פרשת חיי שרה – דבר הרב

השם מזווג זיווגים

הנה בפרשתנו מסופר על השידוך הראשון בתורה,  שגם נוגע לכללות ישראל.  
לכאורה היינו מצפים שהתורה תספר לנו עד כמה חשוב שהמשודך והמשודכת ישבו וידברו במשך שעות כדי להכיר ולראות האם הם מתאימים….   אלא שלא זו בלבד שהתורה לא כותבת כך, אלא אף מספרת לנו שאברהם שולח את עבדו אליעזר, ולא את יצחק בעצמו, למצוא את השידוך של יצחק.

וכי לא היה ראוי שיצחק (שהיה כבר כבן 40) ילך למצוא בעצמו את אשתו לעתיד?

אלא שיש כאן סוד ויסוד גדול מאוד.  השם מזווג זיווגים!   הסבר : באמת איש ואשה – מצד הטבע המנוגד שלהם מלכתחילה, לא היה שייך כלל, מצד השכל, שיוכלו להתחבר,  ובכל זאת השם גורם למשיכה ביניהם כדי שיהיה חיבור שהוא מעל הטבע בתחילה (כי השם מזווג את הזיווג)  ושהם יכניסו את הקשר לגדרי הטבע. בתיקון ובסדר הנכון.   כי באמת זו עבודה גדולה ונפלאה לחבר שני הפכים. אלא שהשם יוצר את ההתחלה,  ואז – אם בני הזוג ממשיכים את העבודה הנכונה – הם ממשיכים את הגילוי האלוקי פי כמה וכמה ממה שנתגלה בהתחלה. ואם לא…  אז חלילה מסתירים אותו.  וכמאמר איש ואשה זכו (הזדככו) שכינה ביניהם (הי’ של האיש וה-ה של האשה – מתחברים ונוצר י-ה – היינו שם השם).  ואם לא זכו (הזדככו) אז מה שנשאר חלילה זה רק ה – אש…

ולכן מצד האמת כל איש ואשה שהשם יזמן להם להתחתן אם יהיו מזוככים ונקיים מכל ישות וגאווה, דיים בכך שהשם חיברם יחדיו וגילה להם שיש להם שליחות משותפת.   אלא שבעוונותינו, שאנו יודעים את מצבנו, אנו מחוייבים למצוא גם את החיבור השכלי והחומרי המינימלי (קוראים לזה – משיכת הלב) כדי שהעבודה תהיה אפשרית בכלים של דורנו, כדי שלא נשבר מתוך מרחק ההשקפות וקלקול המידות.   מה שאין כן אצל יצחק ורבקה, דיים בכך שהיו מזוככים ונקיים מכל קלקול של מידות, ואת ההתאמה הרי התחיל השם יתברך, אשר על כן מה שנשאר זה להמשיך בעבודתו יתברך בדרכם הקדושה וחיבורם הנעלה. 

ועל פי הנ”ל יובן שככל שאדם מזוכך ומתוקן במידותיו צריך הוא לעבור פחות תהליכים בדרך, שכן התהליכים והנסיונות הן בשביל לזכך את האדם ולתן בו דעת וכמאמר החסידות על הפסוק “כי מנסה אתכם השם – לדעת” – היינו שעל ידי הנסיונות זוכים ל-דעת אלוקית. וככל שאדם מתוקן בדעתו האלוקית ממילא פחות זקוק לנסיונות ותהליכים.  וכמאמר רז”ל “צדיקים – מלאכתן נעשית על ידי אחרים”. וממילא אין צורך שיצחק שהיה עולה תמימה יצטרך לצאת מהיכל הקודש שהיה שרוי בו ולברר את רבקה שהייתה “שושנה בין החוחים” אלא השאיר זאת לאליעזר שהוא עצמו על ידי שליחות זו נתברר והפך מארור לברוך. (שנעשה שליח של נשיא העולם (אברהם אבינו שליח השם) לקדש לבנו אשה – ועל כן אמר לו לבן, וכך כתוב בתורה “ויאמר בוא ברוך השם”, שנעשה על ידי הבירור ברוך.

ומזה נלמד שעיקר עבודתינו צריכה להיות עבודה פנימית, כי כאשר אדם עובר תהליכים פנימיים, ואינו מוותר על תיקון מידותיו, ממילא התהליכים החיצוניים נעשים קצרים יותר, וטפלים יותר.  עד כי לעיתים יוסרו ממנו לגמרי.  אלא שכדי לדעת באיזה כיוון ללכת, ובאיזו דרך לבחור, יש להקשיב בכל תחום לכיוון שהשם מחבר את האדם אליו.  מכיוון שלפני הכל, ואחרי הכל – השם מזווג זיווגים, ו”מהשם מצעדי גבר כוננו”.

והלוואי ונזכה בקרוב לשידוך הגדול ביותר לשידוך של דורנו עם משיח צדקנו ועם הגאולה האמיתית והשלמה בקרוב ממש.      שבת שלום.