למה לא יכול היה כעת להתאפק, דווקא במעמד הזה כאן ועכשיו, אחרי התאפקות וסבלנות רבה כל-כך? אילו יכול, היה יוסף ממשיך להעליל על אחיו ובכך
מטה האותות – “ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות” (שמות ד’, י”ז). מטה האלוקים מטה הגאולה, נברא בין השמשות בערב שבת
כשחזרו מקבורת אביהם, עבר יוסף על הבור שהשליכוהו בו ובירך בדרך “ברוך שעשה לי נס במקום הזה”. אמרו (האחים) עדיין הוא זוכר בליבו מה שעשינו לו. והוא לא נתכוון אלא לשם שמים, לברך על הנס.
פרשת השבוע אחרי מות קדושים – העזאזל והגרלת השעירים תמיהתם של השטן ואומות העולם המקטרגים, מוקיעים את ישראל כעושים מעשים בלתי מובנים לפי השכל, שאין
פרשת השבוע שמיני – יום השידוכים הגדול מאמרו השבועי של מר גבריאל תירוש בענייני פרשת השבוע והשבוע פרשת שמיני: שתויי יין במקדש – “אש זרה”,
הקיצוניות פסולה בעבודת ה’- הדעת מחייבת להביא את המובחר שיש לנו כקרבן לה’, על כן אנו תמהים מדוע אסרה תורה להביא את הדבש לקרבן על
פרשת השבוע כי תשא – סניגוריה על אהרן איך היה אחר-כך אהרן כהן על בני-ישראל הוא וזרעו עד סוף כל הדורות? ועוד: הרי אצל עבודה
פרשת השבוע תצוה – מי מכיר את פורים? יש המתייחסים לפורים כאל יום לא רציני. אך לאמיתו של דבר, פורים הוא יום רציני מאד, אולי
המצאתו של יעקב אבינו את הכסף כמטבע עובר לסוחר מעוררת תמיהה. וכי לא מצא יעקב אבינו דבר החשוב יותר לתקן לדורי דורות אלא את המטבע?
בפרשת השבוע יתרו כתוב: “לא תרצח” בניקוד פתח, ובפרשת ואתחנן כתוב: “לא תרצח”, בניקוד קמץ. מדוע? כיון שיש אדם רוצח, רק בזה שהוא קומץ את
כשראה אותם יוצאים על צבאותם, עם בעל שלטון מסודר והנהגה, כשהוא עומד על טיב האוצר הזה, התחרט על שהוציאם מעבדותם. צערו גדול היה. ווי ווי!
מרחץ הדמים של פרעה – “ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל” (שמות ב’, כ”ג), ולפני כן, קודם שמת המלך, לא היה
מתחילה היו צריכים להיות כל הבכורים כהנים, ויש בכך רעיון גדול. כי באופן זה בכל משפחה יהיה אדם שמיועד לעניינים שבקדושה, וכך כל העם כולו,
