ה. הקבלה בין תהילים קלד לתהילים קלה.מעניין לראות הקבלה לשונית ועניינית בין מזמורינו למזמור תהילים קלה שאחריו: תהילים קלד פס’ א: “הנה ברכו את ה’
ממשיכים בדרכו הרעיונית של הספורנו בביאור המזמור תהילים. א. בדרכו הרעיונית של הספורנו, צועד גם הש”ר הירש, המבאר את המזמור תהילים בעניין גאולת ישראל ושיבתו
חלק ג. בהמשך לרעיון שבפסקה ב. נעיין לקמן בפירוש הספורנו, ובפירוש הרב החיד”א החולק עליו. א. הספורנו מבאר את מזמורינו בעיקר כקריאה אל התלמידי חכמים
חלק ב. בסיפרי נאמר: “שיר המעלות – שיר למי שעתיד לעשות מעלות לצדיקים לעתיד לבוא” (הובא ברש”י מז’ קרא –א). בדומה לרעיון זה, יש שביארו
ברכו את ה’ חלק א ברכו את ה’ – תהילים מזמור קלד הרב משה עמיאל “שיר המעלות הנה ברכו את ה’ כל עבדי ה’ העומדים
“את צמח דוד עבדך” הכי גרסינן, ולא כקצת שמחסרים תיבת עבדך. ונוסחא אלימתא היא, אי בעית אימא קרא, ואי בעית אימא סברא, אי בעית אימא
התהילה היא לה’ יתברך כלשון הכתוב “תהילת ה’ ידבר פי” (תהלים קמה, כא ועוד הרבה בתנ”ך בלשון זו). וישראל מפארים ומשבחים לה’, והוא תפארתם ותהלתם,
דקדוק הקריאה וטעמי מקרא תהילים מזה כמה דורות שנתמעטו הבקיאים ורבו השיבושים בהם, עד שרבים מחכמי ישראל כתבו להעיר על ההכרח בבקיאות ראויה באמירת מזמורי
שבחו של ספר תהילים ואמירת מזמוריו ידוע ומפורסם עד שאמרו חז”ל כי מעלתם נמשכת אל התורה האלוהית כדמות וצורה ותכלית אליה (פירוש אבן יחיא, בהקדמתו
הרב משה עמיאל מחבר מהדורת “כתר מלכות” לספר התהלים ספר התהלים הוא הספר הכולל שירות ותשבחות לבורא עולם. הוא הראשון בסדר הכתובים שבתנ”ך, ואחריו ספרי
הרב משה עמיאל מחבר מהדורת “כתר מלכות” לספר התהלים כך נאה וגם יאה להגדיר את משמעותו של ספר התהילים בימינו, ובעצם נכון הדבר בכל מהלך
דרשה נדירה על מעלת לימוד ספר תהילים שדרש הר”ר אברהם אלנדף זצ”ל, מחו”ר תימן בעיה”ק ירושלים. וזה לש”ק: “דרוש שדרשתי בשנת התרנ”ג לעניין מעלת למוד
ספר התהילים יחודיותו וסגולותיו אחד הספרים הבולטים ביותר בתנ”ך הוא ללא ספק ספר תהילים. ספר התהילים יחודיותו וסגולותיו ליוו את עם ישראל בכל תקופות הגלות,
התראות
