“ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה, כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם.
ועתה לא שלחתם אותי הנה כי האלוקים”
ואם עד כה בספר בראשית דלינו מן הכתובים שהשם יתברך מסובב את כל הסיבות ובאמת הכל לטובה, כעת בפרשה יוסף הצדיק מתוודה לאחיו. בפסוקים אלו מעידים שהשם עושה את הכל, והכל לטובה, גם בזמן שהדברים בפועל מתגלגלים אין זה נראה כך. אף על פי כן, עלינו לאמץ את כוחות האמונה ולהאמין שאין שום רע בעולם. התורה מעידה בפסוקים אלו שיוסף הגיע לשלמות האמונה, וזה דרכם של צדיקים. שבתחילה עובדים את השם יתברך מתוך הנהגת הבחירה, אך לאחר זמן הם מגיעים לעבוד את השם בהנהגת הידיעה, לידיעה ברורה שהכל זה השם, וכמעט שאין להם חלק בבחירה.
מסביר אור החיים הקדוש, שכאשר אמר יוסף לאחיו: “ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלוקים”, רצה להסיר מליבם חשש השנאה, שלא יחשבו כי יוסף ישנאם על אשר התאכזרו אליו, וכעת מן הסתם לא יהיה ליבו עמם.
אך כאשר יוסף ראה את כל ההמשך מאז ירידתו מצרים, ידע כי המעשה היה מאת ה’, והם עשו רק את שליחות השם יתברך ולא את שליחות עצמם, ולכן אין מקום לשמור להם איבה.
וכל מה שעשה יוסף להם בעניין בנימין היה מטרתו לתת לאחיו הזדמנות לתקן את מעשיהם על מכירתו ועל מה שגרמו ליעקב, וזאת כדי להביאם לתשובת המשקל.
אחד מדרכי תיקון החטאים הוא כאשר האדם חוזר לאותו מצב ולאותה סביבה שהוא נכשל וחטא, ובפעם הזאת הוא עומד בניסיון ואינו נכשל, זוהי התשובה היעילה ביותר.
על כן ציווה עליהם להביא את בנימין ומעליל את עלילת הגביע, ואז למעשה מתגלה מידת מסירותם ונאמנותם להחזיר את בנימין לאביו ובזה רצה יוסף לתקן את נפשם.
אור החיים הקדוש אומר שגם יוסף בזמן המעשה עצמו לא הבין את האכזריות של אחיו, ורק לאחר שעלה לגדולה במצרים, הבין שנשלח משמים ככוח חלוץ להכין את הקרקע לכל בני ישראל שנגזר עליהם לרדת למצרים.
ומדוע חשוך לנו בזמן הירידה?
הרמח”ל הקדוש בספרו “דעת ותבונה” כותב: “ואמנם יש לדעת שבאמת אין הקדוש ברוך הוא עוזב יגיע כפיו לעולם חס ושלום ואינו עוזב עולמו, וכל נפלאותיו הם רק לתיקונו של עולם, אלא שהוא מסתיר עצתו הסתר גדול ואז נראה כי העולם עזוב, ובני אדם סובלים עונשי חטאותיהם.
לכל עילוי שרוצה הקדוש ברוך הוא לתת לאדם או לעולם, הנה כל זמן הזדמן הטוב אינו מזדמן אלא מתוך עומק עצה נסתרת, ועל כן יקרה קודם לו צער.
נמצא שכל מה שעובר על העולם, או מה שעובר על האדם, הכל זה הכנה לאור הגדול, אור של גאולה שהולך להגיע לעולם. ואם זה לאדם, אין שום רע בעולם, וגם אם אנו מרגישים צער, צריכים להאמין שוודאי הכל לטובה.
ואם באמת שנאמין שהכל לטובה והכל מאת השם יתברך, נזכה גם להגיד תודה על אותה בעיה, בזמן הבעיה עצמה.
ולעתיד לבוא כולם יבינו שהשם יתברך אחד, שגם הטוב וגם הרע (שנראה מצידנו) הוא ממנו.
וה’ יזכנו להיאחז באמונה שוודאי שכך רצון השם, ואם ילך בתמימות עם השם הוא יראה את כל ההשתלשלות שוודאי זה היה לטובה, בדיוק כפי שיוסף הצדיק ראה, כל מה שעבר עליו היה לטובה, כדי להביא את אביו ואחיו למצרים.
נמצא שהכל לטובה והעיקר להיות בשמחה.
