פרשת ויגש – תלמוד תורה לעומת כיבוד אב ואם
ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלושים ומאת שנה , מעט ורעים היו ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם ” (מז , ט) “שלושים
ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלושים ומאת שנה , מעט ורעים היו ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם ” (מז , ט) “שלושים
“ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו” בספר “אור יהל” מובא משל המלמד אותנו כיצד יש להתבונן בפרשיות התורה. והמשל הוא לשני אנשים המבקרים
רק לפני מותו כאשר קרבו ימי ישראל למות, אז-“ויקרא לבנו יוסף”. ואכן חז”ל אומרים שבאותה פעם יחידה שבא יוסף אל יעקב, נפל פחד על האחים אולי סיפר אז ליעקב את מכירתו.
לכאורה גם מכאן ניתן להוכיח שנכד חייב בכבוד זקנו, שהרי “בני בנים הרי הם כבנים”, והקשר של בני הבנים עשוי לחייב את הנכד בכבוד סבו. אולם ניתן לדחות את הראיות שצוינו לעיל ממה שסבא חייב ללמד תורה לנכדו, אין הכרח שהנכד יהיה חייב בכבוד סבו.
ארבע עשרה שנים כיהנתי כיו”ר וועד ההורים בישיבת הדרום. בשנותיי הראשונות הנהלת הישיבה הייתה בשליטת הנהלה שונה משל היום. זיכני הקב”ה והייתי אחד המעורבים בהחלפת ההנהלה. לאחר דיונים רבים מאוד בחרנו את רשת בני עקיבא לנהל את הישיבה.
לעילוי נשמת מורי ורבי, הרב חיים מאיר בן אברהם מרדכי דרוקמן, הכ”מ, שנתבקש השבוע לישיבה של מעלה
יש לשים לב אל הילד שבוכה בעריסה. גם אם הוא כבר בן חמישים ומעלה..
אחד העניינים המרגשים ביותר המופיעים בפרשתנו היא התוודעות יוסף לאחיו. יוסף שובר את חומותיו הנוקשים, ואת הסתרת זהותו, ומתרכך לאחר ימים מורטי עצבים שבהם התנכר
כאמור בפרשה הקודמת, לאחר החיפושים בשקיהם של האחים, נמצא הגביע בשקו של בנימין. האחים קורעים את בגדיהם מרוב צער וחרפה, ושבים למצרים יחד עם אחיהם
למה לא יכול היה כעת להתאפק, דווקא במעמד הזה כאן ועכשיו, אחרי התאפקות וסבלנות רבה כל-כך? אילו יכול, היה יוסף ממשיך להעליל על אחיו ובכך
אנחנו לא נגיע לשלמות ולהבשלה בחיים כזוג, אם שני הילדים הקטנים שאנחנו, כל אחד בתוך עצמו, אינם איתנו לאורך כל הדרך. והכוונה היא לא להישאר
יוסף אמר לאחיו שבעלותם לאביו לא יפסיקו ללמוד דברי תורה . מדוע היה צריך להזהירם על כך? מה הם המעלות בלימוד התורה בדרך? ואיזה סוג
פרשת השבוע ויגש – רובין הוד עושה תשובה ירידתו של יעקב מצרימה, תחילת הגלות, רובין הוד, ומדוע יעקב לא נותן ליוסף את השימה שנתן ליהודה?!
פה ניתן להקדיש.
תוכן