדבר ומה הוא לא מדבר! וגם אפילו, מה הוא חושב…גם את המחשבות שלנו הם ניתנות לשליטתנו, אומנם לפעמים עולה איזה מחשבה בלי שרצינו…אבל זה רק המחשבה הראשונית ומיד אחר כך אנחנו צריכים לדאוג שהמחשבות הלאה יהיו טובות וחיוביות ולדחות את המחשבה הלא טובה. מחשבה טובה שתחליף את המחשבה השלילית. יש משהו בלבושים שזה כל אחד יכול. המחשבה-דיבור-מעשה זה בידיו של כל אדם. לשנות תפיסה שכלית זה לא פשוט, לשנות רגשות זה לא מובן מאליו, זה לא בא בקלות, זה דורש עבודה ויגיעה, אבל את הלבושים, המחשבות, המעשים, הדיבורים – זה כל אחד יכול לשלוט בתוכו על המחשבות, דיבורים ומעשים שלו.
למרות שבד”כ הלבוש של הדבר הוא נחות יותר מהדבר עצמו. כמו בגשמיות: מה יותר חשוב? האדם והגוף שלו או הבגדים שלו? ברור שהאדם יותר חשוב מהבגדים. למרות זאת יש מעלה בלבוש ובבגדים אפילו חכמים אומרים שהבגדים של האדם מכבדים את האדם. ודרך הבגדים הוא עצמו מתכבד ומתרומם ומתעלה. וגם מבחינה רוחנית – המחשבה הדיבור והמעשה שלנו למרות שלכאורה זה משהו יותר חיצוני, זה לא הרגשות שלנו וזה לא השכל שלנו, זה רק מה שאנחנו עושים בעולם, מדברים, חושבים, שזה יותר חיצוני לכאורה מול המהות הפנימית – אבל יש בהם מעלה מאוד גדולה, שדווקא על ידי הלבושים אנחנו מתחברים לקב”ה עצמו ממש. כי דרך המעשה שזה מעשה המצוות ודרך הדיבור שזה דיבור התפילה ועל ידי המחשבות שאנחנו חושבים את המחשבות הטובות והחיוביות, דרך זה אנחנו מתחברים עם הקב”ה ממש, כל התרי”ג מצוות שיש לנו זה בעצם תרי”ג מצוות שאנחנו מקיימים אותם דרך המעשים הדיבורים והמחשבות. לכן הברכה “מלביש ערומים” יש לה עומק מאוד גדול. זה לא רק להלביש את הבגדים בגשמיות, את החולצה והמכנסיים את החליפה והכובע. ההלבשה של הבגדים זה הלבשה רוחנית. שהלבושים הרוחניים של הנפש שלנו שהמחשבות הדיבורים והמעשים יהיו ראויים ומתאימים למהות האמיתית שלנו שזו הנשמה האלוקית בתוכינו.

עד כאן ואני תפילתי פרק חמישי ברכות השחר זוקף כפופים ומלביש ערומים.
נעצור כאן ונמשיך בע”ה בפעם הבאה את המשך ברכות השחר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ההרשמה התבצעה וצוות הללויה ירשום את האותיות בספר עבור החיילים הגיבורים שלנו. יחד ננצח.

שימו לב!

כדי לכתוב ספר תורה וכדי להמשיך ולעמול אנו זקוקים לעזרתכם

השקיעו מספר דקות והוסיפו זכויות לעם ישראל