יום שבת, ז’ תמוז התשפ”ד
Search
Close this search box.

שתף:

האמונה השלימה ההכרה שהכל נעשה על פי רצונו יתברך

"לא תירא מהם כי ה' אלוקיך עמך המעלך מארץ מצרים". חובת המאמין השלם אומר הגר"י לוינשטיין זצ"ל להאמין שאין נבצר מהקדוש ברוך הוא לעשותו! האדם חייב לדעת ולהכיר שאין בטבע ובבריאה שום חוק עצמאי ,אלא הגל נעשה על פי רצונו יתברך.

ושאין ל”סיבות” כל אחיזה במציאות,כפי שנאמר אצל שרה : “היפלא מה’ דבר”.כשם שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם כך יכול הוא לשנות את סדרי בראשית.ה’ מחדש בטובו בכלמיטם מעשה בראשית .נמצא שבכל רגע ורגע מתחדשת בריאה חדשה, ואם כן ברור ופשוט הוא שסדרי העולם והנהגותיו יכולים להשתנות בכל עת. מה שהקדוש ברוך הוא אינו משנה מסדרי הבריאההוא משום שאיננו ראויים לכך.
נמצא שהאמונה מחיעבת לא להתייאש בכל מצב.גם שנראה שהכל אבוד ר”ל ,אין להתיאש,וכמו שאמרו :”אפילו חרב מונחת על צווארו של אדם ,אל ימנע עצמו מן הרחמים”. התקוה לרחמים אסור שתשתנה בכל מצב. הדבר היחידי שנדרש בו שינוי במצב של “חרב חדה מונחת על צווארו” הוא הבקשה ,שצריכה להיות בעת כזאת ביתר שאת, כדי שאכן יזכה לרחמים המרובים הנדרשים במצב כזה.
וזה עיקר גדול מיסודות האמונה,ועל כך נבוא במשפט .

במשפט של בית דין למעלה נתבע האדם גם על חוסר אמונה בדברים שבעיני בשר היו נראים כחסרי תקווה לישועה.הסיבה לכך :לפני מלך המלכים אנו עומדים ,ואצלו אין הבדל בין הימצאות הסיבות להצלה ובין העדרן.לכן,חייב אדם להאמין בה’ בכל מצב!

וכל זה נכלל בדברי הנביא חבקוק : “וצדיק באמונתו יחיה”.ובאמת אמונה היא דבר שלם ללא חילוקים ופשרות.וכאשר האדם מאמין ביכולת הקדוש ברוך הוא לשנות סדרי הבריאה ,הוא מגביל כביכול את יכולת ה’יתברך .אם כן אין אמונתו אמונה כלל.אלא עלינו לדעת שביכולת הקדוש ברוך הוא אין כל הגבלה,ויכול בשעה אחת לברוא לאדם קטוע רגלא או עד ,איברים חדשים.אלא שאיננו ראויים לכך שהקדוש ברוך הוא יעדה נסים גלויים.ענין זה הינו מפורש בתורה:” כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב עם רב ממך,לא תירא מהם, כי אני אלוקיך עמך”. ובהמשך שם נאמרו ארבע אזהרות:”אל ירך ממך,אל תתיראו , ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם”.כשרואים “עם רב” ועל פי דרך הטבע אין כל סיכוי לנצח את האויב ,חייבים להיות בטוחים בנצחון ולא לפחוד כלל.

ביטוי להרגשה שחייבים לחוש במצב זה ,אנו מוצאים בדברי רש”י שם :”סוס ורעב “-בעיני כולם כסוס אחד “. “עם רב ממך” בעיניך הוא רב בעיני הוא אינו רב.וממשיך רש”י ואומר:”הם באים בנצחונו של בשר ודם ואתם באים בנצחונו של מקום”,ובעיני המקום אין הבדל בין עם רב למועט.
אם נוסיף להעמיק בענין ניוכח שלא רק שאין תועלת בהשענות על סיבות ,אלא אדרבה הישועה
באה דווקא בשעה שנראה שלכאורה שאפסה כל תקוה.

הפסוק אומר : “רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה’ “-הצלת ה’באה דווקא בשעה שנראה כי רבות הן רעות הצדיק וכי אין סיכוי לישועה.הסיבה לכך היא שכל הבריאה מילאה ניסיונות לאדם,ולכן ה’ מביאו למצב שיחשוב כי אפסה כל תקוה.בכך הוא בוחן אותו אם אמונתו שלימה אם לאו.כאשר האדם עומד בנסיון ה’ מצילו ברגע האחרון,שכן לגבי הרדוש ברוך הוא אין כל הבדל אם זהו הרגע האחרון אם לאו.
מכאן יוצא שכל זמן שבוטחים אנו בסיבות ומרגישים את עצמנו תלויים בהן,אין לנו שייכות לאמונה.
מעשה שהיה עם אביו של ה”חכם צבי” בגיזרות ת”ח.לגיא הריגה אחד הובאו יהודים רבים והוא בתוכם.המרצחים הוציאו את כולם להורג.וכאשר הגיע תורו של אבי ה”חכם צבי” הכנעס הקדוש ברוך הוא רחמים בלב הרוצח ,ואמר חו:”הלא אתה צעיר” והפילו על ההרוגים ואחר כך כך המשיך להרוג את שאר היהודים
עם רדת החשכה יצא האיש מבין ההרוגים והסתתר עד שחלפה הסכנה.
על מצב זה הורינו חז”ל : “אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים”- גם אז יש להתפלל ולקוות לה’ ולבטוח בישועתו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ההרשמה התבצעה וצוות הללויה ירשום את האותיות בספר עבור החיילים הגיבורים שלנו. יחד ננצח.

שימו לב!

כדי לכתוב ספר תורה וכדי להמשיך ולעמול אנו זקוקים לעזרתכם

השקיעו מספר דקות והוסיפו זכויות לעם ישראל