בהרבה מקומות הפליגו חז”ל במעלת הלומד תורה בלילה, כמו שאמר ריש לקיש (חגיגה יב:) – כל העוסק בתורה בלילה הקב”ה מושך עליך חוט של חסד ביום.
רש”י במסכת עבודה זרה (ג: ד”ה חוט) פירש: שהקב”ה נותן חינו בעיני הבריות.
והמאירי פירש: שהבריות שבאים לשאול את אותו אדם שאלות, אותו אחד שלמד בלילה משיב כהוגן.
ובמסכת מנחות (ק.) רבי יוחנן אמר: אותם תלמידי חכמים העוסקים בתורה בלילה בהלכות עבודת בית המקדש, מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה בית המקדש בימיהם.
ובמסכת תמיד (לב:) תנא רבי חייא: כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו.
ובמסכת עירובין (יח:) אמר רבי ירמיה בן אלעזר: כל בית ששומעים בו תורה בלילה שוב אינו חרב.
כתב הרמב”ם (ת”ת פ”ג ה”יג): אף על פי שמצוה ללמוד ביום ובלילה, אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה, לפיכך מי שרוצה לזכות בכתר התורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחד מהן בשינה ואכילה ושתייה ושיחה וכיוצא בזה אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה.
הערה חשובה: צריך להיזהר שהלימוד בלילה לא יגרום לו לבטל בבוקר תפילה בציבור, וקריאת שמע בזמנה, כדי שלא יצא שכרו בהפסדו (ואין למו מכשול, חלק ז’, עמוד 117).