topadmin

בדברי “הקדמה וברכה” שזכיתי לקבל ממו”ר זצוק”ל, מיום א’ כ”ב בטבת ה’תשנ”ו, אשר נכתבו לכבוד הוצאת ספר התהילים שבמהדורתנו, מארי העיר (שם באות ג’) והקדים

בעניינם וערכם של ה”תיגאן”, ראה מ”ש מארי בהקדמתו הידועה לביאורו הגדול “מסורת מדויקת” (הזכרנו בחוברת “נפש – עץ יוסף”, ובחלק הראשון ממאמרנו “טוב טעם ודעת”

“שר התורה”, “צדקת הצדיק”, “פה קדוש”, כך מתאר מו”ר הגאון יוסף צובירי זצוק”ל את גאון רבני תימן המפורסם, הוא כמוהר”ר יחיא בן כה”ר יוסף צאלח

נקדים סקירה על הביאור ודרכו של מו”ר המחבר, ונצרף עוד מספר דוגמאות הממחישות את המשמעות וההכרח בשימור הדיוק שבמסורת.פירוש “מסורת מדוייקת” עוסק בבירור הנוסחאות המדויקות

ניתן למנות טעויות רבות אשר השתבשו במהלך הדורות ונעשו קבועות בספר התהילים עניין “הטעמת הקריאה” ידוע בין הקוראים המדקדקים בקריאתם, ובקיאים בחלקם בטעמי המקרא. אבל

מזמורי תהילים צריכים לימוד!!! כבר הקדמנו לקבוע את יסוד מאמרינו כאן, ואת עיקר מטרתינו במהדורת התהילים “כתר מלכות”, להודיע ולפרסם: מזמורי תהילים צריכים לימוד!!! לימוד

איוב משלי ותהילים טעמי המקרא הם שיטה שלימה בתורה, שהיא אחידה בכלליה ברוב ספרי התנ”ך מלבד שלושה ספרי כתובים והם: איוב, משלי ותהילים, הנכללים בכינוי

בסוד הטעמים העמיקו חכמי תורת הח”ן, וכך נזכה ונראה בדברי רבינו האר”י הקדוש שכתב בחיבורו עץ חיים בסוד הקשר שבין ‘ספירת כתר’ וה’טעמים’ שבתורה (שער

אמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן – בגמ’ מגילה דף לב ע”א – “כל הקורא בלי נעימה ושונה בלי זמרה, עליו הכתוב אומר, וגם אני

טעמי המקרא המקרא בכללותו, כמו ספר התורה, כתוב ללא כל סימני פיסוק. טעמי המקרא מהווים מערכת שלימה של סימנים המשמשים לקורא כסימני פיסוק ידועים לנגינת

“לשון הקדש” זה השם הנבחר ללשוננו. מתוך כך אנו מודעים לתעצומות הלשון, על כל אותיותיה ונקודותיה וטעמיה, שבה נכתבה התורה מפי ה’. ומפני כך, מה

מושגי יסוד כלליים אהו”י: אותיות שלפעמים אינן נשמעות במבטא. אחת מאותיות אלה – אהו”י, אם תבוא ללא סימן ניקוד, היא תשמש כתנועה ותחליף לניקוד. אותיות:

“טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי כִּי בְמִצְוֹתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי” כך מתפלל דוד המלך נעים זמירות ישראל ומבקש מאת ה’. עלינו להתבונן, מה המשמעות של תפילה זו, מהו

ה. הקבלה בין תהילים קלד לתהילים קלה.מעניין לראות הקבלה לשונית ועניינית בין מזמורינו למזמור תהילים קלה שאחריו: תהילים קלד פס’ א: “הנה ברכו את ה’

ממשיכים בדרכו הרעיונית של הספורנו בביאור המזמור תהילים. א. בדרכו הרעיונית של הספורנו, צועד גם הש”ר הירש, המבאר את המזמור תהילים בעניין גאולת ישראל ושיבתו

