שפרה בפרשה – פרשת תזריע

השבוע עברנו בדילוג קליל מסימני הטומאה והטהרה אצל העופות, הבהמות והדגים, אלינו ההולכים על שתיים. זה לא פשוט להיות בהמה ההולכת על שתיים, הנפש הבהמית מושכת כל הזמן למטה, לארציות, לאכול את העשב של השכן שהוא בטח ובטח ירוק יותר, ואילו הנפש האלוקית שכבר הזכרנו אותה בשבוע שעבר (ידועה גם בשמה הספרותי “היצר הטוב”) מושכת בכל כוחה למעלה, ולפעמים למרבה השמחה והפלא, גם מצליחה!

אשרינו שיהודים אנחנו ובנויים בצורה כזאת של התקשרות נכונה כלפי בורא עולם, שלולא כך, היינו כמו כל הגויים, שרויים בענייני העולם וההעלם ובטוחים שלעולם כלום לא ישתנה פה. אבל אנחנו יהודים ובתור שכאלו יש לנו את החובה ואת הזכות לשנות ולהשתנות.
סימני הטומאה וכללי הטהרה המפורטים בפרשת תזריע פותחים בפנינו צוהר להבנה יותר עמוקה של האפשרויות העומדות בפנינו. בעצם אנחנו מדברים על נקודת הסתכלות וניקח את כל הפרשה הזו כמשל לנקודת ההסתכלות שלנו, למרות שבפועל מדובר בכללים אמיתיים לפיהם הכהן היה מטהר או קובע את טומאת האנשים רק שבימינו זה פחות רלוונטי.
המשל על נקודת ההסתכלות: היה הייתה לה נקודת הסתכלות אחת בעולם, נקודת ההסתכלות הזו ראתה רק אלוקות, היא הייתה למעלה בשמיים יחד עם כל המלאכים והנשמות ולא רצתה אלא לשרת את קונה. אליפות! יום אחד קראו לה לבוא מהר, להזדכות על הציוד ולהצטוות לנשמה שיורדת כרגע לגוף של תינוק יהודי חדש שנולד. באין ברירה ומשום שהייתה צייתנית וחביבה, החזירה הנקודה את הציוד הקדוש למלאך הקרוב למקום מגוריה וירדה ארצה. עולם חדש נגלה לעיניה, כל מה שלמדה בשמיים לא היה רלוונטי לחיים פה, על כל דבר הייתה יכולה להגיד משהו לטוב או להיפך הטוב והיא לא מצאה לעצמה מנוח. עד שהיא הגיעה לדורינו ובדור הזה הרבי לימד אותה דבר או שניים. את הדברים האלו ניתן ללמוד מן הפרשה שלנו, שבעצם מלמדת אותנו שהכל תלוי רק בנקודת ההסתכלות שלנו ולא בשום דבר אחר, רק צריך לבחור.
כאשר אדם ננגע בנגע הצרעת, הוא בא לפני הכהן כדי שיקבע מה מצבו, הטמא הוא אם טהור?
ויקרא יג\יג: “וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו וטהר את הנגע כולו, הפך לבן הוא” – במילים פשוטות, כאשר בא אדם וכולו מכוסה צרעת מכף רגל ועד ראש (מראה לא הכי סימפטי בלשון המעטה) אז הכהן מטהר אותו. מעניין, כולך צרעת ואז אתה יכול להיות טהור?!? לא יותר הגיוני שכאשר אדם בא לפני הכהן כולו צרעת הכהן ישלח אותו רחוק ככל האפשר, ייתן לו את המשחה הנכונה ויזהיר אותו לא להתקרב לאף אחד איזה חודש חודשיים עד שזה יעבור ורק אז כשהאדם יגיע לבדיקה חוזרת ויהיה אפשר לראות איזה חתיכת עור שהתחילה להבריא, רק אז הוא יטהר אותו?!
לא. ולהיפך לגמרי. בפסוק הבא כתוב “וביום הראות בו בשר חי יטמא” אם בתוך כל הצרעת הזו תהיה פיסה אחת של בשר לא נגוע, אז הוא נחשב טמא.
מה קורה כאן?
הכל תלוי בנקודת ההסתכלות שלנו. איך להסתכל ולאן?!
בוא וניקח למשל את הדור הזה, דור שכולו בלבול וחשיפה, דור שכולו רוצה להיגאל כבר מהבלי העולם הזה העוטפים אותנו בכל הכוח ורבים כל כך בחרו ובורחים להתנתק מכל זה ולבחור בדרך האמת. זהו דור שנראה שכולו חייב. כולו צרעת, כל הגוף כולו נגע!!! מצויין! כאן ועכשיו יכול הכהן הגדול, נשיא הדור, לבוא ולטהר את הדור! לגאול אותנו כי כבר הכל נגוע אין פינה אחת שנשארה נקייה ולא נכנס לדוגמאות כי כולנו יודעים שזה כבר בכל מקום, במה שרואים, במה ששומעים, במה שאוכלים על מה שמסתכלים גם אם בורחים וגם אם מסתירים את הראש בחול – אז גם החול נגוע לידיעתכם. האם זה מדכא אותנו?!! לא ולא, זה המצב והרי החדשות, זה שהעולם כולו נגע אחד (אל תעלב עולם, זה חלק מהתוכנית האלוקית הכללית שיועדה להביא אותך למקומך האמיתי), זה שאנחנו כולנו כבר בדור חייב, זה בסדר, זה הכל תלוי בנקודת ההסתכלות שלנו.
אם הגוף כולו מכוסה בנגע רק אז אפשר לטהר, אם נשארת חתיכת בשר בריאה אחת סימן שעדיין יש מקום לתקווה ואנחנו הרי לא בתקווה עסקינן אלא בתשובה, בתורה ובמעשים טובים. בדברים שבאמת יביאו את הגאולה לכאן ועכשיו. אנחנו לא צריכים את התקווה בת שנות אלפיים להיות עם חופשי, אנחנו צריכים את האמונה האמיתית והשלמה שהגאולה כבר כאן וגם אם הגוף כולו נגוע ומכוסה בפגעים אנחנו יודעים שעכשיו הזמן להיגאל!
תחליט מה נקודת ההסתכלות שלך? כשהגוף כולו מצורע האם האדם חייב או זכאי? האם דבר שכולו חייב אסור לו להיגאל ורק לזכאים יש תקווה או שאולי דווקא מהמקום הכי נמוך יכול לבוא לאור היום הכהן ולטהר.
עוד משל קטן להבהרת הנקודה: אשה אחת באה בסוף יום ארוך, רואה את הכיור שלה כולו מטונף, שחור, מלא לכלוך על הדפנות, ייאוש. מה היא יכולה לחשוב:
א. נקודת מבט אחת:  כמה לכלוך ה’ ישמור, חייבים שתבוא גאולה ותציל אותי כבר מכל הזוהמה הזאת כי אי אפשר לראות כבר את כל הטינופת הזאת
ב. נקודת מבט שניה: הלכלוך הזה ירד מהרבה כלים, סימן שעכשיו כל הכליים נקיים, הגאולה כבר כאן! אלו הן רק השאריות של העבודה השחורה והיא מאחורינו! האח הידד נצא במחול…
תקשיבו, התכלית היא להחליט. אז תחליטו מה נקודת ההסתכלות שלכם על החיים, או שהכל חייב או שהכל זכאי, בכל מקרה אפשר להסכים על דבר אחד, אנחנו בטוח חיים בדור שכולו חייב….משיח!!!
שבת שלום.
שפרה