קטגוריה: פרשת פקודי

הפרשה נפתחת בדו”ח מפורט על התרומות שהתקבלו מן העם לצורך בניית המשכן. בין היתר מפורטות הכמויות של הזהב (אשר שימש להכנת חלק גדול מכלי המשכן וחלק

כל אדם הוא שופט. בכל שעה מימי חיינו יושב כל אחד מאתנו על כס המשפט, ומחובתנו לשפוט בצדק את עמיתנו. במה הדברים אמורים? בצו התורה

כמה אמיתי אפשר להיות בעולם מלא שקרים? הרי העולם הזה הוא מעלים ומסתיר כידוע. ואיך אפשר להישאר בו אמיתי וכנה? הרב מאור דוד כהן, מסביר

בציווי על שמירת השבת “אך את שבתותי תשמרו” נקטה התורה לשון הכוללת שבתות הרבה. תמה על כך בעל ה”חפץ חיים ” מה פשר הדבר ?

“ויקם משה את המשכן וייתן את אדניו וישם את קרשיו וייתן את בריחיו ויקם את עמודיו ” (לה, לג) “ויקם משה”. תניא, רבי אומר, “ויקם

ויקהל משה. רבותינו בעלי אגדה אומרים:מתחילת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בראשה “ויקהל” אלא זאת בלבד.אמר הקדוש ברוך:עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם

בזמן בית המקדש, נקשרו הסמים להקטרת קטורת ולכפרה, ואילו בימינו אלה, נקשרים הסמים לבעיות חברתיות ולתופעות עברייניות. התייחסותם של פוסקי הלכה, שופטים ומורי דרך, לתופעת

אנו קוראים השבת את הרביעית מתוך ארבע הפרשיות המיוחדות לימי אדר. במבט ראשוני נראה כי כל פרשה עוסקת בנושא אחר לחלוטין. פרשת שקלים עוסקת במגבית

פרשתנו, העוסקת רובה ככולה במלאכת המשכן, פותחת באיסור עשיית מלאכה בשבת. פסוקים אלו היוו לחז”ל מקור לקשר בין איסור עשיית מלאכה בשבת לבין מלאכת המשכן