חלק ג. בהמשך לרעיון שבפסקה ב. נעיין לקמן בפירוש הספורנו, ובפירוש הרב החיד”א החולק עליו. א. הספורנו מבאר את מזמורינו בעיקר כקריאה אל התלמידי חכמים

חלק ב. בסיפרי נאמר: “שיר המעלות – שיר למי שעתיד לעשות מעלות לצדיקים לעתיד לבוא” (הובא ברש”י מז’ קרא –א). בדומה לרעיון זה, יש שביארו

ברכו את ה’ חלק א ברכו את ה’ – תהילים מזמור קלד הרב משה עמיאל “שיר המעלות הנה ברכו את ה’ כל עבדי ה’ העומדים

“את צמח דוד עבדך” הכי גרסינן, ולא כקצת שמחסרים תיבת עבדך. ונוסחא אלימתא היא, אי בעית אימא קרא, ואי בעית אימא סברא, אי בעית אימא

התהילה היא לה’ יתברך כלשון הכתוב “תהילת ה’ ידבר פי” (תהלים קמה, כא ועוד הרבה בתנ”ך בלשון זו). וישראל מפארים ומשבחים לה’, והוא תפארתם ותהלתם,

דקדוק הקריאה וטעמי מקרא תהילים מזה כמה דורות שנתמעטו הבקיאים ורבו השיבושים בהם, עד שרבים מחכמי ישראל כתבו להעיר על ההכרח בבקיאות ראויה באמירת מזמורי

שבחו של ספר תהילים ואמירת מזמוריו ידוע ומפורסם עד שאמרו חז”ל כי מעלתם נמשכת אל התורה האלוהית כדמות וצורה ותכלית אליה (פירוש אבן יחיא, בהקדמתו

הרב משה עמיאל מחבר מהדורת “כתר מלכות” לספר התהלים ספר התהלים הוא הספר הכולל שירות ותשבחות לבורא עולם. הוא הראשון בסדר הכתובים שבתנ”ך, ואחריו ספרי

הרב משה עמיאל מחבר מהדורת “כתר מלכות” לספר התהלים כך נאה וגם יאה להגדיר את משמעותו של ספר התהילים בימינו, ובעצם נכון הדבר בכל מהלך

דרשה נדירה על מעלת לימוד ספר תהילים שדרש הר”ר אברהם אלנדף זצ”ל, מחו”ר תימן בעיה”ק ירושלים. וזה לש”ק: “דרוש שדרשתי בשנת התרנ”ג לעניין מעלת למוד

ספר התהילים יחודיותו וסגולותיו אחד הספרים הבולטים ביותר בתנ”ך הוא ללא ספק ספר תהילים. ספר התהילים יחודיותו וסגולותיו ליוו את עם ישראל בכל תקופות הגלות,

קדושת ספר תהילים ספר תהילים נתקדש בין כתבי הקודש, וצריך לנהוג בו כבוד. ולפיכך, יזהר שלא יאחזנו בביזיון ולא יטלטלנו בזלזול. כך הדין ידוע בכל

מנהגי קריאת תהילים מנהג ישראל להרבות באמירת תהילים מנהג ישראל קדושים לקרוא ולהרבות באמירת מזמורי התהילים, וסגולתם פועלת ישועות ונחמות בכל עת ובכל מזמור שייאמר.

הלכות קריאת תהילים הלכות ומנהגים בסדר לימוד התהילים הקורא תהילים יקפיד בקריאתו שלא להפסיק לדברים שאינם לצורך חשוב, ובודאי שלא ישיח שיחה בטילה, כמו בכל

דקדוק בקריאת תהילים וכוונות הקורא תהילים יקרא אותם כתיקונם, אות באות, תיבה בתיבה, בקול רנה ותודה ובשפל קול התחנה, כי ייתן את רוחו אליהן ויבין