יום שבת, ז’ תמוז התשפ”ד
Search
Close this search box.

שתף:

פרשת ויקהל – העישון? “והקטיר עליו אהרן קטרת סמים”

בזמן בית המקדש, נקשרו הסמים להקטרת קטורת ולכפרה, ואילו בימינו אלה, נקשרים הסמים לבעיות חברתיות ולתופעות עברייניות. התייחסותם של פוסקי הלכה, שופטים ומורי דרך, לתופעת עישון סיגריות וטבק בכלל, ולצריכת סמים בפרט, תופעה שקנתה לה אחיזה בימינו אלה כמעט בכל חברה ובכל מקום.
ה”חפץ חיים”, הוא כנראה ראשון לחכמים שאסר את העישון על סמך אבחון אינטואיטיבי של ציבור המעשנים והסתמכות על מחקרים רפואיים ראשוניים שעסקו בנזקיו של העישון. וזה לשונו:
“כמה רופאים גזרו אומר שכל מי שהוא אדם חלוש, אסור להרגיל את עצמו בזה [עישון סיגריות], שמחליש כוחותיו ולפעמים נוגע גם לנפשו. והנה דברתי כמה פעמים עם חלושי כוח אודות זה, וענו לי שגם הם יודעים ומכירים בעצמם שהעישון קשה להם, אך מפני שהורגלו בזה מכבר, קשה להם לפרוש מזה. ואמרתי להם: מי התיר לכם להרגיל עצמכם על כך? אמת, חז”ל אמרו: “החובל בעצמו, אע”פ שאינו רשאי – פטור [כי למי ישלם אם לא לעצמו]” (בבא קמא צ ע”ב). אבל על כל פנים הלא אמרו שאינו רשאי לחבול בעצמו. ראשית, משום “ונשמרתם מאד לנפשותיכם”. ועוד, דין הוא [=קל וחומר], דהלא תבל ומלואה של הקב”ה… ואיך יורשה העבד לעשות כפי רצונו? הלא הוא שייך לאדונו. ואם על ידי העישון נגרעו כוחותיו, בודאי יתָּבע לבסוף לדין על זה, דהלא עשה זה ברצון לבו, ולא באונס”.
בדברים אלה, מדגים ה”חפץ חיים” את ההתלבטות של פוסק ההלכה. מצד אחד, הוא רואה בעיניו ומרגיש בליבו שהעישון אסור, אך בתחום דיני גרימת נזק, אין לו כלים הלכתיים מספיקים כדי להתמודד עם האיסור ולכפות אותו, שהרי המעשן חובל בעצמו. בצר לו הוא מגייס נימוק מוסרי, וגם נסמך על סברות ולימודים לוגיים במקום שהיצר תוקף והקושי להתגבר עליו גדול מנשוא.
רע”א 9615/05 אירית שמש נ’ פוקצ’טה בע”מ, השופט א’ רובינשטיין נדרש לאיסור העישון במקומות ציבוריים, ודן אגב כך גם בנזקי העישון. במקרה שנדון לפניו, פנתה סועדת הרה אל המלצרית וביקשה ממנה לאכוף את החוק האוסר לעשן במקומות ציבוריים במסעדה ששהתה בה עם ילדיה הקטנים, אך המלצרית לא עשתה דבר. המבקשת טענה בבית המשפט לתביעות קטנות כי העישון היה בניגוד לחוק, וכי נגרם נזק לה ולילדיה ולעובּר שברחמה. מאחר שנפסק לה פיצוי רק כגובה סכום הארוחה, בקשה רשות ערעור “נוכח ההפרות המרובות של החוק להגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ”ד-1983, שהפכו ל’מכת מדינה’, ונוכח התחייבותה של ישראל באמנה בינלאומית לפיקוח על הטבק”. בית המשפט העליון נעתר לבקשתה אחרי שבית המשפט המחוזי סירב לכך.
בפסק דינו סקר השופט רובינשטיין בין השאר את עמדותיהם של פוסקי ההלכה בדורות האחרונים בעניין העישון בכלל ובעניין העישון במקומות ציבוריים בפרט, וכך פתח את דבריו בעניין זה:
“גדולי תורה וחכמי פסיקה במשפט העברי בדור האחרון, משנתבררה סכנתו של העישון, נדרשו לכך, בתהליך המתבטא בעמדה מסתייגת יותר ויותר מן העישון ועומדת על נזקיו. יוער, כי בעולם התורני היה בעבר העישון אצל רבים בחינת כמעט סטנדרד, כך שלבוא ולהסב את הזרם אחורנית אינו בבחינת מילתא זוטרתא…”
הוכח כי העישון מזיק בכמה מישורים: שכיחות טרשת העורקים הכליליים של הלב גבוהה במיוחד במעשנים. ההערכה היא כי שיעור התחלואה והתמותה ממחלות לב טרשתיות גבוה ב- 70% אצל מעשנים בהשוואה ללא מעשנים. 75% מאוטמי הלב עד גיל 45 הם בקרב מעשנים. העישון הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר הגורם לתחלואה ותמותה הניתן למניעה. בנוסף למחלות לב וכלי דם הוא גורם למחלות קשות ופגיעה באיכות החיים.
“ונשמרתם מאד לנפשותיכם”
איחולי בריאות איתנה ושבת שלום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ההרשמה התבצעה וצוות הללויה ירשום את האותיות בספר עבור החיילים הגיבורים שלנו. יחד ננצח.

שימו לב!

כדי לכתוב ספר תורה וכדי להמשיך ולעמול אנו זקוקים לעזרתכם

השקיעו מספר דקות והוסיפו זכויות לעם ישראל