קטגוריה: פרשת יתרו

“ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד ויחרד כל העם אשר במחנה ” (יט, טז) “ויהי

עם ישראל כבר מאמינים במשה – אז מדוע סובר הרמב”ם שמטרת מעמד הר סיני היא האמונה בנבואת משה?

יתרו מלמד אותנו מהי הדרך הקצרה ביותר לבנות מערכת אמיתית

מה הדין, אם על אף קבלת התורה מרצון לאחר זמן, מסרב יהודי לקיים אחת ממצוות התורה, האם ניתן לכפותו לקיימה, ומי מוסמך לכך? ואם כן, האם ניתן לכפות על קיום המצוות גם בימינו?

“ברוך ה’ אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים “. מכאן מביאה הגמרא ראיה לכך שעל כל אדם לברך על נסים שהוא רואה בדומה ליתרו.

מהעובדה שיתרו נוטש את משפחתו וממיר את דתו הבינו חז”ל שכנראה שמע שמועה מיוחדת שהסובבים לא שמעו אותה. ולכן יש כאן תמיהה. יתרו שמע מה שכולם שמעו את אותה שמועה.

בפרשתנו כתוב גבי מתן תורה : “וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן..”.   ופירש רבי עקיבא שרואים את הנשמע

מי היה יתרו? יתרו היה כומר לעבודה זרה. מים שעמד על דעתו ועד לאותו יום שבא אליו משה רבנו (כשברח מפני פרעה) לא הניח יתרו

בפרשת השבוע יתרו כתוב: “לא תרצח” בניקוד פתח, ובפרשת ואתחנן כתוב: “לא תרצח”, בניקוד קמץ. מדוע? כיון שיש אדם רוצח, רק בזה שהוא קומץ את

פרשת השבוע יתרו – האדרת נשים לגברים מסר משה “דקדוקי דברים” ואלו לנשים “עיקרי דברים”. וזה כבר מקומם. האם הקב”ה מזלזל חלילה ביכולת ההבנה של

מתן תורה וקבלת התורה מתוך אחדות שלמה, מי ינצח במלחמה? ואיך יודעים שאוהבים? כל זאת ועוד בשיעורו השבועי של הרב ראובן כהן באתר הללויה.

קבלת התורה בחיי היום יום. ומה זה בכלל מצווה מוסבר במקומות רבים, ובאריכות מיוחדת בתורת החסידות, כי עד לפני מתן תורה הייתה גזירה ש”עליונים לא